הכל אודות פאטי

לפני חודשיים עלתה ההפקה של קבוצת הצעירים של "הבימה", "טקסי", שהציגה בפנינו בצורה בוטה את חיי ההוללות הריקניים של הדור הצעיר העכשווי. מי שההצצה החטופה הזו לא הספיקה לו, מוזמן להצטרף לעוד מסע לילי, מציצני והזוי במרחבי תרבות הלילה המודרנית, בעיבוד שיצרו דליה שימקו וליאת אקטע לסיפורו של פדרו אלמודובר "פאטי דיפוזיה", המוצג "בהבימרתף".

הסיפור של אלמודובר מספר על כוכבת פורנו שמתחילה לכתוב טור בעיתון. בגרסה של שימקו ואקטע היא מקבלת תוכנית לילה בטלוויזיה ודרכה היא מגלה לצופים את סודות חייה הסוערים. זה מתחיל באונס בדרך למסיבה ונמשך במסכת מפגשים עם גברים מכל מיני סוגים וזהויות מיניות מבולבלות, כשהגבר היחיד שעמו היא מבקשת ליצור קשר משמעותי הוא נהג מונית שתקן שמסרב לחיזוריה ואפילו לא מזהה אותה בתור סמל מין בינלאומי.

שימקו כבמאית יוצרת שילוב יפה בין קטעים חיים לבין קטעי יומן וידאו המוקרנים על מסך גדול מאחור ומעניקים להצגה תחושת פרודיה על תוכניות הריאליטי. התפאורה והתלבושות של דיתי אופק בונים את העולם הזוהר והמלאכותי של פאטי, כשחילופי התלבושות התכופים מדגישים את אופייה כזיקית אנושית. סמי הורי מיטיב לגלם את הגברים השונים בסיפור, מהגברבר הדו מיני במועדון ועד למשורר הילדותי והניירוטי ובעיקר נהג המונית הקשוח אך הרגיש, סימון. אך עיקר המעמסה המשחקית נופלת על כתפיה של אקטע, אחרי התחלה קצת מגומגמת, היא מגישה ביצוע מלא צבעים ומשכנע ובונה תפקיד מורכב שחודר מעבר למעטה הזוהר והשחרור המיני וחושף את הילדה האבודה המסתתרת בפנים. יופי של ביצוע שנותן להצגה את העומק הרגשי שכה היה חסר ב"טקסי". התוצאה הסופית בוטה וולגרית לרגעים, משעשעת לפרקים וגם נוגעת ללב בסיום, כמו סרט של אלמודובר.