שתף קטע נבחר

אוקיינוס של מידע ודעת

אנציקלופדיה פתוחה אדירת מימדים, אתר לבני נוער המתעניינים במדע וטבע, הפיזיקה של אי-הוודאות, העולמות המסתוריים שמתחת למיקרוסקופ - ועוד אתרי מדע וטכנולוגיה

האם אתם מעוניינים במידע בתחום דעת מסוים? במקום לייגע את עצמכם בחיפוש במנוע חיפוש, אתם יכולים להיכנס לאתר האנציקלופדי " LearnThis.Info Encyclopedia" ולחפש את המידע המבוקש באופן מסודר ומאורגן. זוהי אנציקלופדיה אדירת ממדים המתפרשת על מגוון רחב מאוד של תחומי דעת המאורגנים בתוך מספר קטן של קטגוריות-על.

 

המידע באתר מסודר בצורה היירארכית המקילה מאוד על החיפוש. כל קטגוריה, המהווה למעשה תחום דעת, כוללת בתוכה מספר קטגוריות משנה. בתוך הקטגוריה עצמה מוצג הסבר קצר על מהותו של התחום ועל רעיונות מרכזיים בו. כן מוצגים סעיפים אחרים הנוגעים לתחום כגון היסטוריה של התחום ושיטות להשגת מידע הקשור אליו. בתחום האסטרונומיה, לדוגמה, מוצגים סעיפים המסבירים על מכשירים (טלסקופ, מצפה חלל ועוד), דרכים להשגת אינפורמציה באסטרונומיה ותיאור מקוצר של תולדות האסטרונומיה.

 

מטרת האנציקלופדיה על פי עורכיה היא בניית מקור מידע מתוקשב שיציג מידע על "הכול". הקוראים מוזמנים לכתוב בעצמם ערכים באנציקלופדיה אך תהליך הכנסת הפריטים הנכתבים בזו איננו אוטומטי. הקוראים המעוניינים מגישים לאתר את פריט המידע שהם מעוניינים בפרסומו ולאחר זמן הם מקבלים מכתב בדוא"ל המודיע להם אם הפריט שהגישו נבחר לפרסום.

 

עולם של דעת

 

הבנתנו את העולם הפיזי והאנושי עדיין לוקה מאוד בחסר ורחוקה מאוד מלהיות שלמה וממצה ואולי גם לעולם גם לא תהיה כזו. למרות זאת צברנו כבר ידע והבנה רבים בתחומים מגוונים שבהם מדע ומתמטיקה, היסטוריה וסביבה. חשיפה לידע שנצבר דומה למסע גילוי של נופים וסביבות רחוקות, בארצות שחלקן זרות ומוזרות.

 

האתר "בארץ הדעת" חושף אותנו לארצות ידע וחשיבה. זהו אתר פשוט בעיצובו אך גם נוח מאוד לניווט ולשימוש. למרות שבאופן רשמי נועד האתר לנוער מחונן הרי שהוא מתאים בהחלט גם לקהל הרחב שוחר הדעת. אחד המרכיבים המרכזיים של האתר הוא סקירות, מאמרים מקיפים בנושאים שונים.

 

בין עשרות המאמרים המוצגים בו נוכל למצוא מאמרים על אבולוציה, על פרדוקסים ומתמטיקה, על משפטים בינלאומיים, על אסטרואידים ושביטים ועוד. מרכיב מרכזי אחר של האתר מציג ידיעות חדשותיות קצרות בנושאי מדע וטכנולוגיה בתחומים מגוונים שבהם חלל, סביבה, ביולוגיה, רעידות אדמה, מערכות מידע ומחשבים. התכנים מוצגים באופן קריא וניכר שהושקעה בהם מחשבה כך שיתאימו לקהל הרחב. עוד מרכיב באתר הוא קטגוריה של חידות.

 

פיזיקאי של אי ודאות

 

ורנר הייזנברג (Heisenberg) היה אחד ממייסדי מכאניקת הקוונטים במחצית הראשונה של המאה העשרים אך הוא ידוע בעיקר הודות לגילויו של עקרון אי-הוודאות. "Werner Heisenberg and the Uncertainty Principle " הוא אתר המוקדש לאיש מדע זה, שהיה אחד מגדולי הפיזיקאים במאה העשרים.

 

באתר כמעט סגפני בעיצובו מוצגות תולדות חייו של האיש מילדותו בבוואריה שבגרמניה, כילד שני למשפחה גרמנית, דרך לימודיו הגבוהים ועד התקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה. פרק מיוחד מוקדש לתרומתו של הייזנברג למכאניקת הקוונטים ופרק אחר מוקדש לעקרון אי-הודאות שאותו, כאמור, גילה. הייזנברג ידוע כדמות שנויה במחלוקת משום היותו אחד מהאישים שהנהיגו את פרויקט הביקוע של גרמניה הנאצית. הפחד מהתממשותו של פרויקט זה היווה את אחד מהגורמים להקמתו של פרויקט מנהטן (פרויקט שמטרתו הייתה הקדמת פיתוחה של פצצת הביקוע הגרעיני האמריקנית לפיתוחה של פצצת הגרעין הגרמנית.

 

אחד מתוצרי הפרויקט היה פיתוח הפצצות הגרעיניות שהטילה ארצות הברית על יפן בשנת 1945). פרק שלם מוקדש גם לסוגייה המתארת את תפקידו ופעילותו של הייזנברג במסגרת פיתוח פצצת הביקוע הגרמנית. באתר ניתן למצוא גם ציר זמן תמציתי המתאר את תולדות חייו של הייזנברג מהולדתו בשנת 1901 ועד למותו בשנת 1976. כמו כן מוצעות הפניות לחומר רב נוסף על האיש, מעבר לחומר המופיע באתר.

 

העולמות המתגלים מבעד למיקרוסקופ

 

ההיסטוריה של המיקרוסקופ היא כבר בת מאות שנים. ראשיתה במאה השש-עשרה, כאשר זכריאס יאנסן (Zacharias Janssen) ההולנדי פיתח את המיקרוסקופ הראשון בשנת 1595. במאות השמונה עשרה והתשע עשרה הגיע המיקרוסקופ לפיתוחים מרשימים ובימינו נמצאים בשימוש מיקרוסקופים העושים שימוש במיקרו מעבדים.

 

"Molecular Expressions Microscopy Primer: Museum of Microscopy" הוא אתר המוקדש למיקרוסקופ ולתמונות המתקבלות באמצעותו. באחת מהקטגוריות הרבות המופיעות בו מוצגים הסברים למתחילים על אודות המיקרוסקופ. נוכל למצוא בה הסברים על מושגים מרכזיים בתחום המיקרוסקופיה, על מרכיביו של המיקרוסקופ המודרני, על הדרך שבה מתקבלות תמונות דרך המיקרוסקופ ועוד.

 

האתר מציג מספר גדול של תצלומים מרהיבים שהתקבלו באמצעות מיקרוסקופים. כך למשל מופיעים בו תצלומים של ויטמינים כגון ויטמין C, ויטמין B-12, וביוטין. תמונות מיקרוסקופיות של מדבירי חרקים למיניהם גם הן מופיעות באתר ובהן די.די.טי ומלתיון. האתר מביא אלינו, באדיבותם הרבה של המיקרוסקופים, גם מבט מקרוב אל המבנה הפנימי של שלל אבנים יקרות כגון יהלום, לשם, פנינה, אבן ספיר ואמטיסט. באתר גם הפניות למגוון קישורים גדול בתחום המיקרוסקופיה, המאורגנים בתוך קטגוריות שביניהן "היסטוריה של המיקרוסקופיה" ו"מונחונים של מושגים בתחום המיקרוסקופיה האופטית".

 

אסטרונומיה כל העת

 

רשת האינטרנט משופעת במגוון אתרי חלל ואסטרונומיה שחלקם יפים בעיצובם, עדכניים ואיכותיים. "Astronomy online now", הוא אתר אינטרנט העונה על דרישות העיצוב, העדכניות והאיכות. האתר, יפה בעיצובו וידידותי למשתמש, מאפשר לגולשים להתמצא במהירות ובפשטות בשלל המידע המוצג בו.

 

בדף השער שלו נוכל למצוא את הידיעות העדכניות ביותר בתחום האסטרונומיה. אחד המרכיבים באתר הוא הקטגוריה "Space flight now", המציגה לעיני הגולשים ידיעות טריות בתחום הטיסה לחלל. מלבד ידיעות על שיגורי חלליות, מסעות חלל ועוד, ניתן למצוא בקטגוריה זו לוח שיגורים הצפויים בחודשים הקרובים של חלליות בכל רחבי העולם. הלוח כולל גם פירוט קצר על אודות החלליות העתידות להיות משוגרות. קטגוריה זו גם מציעה לגולשים בתוכה הרשמה לקבלת ידיעות עדכניות ישירות לדוא"ל האישי שלהם. האתר מציג גם עשרות מקורות אינטרנטיים נוספים בתחום האסטרונומיה, המסודרים על פי סדר האלף בית האנגלי.

 

סכנת הנשק הגרעיני והציבור הרחב

 

ביקוע גרעין האטום, כמו מגוון גדול של פיתוחים, תגליות והמצאות אחרות, טומן בחובו פוטנציאל להועיל מחד גיסא ופוטנציאל להזיק מאידך גיסא. הנזק, במקרה הגרעיני, בא לביטויו המפלצתי ביותר בהטלת שתי פצצות הגרעין על יפן בשנת 1945, אך גם בשורה ארוכה של סכנות אחרות כגון דליפת חומרים רדיואקטיביים מכורים גרעיניים. ייעודו של האתר "Bulletin of the Atomic Scientists" (עלון מדעני האטום) הוא ללמד את הציבור הרחב על נושאים ביטחוניים ובמיוחד כאלה הנוגעים לסכנות של נשק גרעיני והשמדה המונית.

 

באתר מוצגים מאמרים העוסקים בנשק גרעיני ובהשלכותיו. מלבד המאמרים השוטפים מוצג בו, בקטגוריה בשם "נתונים על נשק גרעיני" מידע על נשק גרעיני במדינות שונות שבהן ארצות הברית, רוסיה, הודו, בריטניה, צפון קוריאה ואף ישראל. על פי המידע המוצג בעלון, ומעודכן לשנת 2002, קיימים ברשותה של ישראל בין 75 ל-200 ראשי נפץ גרעיניים, ולארצות הברית - כ-5300 נכון לשנת 2005. העלון מדווח אף על אמצעי שיגור של ראשי נפץ המצויים בידי ישראל. באותה קטגוריה מוצגות סוגיות בתחום הגרעין, למשל דיון בנושא מאגרי הנשק הגרעיני ברחבי העולם, סוגיית מיקומם של ראשי נפץ גרעיניים, ועוד. בעלון משולב גם בלוג (יומן רשת) בתחום העיסוק של האתר. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ללמד את הציבור על פצצת האטום - וסכנותיה
מומלצים