מקלדת המחשב כמכשיר ציתות

מקלדת המחשב נראית, לכאורה, ככלי תמים לחלוטין. ואולם, מחקר שביצעו חוקרים באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה מלמד, שהמקלדת התמימה עלולה לשמש כמכשיר ציתות. מסתבר שההבדלים הקלים בצלילים שמפיקה ההקשה על מקשי המקלדת השונים, יש בהם כדי לספק מידע רב-ערך העלול להוביל לפענוח הטקסט שמקליד הכותב.

חוקרי ברקלי הקליטו במשך עשר דקות צלילי הקלדה של מקלדת מחשב. לאחר מכן הזינו את המידע למחשב, שעיבד את המידע. בשלב הראשון הניב העיבוד הממוחשב דיוק של 60 אחוז בזיהוי האותיות ודיוק של 20 אחוז בזיהוין של מילים שלמות. בשלב השני התבצע עיבוד ממוחשב שני, שבו הובאו בחשבון גם חוקים של איות ושל דקדוק, על בסיס העיבוד הראשון. כאן כבר הצליח המחשב להגיע לדיוק של 70 אחוז בזיהוי האותיות ודיוק של 50 אחוז בזיהוי המילים.

לאחר סבבים נוספים של עיבוד לאור חוקים של איות ושל דקדוק, הצליח המחשב להגיע לדיוק של 96 (!) אחוזים בזיהוי האותיות ושל 88 אחוזים בזיהוין של מילים. יחד עם זאת, לא הביאו החוקרים בחשבון מקשים שונים כגון shift ו-control, וכן לא את עכבר המחשב.

המחקר הזה כאילו נתפר ממש על פי דרישותיהם של חוקרים פרטיים ומרגלים למיניהם. מעתה, מה שאנחנו מקלידים עלול להיות גלוי לכל מי שמעוניין בכך, ובצורה פשוטה וזולה.

האם הגיעה אם כן העת להמציא מקלדת חסרת קול, ואולי בכלל הגיע הזמן להמציא מתקן הקלדה חדש לחלוטין, שישאיר את המקלדת מאחור או לפחות יתקיים במקביל אליה?