"גוגל נהגה כשורה בסין". ראיון
פרופ' פיטר סווייר היה היועץ הראשי לענייני פרטיות בממשל קלינטון. הוא סבור כי פרשת הציתותים האחרונה לאזרחים אמריקנים מוכיחה שממשל בוש איבד את כל הבלמים והאיזונים, סבור שגוגל לא עשתה כל רע בסין, ומתריע כי על ישראל ליישר קו עם הקהילה הבינלאומית
פרופ' למשפטים פיטר סווייר (Peter Swire) שימש כיועץ ראשי לנושא פרטיות המידע בממשל קלינטון בין השנים 1999-2001. במסגרת תפקידו זה נטל חלק חשוב בגיבוש המדיניות הרשמית של ארה"ב בנושאי אינטרנט ופרטיות.
השבוע הוא ביקר בישראל על מנת לייעץ למשרד המשפטים בנושא הקמת הרשות המשפטית החדשה לנושא טכנולוגיות מידע ופרטיות. פגשנו אותו אתמול (ד') בכנס איגוד האינטרנט הישראלי, בו סיפר על ניסיונו בתחום.
מתפקידו האקדמי הנוכחי באוניברסיטת אוהיו, פרופ' סווייר מביט בדאגה על האופן בו מצמצם הממשל הנוכחי את גבולות הפרטיות בשם המלחמה בטרור.
כזכור, הנשיא בוש הודה כי אישר לסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי (NSA) לצותת לשיחות טלפון והודעות דואר אלקטרוני של אזרחים אמריקנים בתוך תחומי ארה"ב, מבלי לקבל לכך אישור מבית משפט, כפי שמחייבים חוקי המעקב וההאזנה הקיימים.
הבית הלבן הגן בתוקף על תוכנית ההאזנות, ומסר כי הנשיא פעל כחוק, תוך ניצול הסמכויות שהוענקו לו על ידי החוקה ועל ידי החלטה שהעביר הקונגרס לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר, במסגרתה ניתנו לו סמכויות נרחבות למלחמה בטרור.
אולם, סווייר טוען שבוש הפר את החוק, חד וחלק. לדבריו, ההחלטה שקיבל הקונגרס אישרה לו להשתמש בסמכויות נרחבות נגד הטרור כשמדובר בתושבי חוץ, לא באזרחים אמריקנים.
"בעקבות פרשת ווטרגייט נקבעו כללים ברורים מאוד בנוגע לסמכויות גופי המודיעין ביחס לאזרחים אמריקנים", אמר סווייר, "מערכת האיזונים והבלמים הזו אסרה על גופי המודיעין לרגל אחרי אמריקנים, אלא אם כן קיים חשש ברור כי אזרח אמריקני מעורב בפעילות טרור".
הממשל האמריקני חסין מתביעה
סווייר מציין כי במקרה כזה, נוצרו חריגים בחוק המאפשרים לגופי המודיעין לפנות לבית משפט סודי ולקבל צו המתיר להם לעקוב אחר אזרחים.
למרות זאת, סווייר טוען כי ממשל בוש הרחיב את סמכויותיו מעבר למה שנקבע בחוק, ושחק לחלוטין את מערכת האיזונים והבלמים הזו. "החומה הסינית", שהפרידה בין המשטרה לגופי המודיעין, החלה להתפורר בעידן בוש.
למרבה האבסורד, נראה כי הממשל האמריקני חסין בשלב זה מתביעה משפטית. סווייר מסביר כי על פי המשפט האמריקני, אדם המעוניין לתבוע חייב להוכיח כי התביעה נוגעת לעניינו באופן אישי. כלומר, רק אנשים שנפגעו מהאזנת הסתר רשאים להגיש תביעה נגד הממשל האמריקני בעניין. המילכוד הוא כי איש מהמצותתים אינו יודע שהאזינו לו. מידע זה עשוי להתברר אם יוגש נגד החשודים בטרור כתב אישום. אך גופי המודיעין מעדיפים שלא להגיש כתבי אישום אלא להמשיך במעקבים חשאיים, ציתותים, עינויים ומעצר בבתי כלא סודיים מחוץ לגבולות ארצות הברית.
לדבריו, ניסיון להשתמש בחוק חופש המידע כדי לגרום לממשל לפרסם את המידע אף הוא נידון לכישלון, מאחר והחוק קובע כי בנושאים שעניינם ביטחון לאומי רשאי הממשל לא לחשוף את המידע שבידיו.
"משטר בוש מזכיר את ניקסון"
"משטר האזנות הסתר והמעקבים של בוש מזכיר את משטר ניקסון", אומר סוויר, " גופי המודיעין והחקירה הפליליים עוסקים כיום כולל בנושאי ביטחון לאומי, ומסתבר שבמסגרת המלחמה בטרור הכל מותר, כולל ציתותים, מעקבים, עינויים ומעצרים".
לאחר שסווייר עזב את התפקיד והממשל התחלף, בוטל תפקיד היועץ הראשי לענייני פרטיות. "ממשל בוש סבור שהמלחמה בטרור מצדיקה הכל, כולל מחיקת הפרטיות", הוא אומר.
הזכרתי לו שעוד בתקופתו בממשל, בתחילת 1999, אמר מנכ"ל סאן, סקוט מקינלי, את האימרה המפורסמת: "אין לכם פרטיות, התמודדו עם זה". הריסת מחיצות הפרטיות לא החלה הרי בעידן בוש ותרמו לה לא מעט חברות האינטרנט כשהממשל עומד מנגד.
לדבריו, המדינה תמיד נהנית מעדיפות בגישה למידע על פני האזרחים, אך יתר הקפדה על הפרטיות יאפשר להגביל את כוחה. הסרת כל המחיצות וויתור מראש על המאבק יאפשר לממשל לעיין במידע הרפואי-כלכלי-פלילי של כל אזרח, כולל מתנגדים פוליטיים.
סווייר הוא חסיד הגישה המאוחדת בנושאי פרטיות, כזו שמאזנת בין שיקולי ביטחון, פלילים, פרטיות ואבטחת מידע, מבלי להקריב נושא אחד לטובת האחר. הוא תומך בגישה של חקיקה זהירה ולהימנע מחוקים מיותרים, שנשארים בסוף על הנייר.
הוצאתם מחשב נייד מאירופה - הפרתם חוק
בתקופתו בממשל הוחלט לא לחוקק חוק בנושא פרטיות, והועדפה גישת ההסדרה העצמית על פני התערבות ממשלתית, תוך מתן תמריצים לחברות השומרות על פרטיות המידע של לקוחותיהן. לדבריו, מדיניות זו הוכיחה עצמה, כאשר שיעור החברות המפרסמות מדיניות פרטיות באתרי האינטרנט שלהן צמח תוך שנתיים מ-15 אחוז ל-90 אחוז.
כדוגמה לחוקים מיותרים הוא מציין סעיף בחוק הגנת הפרטיות באירופה, האוסר על העברת מידע מחוץ לגבולות האיחוד האירופי, אל מדינות שלא מקפידות על מדיניות פרטיות נאותה. המשמעות היא כי כל משתמש במחשב נייד הוא בחזקת עבריין פוטנציאלי. הגישה של אירופה, המקדשת את הפרטיות כזכות אדם בסיסית, לעומת הגישה האמריקנית גרמה לקשיים אצל חברות אמריקניות שביקשו לעשות עסקים באירופה. בעיות אלה נפתרו ברובן באמצעות הסכם חוף המבטחים (Safe Harbor), שהסדיר את היחסים.
"גוגל נהגה כראוי בסין"
הדוגמה האירופית מוכיחה שמדיניות הפרטיות של מדינה זו או אחרת אינה עניינה בלבד, וכי עליה להתחשב במדינות אחרות בנושא זה. הדוגמה האחרונה היא הביקורת הרבה שספגה גוגל לאחר שהסכימה להשיק גירסה סינית של מנוע החיפוש שלה, המסנן תוצאות בנוגע למתנגדי המשטר, אתרים פורנוגרפיים ועוד. במקרה אחר יאהו! סייעה לממשל הסיני לאתר מתנגד משטר באמצעות אימייל ששלח באמצעותה.
באופן מפתיע, סווייר מקבל את המדיניות הזו וסבור שחברות אמריקניות נוהגות כך כי אינן יכולות להתעלם מהחוקים המקומיים בסין, שהן כפופות לריבונותה. "הבעיה תתעורר אם וכאשר גוגל תיכנע ללחץ סיני לשנות את מנוע החיפוש שלה עבור גולשים שנמצאים מחוץ לגבולות סין", הוא אומר. גישה מצמצמת זו (אולי אף טומנת את הראש בחול) גורסת כי כאשר סין תדרוש מגוגל לשנות את תוצאות מנוע החיפוש בטייוואן ובמדינות האיזור ותענה בחיוב - או אז גוגל תהיה "רעה".
"ישראל חייבת ליישר קו עם הקהילה הבינלאומית"
כתומך הגישה המאוחדת סווייר בעד הקמת הרשות המשפטית החדשה לטכנולוגיות מידע. הוא סבור כי ישראל נדרשת להחליט על מדיניות רגולציה בתחום הפרטיות, ולהצטרף לאמנה האירופית נגד סייבר פשע (Convention on Cyber-Crime).
האמנה מחייבת את המדינות השותפות בה לחוקק חוקים המטפלים בפשעי היי טק, הכוללים גישה לא מורשית לרשתות מחשב, שיבוש מידע, הונאה באינטרנט וזיופים, פדופיליה, הפרת זכויות יוצרים באינטרנט ועוד. האמנה גם קובעת הליכים ברורים בנוגע לחיפוש ברשתות מחשב וציתות למידע אלקטרוני ומסדירה שיתוף פעולה בינלאומי 24 שעות ביממה ללא חסמים של גבולות.
לגישתו, ישראל לא תוכל לאמץ גישה של עם לבדד ישכון. אם לא תיישר קו עם הקהילה הבינלאומית, לא תוכל לממש את היתרון האיכותי והטכנולוגי שלה. "מדינה שמונעת באמצעות צמיחה טכנולוגית חייבת לפתוח חסמים בשוק וליצור שיתוף פעולה עם מדינות אחרות. אם לא - לחוסר הוודאות המשפטי יהיה מחיר".
