שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    יו"ר התעשיינים, ברוש: "שכר המינימום לא מספיק"

    בדיון משותף עם יו"ר ההסתדרות עיני, היו עוד הסכמות: לגבי קידום התעשייה וקידום עובדיה, לגבי הסכמים קיבוציים

    "אני לא חושב שמישהו יכול להתקיים משכר-מינימום" - אמר הערב (ה') נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש.

     

    אמירה זו - אשר כנראה מתאימה להשקפתו של יו"ר מפלגת העבודה, עמיר פרץ, בעניין העלאת שכר-המינימום - הייתה אחת מכמה נקודות-הסכמה בין ברוש,

    אחד ממנהיגי התעשיינים, לבין אחד ממנהיגי העובדים, עופר עיני, יורשו של פרץ בהסתדרות.

     

    "אני לא חושב, לרגע, שעובדים צריכים להרוויח שכר-מינימום" - הבהיר ברוש; "אני לא חושב שמישהו יכול להתקיים משכר של 3,300 שקלים בחודש". הוא דיבר בכנס של המועצה הכלכלית-חברתית, שנערך באילת; המסגרת הייתה פאנל על הסכמי-עבודה קיבוציים במשק הישראלי - אשר בו נאם גם יו"ר ההסתדרות החדשה, עופר עיני, שנכנס לתפקידו רק לפני חודש.

     

    הכנס היווה הזדמנות להפתעות נוספות - נקודות הסכמה לא-מעטות, ולא קטנות בחשיבותן, בין עיני ובין ברוש. הם דיברו על שיתוף-פעולה בין המעסיקים לבין ההסתדרות, ומתכננים לקיים סיורים משותפים במפעלי תעשייה.

     

    עוד תמימות דעים נרשמה גם בסוגיית ההסכמים הקיבוציים. גם ברוש וגם עיני מתנגדים לפתור סכסוכי-עבודה באמצעות חקיקה או באמצעות בתי-המשפט. "אנחנו מכירים את התופעה של פופוליזם, כשמתעסקים בחקיקה" - אמר ברוש; "אין לי ספק שנחדש את נושא ההסכמים הקיבוציים. נקים ועדה משותפת - שתטפל בסכסוכי עבודה, תמנה בוררים שיוציאו כתב-הסכמה, כדי שהמשק יסבול כמה שפחות".

     

    ברוש אינו מדבר "רק" בזמן-עתיד ובלשון חזון, אלא מתבסס על מציאות קיימת: "כשיש אמון - כפי שיש ביני לבין עופר עייני לבין קובי הבר - עופר יודע שזה רציני, וקודם-כל מחזירים את האנשים לעבודה ואחר-כך מדברים. זה מטיל אחריות של ניקיון כפיים על התעשיינים. עובדים מרוצים ונאמנים הם המפתח להצלחה".

     

    ברוש התגאה בעובדה שהשכר הממוצע בתעשייה עומד על 9,500 שקל - 2,000 שקל יותר מן הממוצע במשק. "אנחנו צריכים לאכוף את שכר המינימום. מפעל שלא משלם לעובדיו שכר מינימום - פוגע בעסקים אחרים, כי הוא עובד בתנאים לא-שווים. צריך לעשות סדר גם בעניין מרכיב התוספות בשכר. שלא יהיה מצב, שבתלוש השכר עומד על 2,000 שקלים - ובברוטו רשום

    7,000".

     

    "אנחנו באותו הצד של המתרס" - אמר ברוש, במה שמסתמן כתחילתה של ידידות מופלאה בינו לבין עיני; "גם התעשיינים וגם ההסתדרות דואגים לאותה מטרה: צמיחת המפעל, הגדלת הפריון והתפוקות, שיפור מעמדו של העובד".

     

    "הבעיה החברתית היא גם שלנו. אין לנו את הזכות לשבת ביום שישי רק לקטר. אני מאמין שהדבר הראשון שיפתור את בעיית העוני זה יצירת מקומות תעסוקה. מדברים על חמלה לזקנים ולחולים. לא צריך לחמול. הם מקבלים כי מגיע להם. אבל הבריאים צריכים לצאת לעבודה, וצריך ליצור מקומות-עבודה. אנחנו הולכים להעביר כמה עשרות מפעלים ממרכז הארץ לפריפריה. קיבלנו 300 דונם באזור נתיבות, ובתקציב יש כסף להכשרת עובדים - וזה יהיה כדאי למפעלים, לעבור".

     

    עופר עיני, יו"ר ההסתדרות, המשיך את הקו של ברוש: "המעסיקים היו בעבר תמיד בצד של הממשלה, ולכן היו לא-רלוונטיים. אני מאמין בשרגא ברוש. אסור ששביתה תהיה מטרה. שביתה זה אמצעי שצריך להיות מהלך אחרון. התאחדות התעשיינים ולשכת-התאום כבר מסוכרנות עם ההסתדרות על הסכם קיבוצי: שמערכת יחסי העבודה בישראל תהיה רק בהידברות ובהסכמה, ולא בחקיקה. אסור שתהיה חקיקה במערכת יחסי העבודה, כי זה יוצר תלות במשחק הפוליטי".

     

    הוא הבטיח: "רק ביחד אפשר לבנות את המשק. אני אעשה הכל כדי שלא יהיו יותר שביתות; אבל, על דברים עקרוניים - אני אאבק בכל הכוח. מבחינתי, הכל פתוח למשא-ומתן. הכל. אם כל הצדדים ישאו באחריות, נראה משק אחר. נקיים ביחד סיורים במפעלים; כי ביחד, אנחנו יכולים לעשות משק טוב יותר".

     

    צילום: שיה אגוזי

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שיה אגוזי
    ברוש (מימין) ועיני - להסכמות, בעד המשק
    צילום: שיה אגוזי
    מומלצים