החברה הכי טובה שלי

בעבור הזמרים היא היתה קולגה, בעבור תושבי ישראל היא היתה מלכת הזמר, אבל בשביל קורי קמיל, ילדה בת 10 מתל אביב, דמארי היתה שכנה, החברה הכי טובה, אמא וסבתא שניה. מאז שנולדה קורי - דמארי היתה שם לידה. משפחת קמיל ודמארי התקרבו מאוד. היא טיפלה, בישלה השגיחה, שיחקה, חיבקה ואהבה.

אמא של קורי, זהבה, היתה זו שמצאה את דמארי בדירה ביום שישי, חולה ומבולבלת והזעיקה את מד"א. היום היא התקשתה להיפרד ממנה. "שושנה ידעה איך להתנהג עם ילדים כי היא עצמה היתה ילדה. כל החברות של קורי הכירו את שושנה וכל מי שביקר את שושנה הכיר את קורי, אותה שושנה נהגה להציג כ'חברה הכי טובה שלי'. היא היתה חלק מהמשפחה. היא היתה שותפה למסיבות שלנו ולארוחות החג. קורי אפילו השתתפה בפסטיבל מספרי סיפורים כאורחת של שושנה ושרה לכבודה את 'אניית יעקב'".

קורי כתבה היום לדמארי את הדברים הבאים:

את תמיד פותחת לי את הדלת כשאני שוכחת מפתח (כמו תמיד) את תמיד מכינה לי אוכל כשאין אוכל בית (כמו תמיד), כשאני רוצה לדבר עם מישהו תמיד יש לי אותך, לספר לך הכול. תמיד כשאני ממציאה ריקודים את באה ורואה אותם, תמיד אנחנו משחקות בדברים ממש כיפים, רואות יחד טלוויזיה.

שושנה, אני לא יודעת מה לעשות בלעדיך, כל הדברים שאמרתי, זאת רק התחלה. אני לא יודעת איך להסביר מה אני מרגישה אלייך, אבל אני יכולה להגיד לך שאני ממש אוהבת אותך. כל האנשים כל כך אוהבים אותך, אמא שלי, אבא שלי, כל המשפחה וכל האנשים שנמצאים על כדור הארץ, אבל לי את חשובה יותר מכולם. אלוהים, בבקשה תגיד לי שזה לא נכון. כל-כך הרבה שנים יחד ועכשיו נפרדים, נפרדים לתמיד. יש לי כל כך הרבה סיפורים, שאני כבר לא יודעת ממה להתחיל, אבל אני יודעת איך לגמור. שושנה אני הכי אוהבת אותך בעולם ואני מצטערת שאת לא איתנו כאן עכשיו. באהבה ענקית תמיד כאן קורי חברתך הטובה ביותר".