רייכמן: לא ניישם את דו"ח דוברת במתכונת הזו
סימן שאלה גדול מרחף מעל המשך יישומו של דו"ח דוברת לאחר הבחירות לכנסת ה-17. 70 מיליון שקלים כבר הושקעו ביישום שלב א' של הדו"ח. פרופ' אוריאל רייכמן, מהמועמדים הבולטים לתפקיד שר החינוך הבא, הודיע בכנס במכללה האקדמית ספיר שבדרום: "אני לא חושב שאפשר ליישם את דו"ח דוברת כמו שהוא"
האם דו"ח דוברת ייגנז לאחר הבחירות? פרופ' אוריאל רייכמן, אחד המועמדים הבולטים לתפקיד שר החינוך מטעם מפלגת קדימה, הודיע אתמול (ג') שאינו מתכוון ליישם את דו"ח דוברת במתכונתו הנוכחית. "אני לא חושב שאפשר ליישם את דו"ח דוברת כמו שהוא. צריך הידברות של כל המערכת כולה לתקן תיקון רציני בהסכמה". הדברים נאמרו בפאנל במכללה האקדמית ספיר בשדרות. רייכמן הגדיר בראיון ל-ynet לפני חודש את רפורמת דוברת "מסמך חשוב מאוד שצריך להיות מורה דרך".
משרד האוצר העניק 70 מיליון שקלים ליישום שלב א' של הרפורמה ואם תיושם הרפורמה במלואה, הבטיח האוצר סכום של 11 מיליארדי שקלים. אך כעת נראה שהתוכניות הגדולות עומדות להיכנס להקפאה עמוקה.
"לבוא ולומר שאתה מפטר 6,000 מורים ולא להבין שהמערכת תקרוס, זו טעות חמורה בלשון המעטה", הסביר פרופ' רייכמן. "אי אפשר ליישם את דו"ח דוברת כפי שהוא. גם אם מקבלים את עקרונותיו, אי אפשר ליישמם בו זמנית. ליישם יום חינוך ארוך במקום שלאחר מכן יצור נזק רב".
לדברי רייכמן, "בדו"ח דוברת היו כמה כשלים יסודיים כמו הקמת מחא"ות (מרכזי חינוך אזוריים) והפסקת החינוך הטכנולוגי. צריך לשלב את כל הגורמים ולהבין שלא ניתן להישאר במצב הקיים וללכת לכיוון של הסכמה רחבה. כל המערכת כולה ללכת ולהבין שלא יכולים להישאר במצב הקיים". הוא ביקש להגן על מי שעמד בראש "כח המשימה הלאומי, שלמה דברת ואמר "אין לחרץ ולגדף את שלמה דוברת. צריך לזכור שזו עבודה שעשה בהתנדבות".
הדיון שבו דיבר רייכמן עסק בשאלת עתיד החינוך בישראל לאחר הבחירות. השתתפו בו נציגי 7 מפלגות, שהציגו את עיקרי משנתם ותוכניותיהם הנוגעות למערכת החינוך הישראלית: ח"כ זבולון אורלב (המפד"ל-האיחוד לאומי), עוזי דיין (תפנית), ח"כ רן כהן (מרצ-יחד), אוריאל רייכמן (קדימה), ח"כ יולי תמיר (העבודה), ח"כ מלי פולישוק בלוך (ח"ץ), ח"כ מיכאל איתן (ליכוד) וח"כ משולם נהרי (ש"ס).
שרת החינוך לשעבר, לימור לבנת, בלטה בהיעדרה מהכנס ובמקומה ייצג את הליכוד ח"כ מיכאל איתן. הדבר גרר הרבה תגובות מהקהל וגם ממועמדי המפלגות האחרות. איתן הסביר: "התבקשתי על ידי מטה הליכוד למלא את מקומה של לימור לבנת, אז קבלו אותי כאילו זאת היא". ח"כ רן כהן ענה לו: "לא כדאי לך". איתן המשיך "כשבאים בטענות ללימור לבנת, גם אם נכשלה, אי אפשר לקחת ממנה את זה שהיא ניסתה להתמודד עם השיטה הצנטרליסטית של מערכת החינוך- וגם עם ארגוני המורים. נכון, היא טעתה אבל היא לפחות למדה מטעויות שלה".
פרופ' יולי תמיר המשיכה במתקפה נגד לבנת: "בואו נודה, החלטה שהחינוך עומד בראש סדרי העדיפויות היא החלטה פוליטית. זו לא סתם הבטחה - לנו זה הכי חשוב. מהחינוך מתחיל כל היתר. הכי גרוע אצל לבנת, שהכל התמלא באבק ונראה גרוע. האתגר הראשון זה לשתף פעולה עם אנשי המקצוע במערכת. תנו למערכת עוצמה וכלים. תנו למערכת לפרוח, ותראו תוצאות. מכרו לנו את השקר שאפשר רפורמה בלי כסף. אני לא מאמינה בזה. אבל צריך גם לשבת עם האנשים".
האלוף במיל' עוזי דיין תקף אף הוא את רפורמת דוברת, שאותה הגדיר "בייביסיטינג", "מישהו אחד חסר - איפה נמצאת שרת החינוך שלנו? היא אמורה לשמש דוגמה. לימור לבנת הייתה צריכה להיות כאן. אחרי שאתה מחרב מערכת כזו, לפחות שיהיה האומץ להיות כאן ולהגן על עצמה. הצגתי ללבנת את הממצאים החמורים שלנו - האיום האמיתי. היא אמרה לי שאנחנו רואים רק את חצי הכוס הריקה והציעה ועדה. מה שעושים היום זה לא רפורמה בחינוך, אלא בייבי סיטינג".
ח"כ רן כהן הציב במוקד דבריו את נושא חינוך חינם, "צריך מערכת חינוך חינם אמיתית וכוללת מהגן ועד לרמת המחקר. העניין הזה מאוד קריטי משום שאנו לא מאמינים בחינוך רק כנושא חיוני - אלא כמדיניות של חברה צודקת. החינוך בעל משמעות כפולה לראייתנו - קודם כל כמוצר חיוני לאזרח - מגיע לאזרח שירות ברמה הגבוה ביותר. אין מנוף גדול יותר לצמיחה חברתית יותר מהחינוך".
ח"כ זבולון אורלב אמר ש"אחד החטאים של דו"ח דוברת היה ההתעלמות מהתכנים הפדגוגיים. בסופו של דבר ההתרחשות הפדגוגית היא הקובעת, כלומר מה קורה בתוך הכיתות. יש צורך לחדש את המערכת הפדגוגית שהתייבשה לחלוטין. הבעיה היא שהם לא מקבלים את המשאבים והתקצוב הנכון". אורלב זכה לביקורת כאשר נשאל לגבי אלימות הילדים בבתי הספר וענה שיש להקים בתי ספר נפרדים לילדים אלימים, "הייתי מעודד את ההצעה להקים בתי ספר מיוחדים לתלמידים אלימים - מסגרת משקמת ומחבקת. אם נרחיק אותם לרחובות נפגוש אותם בסמים".
ח"כ מלי פולישוק בלוך (ח"ץ) אמרה בכנס: "יעדי מערכת החינוך הם ערכים של מיומנויות למידה וידע, תרבות וספורט. איך משיגים זאת? משנים סדרי עדיפויות, תכנים, מסגרות, ותנאי קבלת המורים. וכל זאת- ללא תוספת תקציבית. אפשר לעשות הכול באותה מסגרת תקציב- זה תקציב גדול שלא מנוצל כהלכה. הגיל הרך- צריך כיתות של 25 תלמידים קודם כל בגיל הזה, תקציבים שונה בין הפורמלי לבלתי פורמלי, תמריץ כספי באזורי אוכלוסיות חלשות, ביטול כל המיגזרים, טכנולוגיה לאוכלוסיות חלשות".
נציבות הדורות הבאים הגישה דו"ח קשה על מצב החינוך
נציגי התלמידים שנכחו בפאנל נשמעו ספקנים לגבי ההבטחות. יו"ר מועצת תלמידים הארצית, שי באליק: "לא צריך להיות משורר בשביל לכתוב שיר. היו כאן הרבה הכרזות, אבל אני מקווה שתמשיכו לכתוב את השיר הזה, על החינוך. להטיל את האחריות על השר ולשכוח את התלמידים זה לא לעניין. והערה: אני מצטערת לראות שתרבות דיון לא הייתה כאן".
עוד עדות למצבה הקשה של מערכת החינוך בישראל: נציבות הדורות הבאים הגישה דו"ח שנתי על מצב החינוך בישראל ליו"ר הכנסת. הדו"ח מציג את מצב מערכת החינוך הישראלית כנתון במשבר הולך וגובר: "במערכת החינוך בישראל, כמו בעולם המערבי כולו, נפער פער הולך וגדל בינה לבין המציאות שבה היא פועלת ושאותה היא אמורה לשרת. פער זה מביא לאובדן משמעות של פעולותיה של המערכת".
נציבות הדורות הבאים ממליצה להגדיר בחוק את מטרות החינוך הציבורי בישראל. היא מתריעה בפני המצב העלול להיגרם בשנת 2020 והתגברותם של הכשלים המצויים כיום: האלימות בבית- הספר; הלמידה השטחית; השחיקה והנשירה המהירות של המורים; אי-שביעות הרצון של ההורים מבית-הספר, החיפוש אחר מסגרות חלופיות והקמתן; הדימוי החברתי המתדרדר של מערכת החינוך ושל מקצוע ההוראה.
בין ההמלצות שהגישה: עדכון החקיקה בנושאי חינוך, השקעות תקציביות ופדגוגיות בחינוך הקדם-יסודי במערכת החינוך "היפוך הפירמידה", קידום חוק זכויות הילד, הקמת פרלמנט נוער (מועצה מייעצת ליד כנסת ישראל), השקעה בתלמידים מחוננים, טיפוח משאבים לילדים בסיכון ועוד כפתרון לבעיות. בדו"ח מתריעה הנציבות על העדר מסגרות חינוכיות לגיל הרך בחברה הערבית.
לפנייה לכתב/ת 
