גם לנשים הזכות לסטוצים. טור תגובה
ברור שהיינו רוצות לפגוש את גבר חלומותינו ולשכב רק איתו, טוענת לירון ורטהיים, אבל כרווקות, הוא לא שם, ואין כל רע בסטוץ קטן פה ושם. רק לגברים מותר? טור תגובה לכתבה שכינתה את הסטוץ הנשי הפרעה פסיכולוגית
הגיע הזמן לשים את הקלפים על השולחן. הגזמנו, באמת שהגזמנו. זה התחיל בקטן, כשהגברים נתנו את הסכמתם שנצא ממתחם ארבע הבלטות שלפני הכיור במטבח. לא הבנו שהם התכוונו שנעשה פאנלים בסלון, והלכנו ופיתחנו לנו קריירה. בהמשך, אישרו לנו ללדת ילד ראשון אחרי גיל 30, בתנאי כמובן שגם אחרי הלידה נסתובב עם חזה זקור וטוסיק קטן ללא טיפת צלוליטיס.
הבעיה התחילה כשעלתה לנו הכרובית והדיאט-קולה לראש. התחלנו להגיד בקול רם שפעם בשנה גם אנחנו מאוננות, ופעמיים בשנה אנחנו נכנסות לשירותים לעשות מספר 2 (כמובן בריח ורדים). והיום, כך משתפת אותנו
המאמר שהרגיז
סטוצים: רגע של ייחום שמוביל לריקנות
אילנה מסר
הלכת לפאב, שתית משהו, פגשת מישהו וזה נגמר בחפוז בשירותים או בהתעוררות בבוקר לצד גבר שאת לא זוכרת איך קוראים לו? אם זה קורה לך באופן קבוע, טוענת הסקסולוגית ד"ר איריס בראון, את בבעיה. למה? כי זה ריגוש רגעי שמחדד את תחושת הריקנות והבדידות. וזה נכון, אגב, גם לגבי גברים
הכתבה על "נערות הסטוצים" רק חידדה לי עד כמה איני מחבבת רדיקליזם מכל סוג שהוא. וכן, אני מודה, גם שורפות החזיות למיניהן מרגיזות אותי לפעמים. רק שאנשים כדוגמת ד"ר איריס בראון, ממחישים במילותיהם עד כמה המאבק של ה"פמיניסטיות העצבניות", או של כל מי שאינו גבר לבן אשכנזי והטרוסקסואל, הוא מוצדק.
הוא מוצדק כיוון שזה באמת מעצבן. מעצבן להבין שלעולם לא יהיה שוויון. מעצבן שגם בשנת 2006 זה נחשב גס להגיד "פיק-אפ גירל", בעוד שרווקים ש"מזיינים" נחשבים לתותחים. זה הרי ברור שרווקה אשר חווה מין מזדמן מפעם לפעם נידונה להיות מכורה למין, ולהזדקק לטיפול נפשי אחר-כך, ואת זה אומרת סקסולוגית נאורה וליברלית. יאמר לזכותה של ד"ר בראון שהיא כן עורכת הבחנה בין "נערת סטוצים" לבין זונת רחוב: "החכמה לוקחת כסף, בעוד שהשנייה עושה את זה חינם וצריכה לאסוף הרבה כסף אחר כך לטיפול נפשי". אתם הבנתם?
עוד משתמע מהכתבה שאם נערות הסטוצים רק היו פיקחות ופיכחות הן לא היו מדרדרות לכדי סטוץ, כיוון שהחוויה כאמור תוביל אותן להתמכרות. זה שקול פחות או יותר לטענה שמי שלוקח שכטה מסיגריה בגיל 16, ימצא עצמו תוך שנים ספורות מכור לקוקאין, ומסרסר את אחותו החורגת בשביל עוד מנה. המשותף לשניים הוא שקשרי ה'סיבה ותוצאה' נובעים מתוך אינטרס דידקטי, שלא לומר מוסרני, לכפות את "דעת המומחה" כדעה הנכונה והאובייקטיבית.
התמכרות למין היא כמו כל ההתמכרויות - פיתוח תלות. בחורה שמגיעה לטיפול מיני עקב אותה התמכרות, סביר שבעברה סיפור קשה יותר מסטוץ של לילה אחד (גם אם הסטוץ היה לא מוצלח במיוחד). לטענתה, מתנגדת בראון לפיק-אפ כסקסולוגית ולא מטעמים מוסריים, שכן נערות הסטוצים מגיעות אליה לאחר המעשה ומתלוננות על "ריקנות רגשית, בדידות וחוסר יכולת לחוות אורגזמה". עד כמה שזה נשמע מוזר, אני נשבעת ששמעתי במו אוזניי בחורה שמעולם לא התנסתה בסטוצים ועדיין התלוננה על אותו דבר בדיוק.
אני מרשה לעצמי לדבר בשמן של הרווקות ולומר שכן, ברור שהיינו רוצות לשכב עם בן הזוג המדהים שלנו, איתו אנו מנהלות מערכת יחסים עמוקה ומשמעותית בשנה האחרונה. רק שאין לנו אחד כזה. זאת המשמעות המילולית של "רווקה". ולא, אני עדיין לא השתכנעתי שצעצוע קר הוא תחליף. מה לעשות, לצד יתרונות מפוקפקים כגון "אין מי שישאיר את האסלה מורמת", יש גם לא מעט חסרונות בלהיות רווק. אחד מהם הוא שלמרות שאין בן זוג קבוע במיטה, עדיין מפעם לפעם מתעורר צורך ו/או רצון במין, שאינו נפתר באקט של הפרדת הכביסה הלבנה מהצבעונית. מוזר, נכון?
לפנייה לכתב/ת 
גם אנחנו רוצות את היחיד והמיוחד. אבל מה אם הוא לא שם?
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
