שתף קטע נבחר

יתרו: סוד הקסם של עשרת הדיברות

ציווי מרמז גם על צוותא - התמזגות אירוטית עם השכינה. מורשת אביך ואמך - בהחלט, אך לא בכל מחיר. ומה בין רבנים לעדות שקר, ומהי המשמעות הרוחנית של "לא תגנוב"?

1. אנוכי ה' אלוהיך. הציווי הגדול ביותר מנקודת המבט האלוהית הוא הציווי לאהוב. מהו הציווי ואהבת את אלוהיך? ציווי לא רק מלשון מצווה, אלא מלשון צוותא - יחד, אינטימיות. אהבה היא הזמנה להתמזגות האירוטית עם השכינה שבה אני נוכח כי אני אלף מונים יותר מאשר אריזת עור שבתוכה יושב אגו. אהבה בשורשה היא לא רגש, אלא שינוי בתובנה. האוהב נוכח שהוא חלק מהאהוב ושכך היה מאז ומעולם. לאהוב משמעו להתרחב, להכיל בהווייתי את הכל מכל, להיווכח בכך שאנוכי - האני העמוק ביותר שלי, העצמי הייחודי הרדיקלי ביותר שלי, טביעת הנשמה שלי - חלק מאלוהים.

 

2. לא יהיו לך אלוהים אחרים על פני. פולחן הוא פעולה של זכירה. פעם היו ימים שבהם מישהו חווה את נוכחותו הבלתי אמצעית של אלוהים. אלוהים שהוא השכינה מאמץ אותנו בעדינות ובאהבה אינסופיות אל חיקו הנשגב, גם כשהוא קורא לנו לצמוח, להגיע למקום של גדלות הלב והרוח. לאחר החוויה הזו נוצר הפולחן שינציח אותה בזיכרון. ואולם לעתים קרובות מדי, הפולחן מתנתק מהזיכרון. המלה דת באנגלית (religion) באה מהמילה הלטינית re-ligare - להתחבר מחדש; כלומר להתחבר מחדש לזיכרון. כשהזיכרון אובד והפולחן הופך להיות ערך עצמאי המנותק מהחוויה הראשונית, כי אז לעתים מזומנות הוא מידרדר לכדי עבודת אלילים.

 

3. לא תישא את שם אלוהים לשווא. פעמים רבות מדי קבוצה אחת של אנשים, בני דת אחת או מדינה אחת או בעלי רעיון משותף, מנכסת לעצמה את שם אלוהים. "אנחנו נציגי אלוהים והאמת עלי אדמות ואין בלתנו". ביהדות אנו מאמינים שהמחטף הזה של אלוהים הוא נשיאת שמו לשווא. הדימוי שלנו לרוח הוא סימפוניה שבה כל אחד מנגן בכלי הייחודי שלו בעודו מאזין ברוב קשב לנגינתם של הכלים האחרים. מהגיוון הזה עולה מנגינת היקום ועמה מתיקות ורגעים של עונג צרוף והתעלות.

 

4. שמור את יום השבת. עשה לך יום אחד בשבוע שבו אינך מוגדר דרך כל מסכותיך. שבות מכל פועלך ומכל תפקידיך במשחק החיים. הבן שאתה יכול להיות אך ורק גיבור הסיפור שלך. נשמתך כמהה לדממה. בדממה אתה מוצא את עצמך. בדממה המדיטטיבית העמוקה של השבת אתה מוצא את המילים שנשמתך משתוקקת אליהן. זהו סוד החשמל של האר"י הקדוש. חש-מל: חש - דממה; מל - מלים. חש-מל - המילים הבאות ממעמקי הדממה. אלה מילות השבת. זה השומר שבת במשך שבעים שנה מבלה עשר שנים מחייו בוויפאסאנה עברית.

 

5. כבד את אביך ואת אמך. על פי המסורת המשמעות היא כַּבֵּד, אבל לא בהכרח ציית. אכן בפסוק אחר נאמר: "איש אמו ואביו תירָאו ואת שבתותי תשמורו. אני אדוני", כלומר: כבדו את הוריכם, אלא אם כן הם מורים לכם לחלל את השבת. הרעיון העוצמתי בתורה זו הוא שעלינו לקבל מהדורות שלפנינו חכמה גדולה שאנו רוחשים לה כבוד גדול והוקרה רבה. ואולם עלינו לקבל את הכרעותינו הרוחניות לא מתוך ציות להם, אלא בהשראתם ובהדרכתם, בעודנו מחליטים באופן עצמאי. זהו עקרון החידוש.

 

6. לא תרצח. כשקוראים את עשרת הדיברות בשני לוחות הברית בצורה אופקית, ולא אנכית, רואים ש"לא תרצח" הוא הדיבר הבא אחרי "אני ה' אלוהיך". וזאת בשל העמוקה שבסיבות. זה המחולל נפילה מוסרית הוא תמיד הכישלון של ארוס. ארוס, במובן שאנחנו מתכוונים אליו, הוא לחיות בפנימיותם של פני האל, כלומר "לפני אדוני"; לחוות את מלאות ההוויה הנובעת מההיווכחות של השתתפותנו המיסטית באלוהות; לחוות את תלות הגומלין של הכל בכל. כשהארוס הזה חסר, האדם חש ריקנות מוחצת. ריקנות תמיד צריכה להתמלא. אם היא לא תתמלא בארוס, היא תתמלא בפסאודו-ארוס; מניפולציה, לשון הרע, ניצול ורצח לסוגיו השונים. הדרכים השקריות שאנו מחפשים כדי למלא את הריקנות שלנו ולזעוק "אני קיים".

 

7. לא תנאף. עליך לנאוף לא עם אשת איש, אלא עם אשתך. אמר רבי יצחק: "מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה... כפי שנאמר, מים גנובים ימתקו". כוונתו היא שבנייתו מחדש של המקדש מתרחשת כשאנו מסוגלים לחוות את מלוא העוצמה והתשוקה של הניאוף בתוך ההקשר של יחסים מחויבים ויציבים.

 

8. לא תגנוב. דיבר זה נכון לא רק לחפצים, אלא גם למה שהחכמים כינו גניבת דעת. גניבת הדעת משמעה לא להכיר ברמות התודעה השונות ולא לכבד אותן, כאשר לכל אחת מהן יש מקום שראוי לטיפוח ולכבוד. הבעש"ט דירג שלוש רמות תודעה: הכנעה - זוהי רמת האורתודוקסיה וגם ההתאהבות, כלומר התמסרות שלמה; הבדלה - זוהי פילוסופיה דתית, טעמי מצוות והעולם האקדמי; המתקה - בה אנו חווים את המתיקות שבשוכננו בבית האלוהים, השוכן עמוק בלבנו, ובה גם אני נוכח שעליי לכבד ולקבל כחלק ממני את המגדרים האחרים. אני מבין שישראל והאומות חד הן, שבני האדם הם בעצם חלק מהטבע. גניבת דעת שנידונה לכישלון מתרחשת כשמדלגים על שלבים. כשמנסים להגיע להמתקה, אבל ללא נכונות לעשות את מלאכת ההבדלה או לחבוק את חוויית ההכנעה. מעגל מתופפים בפסטיבל, למשל, יכול להיות מעגל של רמה אחת או מעגל של רמה שלוש. מבחוץ הם נראים דומים למדי; מבפנים הם שונים לחלוטין. ההתחדשות היהודית מבקשת המתקה, אבל רק לאחר מיצוי הרמות הקודמות. 

 

9. לא תענה ברעך עד שקר. עדות שקר משמעה להעמיד פנים שאתה מה שאינך. כשאתה עושה זאת, אתה תמיד מפחד שמישהו יחשוף אותך כמתחזה. אינך לוקח בעלות על הצל שלך, ועל כן מקרין אותו על כל הסובבים אותך. אתה נושא עדות שקר כנגד רעך. לעתים מזומנות מדי רבנים בימינו טוענים למעמד רוחני שלא באמת הגיעו אליו. הם טוענים לשלמות שקרית. הם מסרבים להניח לנו לראותם כבני-אדם בשר ודם הנופלים וקמים, אנשים לא מושלמים המשתוקקים לאור. אבל להיות רבי פירושו לשאוף לשמש מאסטר רוחני. וכדי לעשות זאת, עליי לשתף את גופי, את רגשותיי, את שכלי ואת הווייתי - מה שמכונה בקבלה עולמות העשייה (גוף), היצירה (רגשות), הבריאה (שכל) והאצילות (הוויה).

 

10. לא תחמוד את אשת רעך. סוד השמחה והרווחה הנפשית הוא לדעת שאתה בדיוק במקום שבו עליך להיות כעת. אם אינך יודע את האמת הגדולה הזו, תמיד תחמוד את מה שזר לסיפורך. ושוב אנו חוזרים לעבודה זרה. בעבודת אל אחד, בניגוד לעבודת אלילים, יש שלוש אמיתות יסוד: אמת ראשונה, נבראת כדי לקבל את העונג הרב ביותר שאתה יכול להכיל בכלי ההוויה שלך. ככל שהעונג גדול יותר, כן ייטב. אמת שנייה, העונג הגדול ביותר הוא צמיחה; המסע - הנתיב שבו עולים ויורדים אל העצמי הגבוה והעמוק ביותר שלנו. מסע החיים הוא חיטוב שרירי הנשמה. אמת שלישית, אין בכלל מסע - אתה כבר שם. ודי לחכימא ברמיזה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים