למה לא מייצרים בירות איכותיות בישראל?

הלוואי, הלוואי ותתחולל כאן מהפכה בתעשיית הבירה, כמו שקרתה בתעשיית היין. הגיע הזמן שבארץ תהיה תעשייה ראויה של בירה איכותית. אנחנו שותים כאן בירה אחת ועוד אחת (קרי גולדסטאר וקרלסברג ואז כל השאר), והרבה בגלל המלחמות הבלתי פוסקות בין שני מפעלי הבירה הגדולים.

במקום להבין כבר עכשיו את מה שהבינו היקבים הגדולים מאוחר למדי, והם סבלו בגלל זה, נראה שטמפו ומב"י מתקשות להתעלות ולפתוח את השוק לתחרות אמיתית, לשפר את הבנת הקהל בבירה ולשדרג את מה שנמכר כאן. הן לא יחידות, אגב: המלחמה בינהן אופיינית לתעשייה הזאת: גם בארצות הברית נלחמות מילר ובאדווייזר בינהן בתוך שוק שהולך ומצטמצם, במקום לעשות יחד לפיתוח השוק. למעשה, השוק לא לגמרי מצטמצם, אלא מה שקורה הוא ששוק הלאגרים יורד. יותר ויותר בירות איכותיות - craft beers - מוצאות את עצמן על המדפים, וזה בא על חשבון הלאגרים הפשוטים והזולים, שנמכרים פחות.

כדי לעודד את השוק יש לעודד את בנייתן של מבשלות קטנות - מיקרו ברואריז, והמבשלות הגדולות צריכות לעודד את זה - ממש כך. לדוגמא, בארץ, מבנה המיסוי על הבירה הוא כזה, שאי אפשר לייצר פחות מכמה עשרות אלפי בקבוקים בשנה ולשרוד. אם היו משנים כאן את מבנה המיסוי, כך שמבשלות קטנות היו משלמות פחות מיסים על הבירה, כמו באנגליה למשל, הרי שהיינו זוכים לשתות כאן בירה ישראלית טובה יותר, מורכבת ומודרנית, כמו אלה שמיוצרות היום בארצות הברית היום, באנגליה ובמקומות אחרים. אם המבשלות הגדולות היו נלחמות על העניין הזה, הן לא היו נפגעות, אלא רק מרוויחות.

אחרי שזה נאמר, הנה שני דברים שכן ראויים לציון:

אחד: טמפו הוציאה לשוק את ה-"גולדסטאר דראפט": בירה בפיסטור קל, משהו שבין פיסטור של חבית - שהוא מאוד מינימליסטי וקצר – לבין פיסטור בקבוק, שהוא יותר ארוך. הפיסטור הארוך שומר על חיי המדף של הבירה, אבל מוריד את איכותה, ולכן אנחנו אוהבים יותר בירה מחבית, שהיא טריה ומורכבת יותר.

ה"דראפט" של גולדסטאר אמורה להיות משהו שבין לבין. היא נמכרת במחיר של 37 שקל לשישיה, ואני מקווה ששיווקה ימשך לאחר חודש הנסיון. בטעימה עיוורת שנערכה, נמצא שיש הבדל בין הבירה הזאת לבין בירה רגילה מבקבוק, למרות שהיא פחות טובה מבירה "אמיתית" מהחבית.

טמפו מקבלת שני ציונים לשבח אם כך, אחד על הבירה הזאת, ושני על יבוא קרוב של הפאולנר הגרמנית – בירה שמיוצרת על ידי קבוצת היינקן, ששולטת בטמפו. פרטים עדיין אין, אבל ראוי לשים לב לעבודה של טמפו בתחום הבירות המיוחדות: אפליכם, אדאמס (שקשה מדי למצוא), ועכשיו הפאולנר. בהקשר הזה, לקרלסברג יש כמה גרסאות של הבירה שהן מוצלחות למדי, וחבל שלא מביאים אותן ארצה.

בירה צ'כית - בישראל

העניין השני מחזיר אותנו לנושא בירות בוטיק ישראליות - הנה הראשונה שמיוצרת ביצור סדרתי ונמכרת בבקבוקים. הבירה, שקיבלה את השם המוזר במקצת Czech Crown, מיוצרת על ידי IVAN Production - עולים מחבר העמים. היצור נעשה מלתת אבקתי - לא מגרעינים - והמפעל הקטן עובר בקרוב מחולון למקום חדש בבית שמש. הידע הוא ידע צ'כי, ושיתוף הפעולה של היזמים הוא עם מה שנקרא שם "מכון הבירה של פראג", שעוסק במחקר ופיתוח עבור חלק מהתעשייה המקומית שם.

הבירה עצמה, כנהוג במקומות משמעותיים בעולם, מבוקבקת בבקבוקי פלסטיק - PET. בניגוד לדעה הרווחת, הפלסטיק לא פוגע בטעמים והוא שומר היטב על מיגוז הבירה. זה עוד פרדוקס ישראלי, אגב, שבו יצרני בירה קטנים וביתיים לא יכולים למצוא בקבוקים ראויים, אלא צריכים לשטוף בקבוקים משומשים. למה? בגלל סיבות בירוקרטיות, מכון התקנים, המונופול לכאורה של יבואן בקבוקים מסוים וסיבות נוספות, מחירו של בקבוק בירה בנפח 330 מ"ל יכול להגיע ל- 1.35 שקלים, ללא מע"מ. כמה כבר אפשר להעמיס על בקבוק בירה קטן, אם מחיר הבקבוק עצמו הוא 1.35 + מע"מ, וזה רק חלק מעלות המוצר. אין פלא, אם כך, שאיוון ושות' פנו לפתרון של הפלסטיק.

לעצם העניין, ה"כתר הצ'כי" באה בשלושה סוגים ובשלושה נפחים, ואפשר להשיג אותה במעדני מניה ובחנויות של קרל ברג (בקרוב גם בטיב טעם):

בירה בהירה בעלת 4.6% אלכוהול, בירה בהירה בריכוז אלכוהול של 5.6% ובירה כהה עם 3.6% אלכוהול. כולן בעלות גוף קל יחסית, אבל הן מפתיעות באיכותן. הבירה הבהירה, הכהילה יותר, מרירה במידה ומרווה מאוד. נראה לי ששתי הבהירות יוכלו להיות להיט קיצי, אם רק יתנו לבעלי המפעל לעבוד ולחיות, ואנחנו לא ניבהל מזה שהן נמכרות בחנויות "של רוסים". יש - ברשתות הקטנות ובחנויות האלה - לא מעט מציאות אמיתיות במחירים מצוינים.

בהתחשב בנתוני הפתיחה, מחירי ה"בירה צ'כית" שלנו סבירים לחלוטין: 8.5 שקלים לבקבוק של 600 מ"ל, 11.5 שקל לבקבוק של ליטר ו- 15 שקל לבקבוק של ליטר וחצי. צורת הבקבוקים מצחיקה קצת, אבל זה רק מוסיף לחן של העניין. עוד משהו שיש לשים אליו לב הוא משקעי השמרים שבקבוקים: הבירה מיוצרת בתסיסה שניה בבקבוק. זה בדיוק מסוג הדברים שמעניקים לבירה איכות ומורכבות ויחוד. אין מה להבהל מהמשקעים האלה, ואפשר לשתות אותם – תחשבו על וייסביר או בירה טראפיסטית ותאחלו הצלחה לביראים מבית שמש.