פועלי בניין זרים: יד אחת מייבאת, השנייה מגרשת
משרד הפנים הפשיר 1,200 ויזות חדשות לייבוא עובדים זרים ותאגידי כוח האדם להעסקת העובדים הזרים קופצים על ההזדמנות - מגרשים את הפועלים חזרה לסין ומייבאים חדשים במקומם וכל פועל סיני משלם 8,000 דולר להגיע לישראל. ומי בין מייבאי הזרים - איתי תירוש, הבן של רונית תירוש
בשבועות האחרונים אנו עדים לגל מעצרים של עובדי בניין זרים, בעיקר סינים. כך טוענים בעמותת קו לעובד. הפועלים המגורשים, שרבים מהם בעלי אישור שהיה ועבודה כחוק, מועלים כלאחר כבוד למטוס לאחר שבילו "תקופת צינון" בכלא מעשיהו.
נשמע תמוה בהתחשב בעובדה כי במהלך השנה האחרונה לא מפסיקים הקבלנים להתלונן על המחסור בפועלי בניין זרים. לטענתם, ב-2005 מתוך הקצאה של 17,500 עובדים, רק 10,000 מועסקים בענף. הקבלנים אף איימו להגיש תביעת נזיקין נגד התמ"ת, בגין הנזק שנגרם לה בעקבות המחסור בעובדים.
הפשרת 1,200 ויזות חדשות המאפשרות לייבא עובדים זרים "טריים" היא בשורה מצויינת עבור תאגידי כוח האדם. נכון שיש באפשרותם לגייס כוח אדם קיים - מאות עובדים זרים הממתינים לתעסוקה ומכלים עד אז את זמנם בבתי הכלא - אלא שאופציה כזו היא פחות כלכלית עבור התאגידים. את הכסף הגדול עושים התאגידים מייבוא העובדים ולא מהעסקתם.
קו לעובד: התאגידים מנצלים את המצב
כל פועל זר משלם אלפי דולרים לתאגידים ולחברות התיווך המקומיות כדי להגיע ולעבוד בישראל. חברות התאגידים, שהם כיום המעסיקים המורשים היחידים להעסקת עובדים זרים, מנצלים לדברי קו לעובד את ההזדמנות, מפסיקים לספק עבודה לפועלים הקיימים ומזמינים את משטרת ההגירה שתעצור את הפועלים. בכך הם "מפנים מקום" לייבוא פועלים חדשים.
"מדובר בעובדים שעדיין יכולים לעבוד בישראל על פי תקופת הזמן המותרת להם", אומרת מנהלת קו לעובד, חנה זוהר. "עד כה הם הועסקו משום שהשמיים היו סוגרים. ברגע שהופשרו הוויזות ישנה מגמה להוציאם מהארץ".
גם הבן של רונית תירוש משתתף בחגיגה
המבוקשים ביותר, לדברי קו לעובד, הם הסינים - כל אחד מהם משלם כ-8,000 דולר לחברה כבר בארץ המוצא, כדי להגיע לישראל.
צ'אנג יולונג וצ'אנג יואוון הם פועלי בניין סינים, לפחות היו, עד שמשטרת ההגירה העלתה אותם בשבוע שעבר לטיסה חזרה לסין. השניים נעצרו לפני כמה ימים לאחר שמעסיקם, תאגיד בשם "תיגרב" הזעיק את משטרת ההגירה. התאגיד מנוהל על ידי איתי תירוש, בנה של רונית תירוש, מנכ"ל משרד החינוך לשעבר וכיום מועמדת מטעם מפלגת קדימה לכנסת.
שני העובדים פנו לאחרונה לעמותה וטענו כי מחודש ינואר לא שובצו לעבודה ודרכוניהם נלקחו מהם. בעדות שמסר צ'אנג יואוון עם מעצרו, לבית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין, אמר: "באתי לישראל באשרת עבודה לבניין לפני 50 חודשים ושבועיים. זה מעצרי הראשון. אני עבדתי אצל תיגרב כוח אדם באופן חוקי 6.5 חודשים. לא עזבתי אותם, הם לא נתנו לי עבודה ואני לא עובד מאז ינואר. ביום שני שעבר הלכתי לקו לעובד והם התקשרו לחברה ב-23 בפברואר לקבל מכתב פיטורין. במקום זה החברה התקשרה למשטרה שיעצרו אותי. נעצרתי ברחוב. אני מבין שעלי לצאת למדינתי אולם איני מוכן לכך. אני רוצה לעבוד בישראל". זה לא עזר לו והוא הוחזר לסין.
236 שעות בחודש
לדברי היועץ המשפטי של קו לעובד, עו"ד יובל לבנת, העסקת פועלי בניין זרים על ידי תאגיד מחייבת לספק לעובדים 236 שעות עבודה בחודש. לדבריו, לשני הפועלים הסינים הייתה ויזה עד לסוף דצמבר 2005, כיוון שהמדינה טרם הנפיקה ויזות לשנת 2006 (תזכורת: אנחנו כבר בחודש מרץ) וקבעה כי מי שמועסק יוכל עדיין להישאר בעבודתו.
על פי חוקי העסקת זרים של התמ"ת, יכול פועל לעבור לתאגיד אחת לשלושה חודשים, מדי סוף רבעון. אם מסיבה מסוימת מעוניין הפועל לעבור לתאגיד אחר באמצע הרבעון הוא אמור לפנות לממונה על זכויות עובדים זרים וזו אמורה להכריע האם להורות לתאגיד לשחרר את העובד. בעמותת קו לעובד טוענים: "זו בדיחה. כיצד יכול לפנות פועל סיני ללא מתורגמן לממונה על הזכויות?, מה שקורה, הם פונים דרכנו ואז מתחילה מסכת תיווך ארוכה". דרך נוספת היא פיטורים. אם התאגיד מפטר את העובד הוא רשאי לעבור לעבוד תאגיד אחר.
כל עובד זר חייב להיות משוייך לתאגיד. מי שנופל בין הכסאות, יימצא עצמו עד מהרה בכלא מעשיהו, שם ימתין לתאגיד אחר שיעסיק אותו ואם לא - ימצא עצמו על מטוס בחזרה לארץ המוצא.
תיגרב: העובדים ברחו מאתר הבנייה
מחברת תיגרב נמסר בתגובה, כי מדובר בעובדים שברחו מאתר הבנייה בו עבדו כבר ב-10 בינואר השנה, וכי החברה דיווחה למשרד התמ"ת ומשרד הפנים בהתאם לנוהל. מנכ"ל החברה, איתי תירוש: "חשוב לציין כי למרות שעובדים אלו ברחו פעמים חוזרות ונשנות, תמיד ניסיתי להחזירם למעגל העבודה, אך הם תמיד ברחו מכל אתר שעבדו בו לטובת עבודה בכסף שחור".
לטענת תירוש, העובדים ניצלו את הפרצה בחוק המחייבת את תאגידי כוח האדם לשלם לעובד משכורת גם אם לא עבד. "הטענה כאילו תיגרב לא מצאה להם מקום עבודה ומנסה להרוויח בעבור החלפתם כסף לא חוקי - לא רק שאינה נכונה אלא בלתי הגיונית וניתן לראות זאת בתלושי השכר שלהם וכן באמצעות טפסי הברחנים במשרד הפנים", טוען תירוש.
משרד הפנים מסר בתגובה: אנו מבצעים את החלטת הממשלה והתמ"ת, ומאשרים כניסת עובדים בהתאם לסיכום שבין התמ"ת לתאגידים ועל פי ההקצאות שנקבעו. בנוסף, טוענים במשרד "אנו מנסים לבצע השמה מחדש עבור עובדים בעלי היתרי עבודה שפוטרו על ידי מעסיקיהם, אולם לאחר כחודשיים, בהם לא נמצא תאגיד שיעסיק את העובדים, אנו נאלצים לשלוח אותם חזרה לארצם".
לפנייה לכתב/ת 
