שתף קטע נבחר

חודשה התוכנית להפקת נפט גולמי בנגב

למרכז הההשקעות הוגשה תוכנית להקמת מפעל במישור רותם לייצור אנרגיה מתערובת של שארית זיקוק נפט ופצלי שמן בהשקעה של 700 מיליון דולר. יזמי הפרוייקט: "ישראל תוכל לספק חלק ניכר מתצרוכת האנרגיה שלה במשך 50 שנה"

הזינוק במחירי הנפט עורר מחדש את תוכנית פצלי השמן השאפתנית, להפקה בנגב 3 מיליון טונות נפט גולמי בשנה בהשקעה של 700 מיליון דולר. ל-ynet נודע, כי בימים האחרונים הוגשה למרכז הההשקעות בתמ"ת תוכנית להקמת מפעל במישור רותם לייצור אנרגיה מתערובת של שארית זיקוק נפט ופצלי שמן. מדובר בתוכנית שפותחה לראשונה בראשית שנות ה-90' על ידי חברה א.פ.ס.ק - חום טוב, בבעלות ישראל פלדמן ושמעון קזנסקי. 

 

מישור רותם נבחר מכיוון שהוא סמוך למקום הכרייה והחציבה של פצלי השמן. בישראל מצויה רזרבה של כ-12 מיליארד טונות פצלי שמן שהתגלו באזור הנגב. יזמי הפרוייקט, פלדמן וקזנסקי, טוענים כי מתקן גדול יותר יכול לפתור את בעיות האנרגיה של ישראל ל-50 שנה הקרובות, ולהקטין במידה ניכרת את התלות בנפט.

 

פצלי שמן הם סלעי גיר המכילים דלקים מאובנים (Hydro-Carbon), שתכולת האנרגיה בהם מוערכת ביותר מ-20% מתכולת האנרגיה המצויה בפחם. באמצעות תהליך של חימום תערובת פצלי שמן גרוסים ושארית כבדה של נפט (שאריות זיקוק - א.ש) ניתן להפיק דלק נוזלי באיכות גבוהה, ודלק מוצק המיועד לייצור חשמל.

 

כשחבית נפט עלתה 18 דולר

 

ההערכה הכלכלית הראשונה של התוכנית נעשתה כאמור לפני כ-10 שנים ונבדקה על ידי משרד המדען הראשי של משרד האנרגיה והתשתית. דו"ח ביצועי התוכנית הוגש לשר האנרגיה והתשתיות דאז, משה שחל, אולם מחירי הנפט של 1995-1994, אשר נעו בסביבות של 18-12 דולר לחבית נפט, לא הצדיקו את קיום התוכנית. מאז התייקר הנפט שהגיע אף ל-70 דולר לחבית.

 

את הבקשה הנוכחית להקמת המפעל הגישו היזמים באמצעות עו"ד משה שחל, שהיה כאמור שר האנרגיה בעת הבדיקה הראשונה של התוכנית ב-1995.

 

בדיקת כדאיות התוכנית בעת האחרונה, שערכה חברת אקו אנרג'י, מצביעה כי הפרוייקט עשוי להניב רווחים של 250-160 מיליון דולר בשנה, זאת בהתבסס על תחזית של משרד האנרגיה האמריקני (לפני כעשור הוערך הרווח בטווח של 60-20 מיליון דולר בשנה).

 

 


"ישראל תוכל לספק חלק ניכר מתצרוכת האנרגיה שלה ללא תלות בגורמי חוץ".

 

בדיקת כדאיות התוכניות לפי מחירי הנפט של נובמבר 2005, 70-60 דולר לחבית, הייתה מביאה את אומדן הרווח השנתי של המפעל ל-317-188 מיליון דולר בשנה.

 

היזמים מבקשים "מסלול טבע" 

 

המפעל צפוי לעבד בכל שנה כ-6 מיליון טונות פצלי שמן וכ-2 מיליון טונות שארית זיקוק, שתסופק על יד בתי הזיקוק באשדוד ובחיפה. 

 

 

ההשקעה העקרית בפרוייקט צפויה לבוא ממשקיעים פרטיים מהארץ ומחו"ל. יזמי הפרוייקט פנו כאמור למרכז ההשקעות לצורך קבלת סיוע במסלול "מפעל מאושר". בנוסף היזמים פנו למ"מ ראש הממשלה ושר התמ"ת, אהוד אולמרט, ולשר התשתיות, רוני בראון  לקבלת זכיון כריה לפצלי שמן.

 

גורמים במשק האנרגיה ציינו כי מספר חברות אנרגיה בינלאומיות, הביעו התעניינות במתקן האנרגיה בנגב, בין השאר חברת סימנס הגרמנית. היזמים סרבו לאשר את המידע הזה.

 

עוד נודע ל-ynet, כי היזמים מבקשים ממרכז ההשקעות להנות ממסלול הטבות של "מפעל חלוצי", בדומה לזה שניתן לחברת טבע עבור מפעלה ברמת חובב (טבע תזכה ל-15 שנים פטור ממס על השקעותיה במפעל).

 

במקרה שלא יזכו בהכרה כ"מפעל חלוצי",  היזמים מבקשים הכרה במפעל כ"השקעה אסטרטגית", כדוגמת ההכרה שזכתה לאחרונה חברת אינטל, אשר הרחיבה את מפעלה בקרית גת. 

 

החזון: 2,000 מועסקים בנגב

 

על פי הערכות, המפעל צפוי להעסיק ישירות כ-2,000 עובדים בתקופת ההקמה של המפעל (4 שנים), וכ-1,800 באופן ישיר ועקיף עם הפעלתו.

 

המודל הכלכלי מראה כי בשלב ההקמה יועסקו 2,000 העובדים בעלות ממוצעת של כ-45 אלף דולר לעובד בשנה. בהמשך המפעל יעסיק באופן ישיר 100 מהנדסים ומנהלים בשכר ממוצע של כ-70 אלף דולר בשנה ו-150 טכנאים ועובדי תפעול בשכר של 50 אלף דולר בשנה. בנוסף, יועסקו בפרוייקט כ-200 עובדים בכרייה וחציבה של פצלי שמן בעלות ממוצעת של כ-50 אלף דולר בשנה - 350 עובדים קבועים בסה"כ.

 

תחשיבים מראים כי המפעל יתרום באופן עקיף לתעסוקה של כ-1,350 עובדים בנגב, בתעשיות וענפים המספקים מוצרים ושירותים (נהגי תובלה, שירותי תיקונים למשאיות ולציוד מכני הנדסי, עבודה בבתי הזיקוק המספקים שארית זיקוק, עובדי הסעדה וקטרינג, שירותי ניהול).

 

מפועלים במפרץ חיפה לפיתוח אנרגיה חליפית

 

קבוצת א.פ.ס.ק עוסקת בפעילות בתחומי אנרגיה, תעשייה ותשתיות. בישראל עוסקת החברה בהתקנה ואחזקה של מערכות המכשור והבקרה, בין השאר הקבוצה היא בעלת החברה הציבורית א.פ.ס.ק תעשיות, הנסחרת בבורסת תל אביב.

 

א.פ.ס.ק חום טוב, העוסקת בניצול פצלי השמן פועלת כחברה עצמאית ופרטית. בעלי החברה, קזנסקי ופלדמן, עלו לישראל מברית המועצות לשעבר בשנות השבעים, באותה עת עלה לישראל גם משה גבירץ, ממציא שיטת חום טוב. לאחר מספר שנים הקימו קזנסקי ופלדמן שותפות והחלו בהתקנת מכשור ובקרה במפעלים ברחבי הארץ.

 

במקביל, בתחילת שנות ה-80', הוקמה בארץ חברה ממשלתית בשם פמא שעסקה בניצול פצלי השמן בישראל. גבירץ אמר כי "היתה לי הרגשה, שהם עובדים בכיוון לא נכון". בעקבות כך החל גבירץ לבצע ניסיונות קטנים באופן עצמאי, במימון ובפיקוח של א.פ.ס.ק חום טוב.

 

מחירי נפט 'זולים' מנעו את התקדמות הפרוייקט

 

לאחר כ-700 ניסיונות במתקן הדמיה שבנתה א.פ.ס.ק חום טוב, פנו פלדמן וקזנסקי לד"ר דוד פרנקל ז"ל - אז מומחה בעל שם עולמי בתחום האנרגיה. פרנקל שימש בעבר יועץ של משרדי האוצר, יועץ לבניית בתי-זיקוק של ממשלת ונצואלה והשתתף בבניית בתי-זיקוק ומפעלים כימיים בקנדה ובדרום-אמריקה.

 

"אין ספק, שמדובר כתהליך מעניין ביותר", כתב אז ד"ר פרנקל. "בניגוד לאחרים בישראל (בעיקר חברת פמא - א.ש), הם הלכו על תהליך מורכב והפוך לזה המקובל עד עתה. הבעיה העיקרית של פצלי-השמן בארץ היא, שהם דלים מאוד בכמות הדלק שיש בהם. נתון זה גורם לתהליך שריפה לא יעיל, ודורש מערך הובלה יקר של חומרי- גלם".

 

פרנקל תמצת את החידוש ברעיון של חום טוב: "במקום לשרוף את הסלעים, יש ליצור תזקיקי דלק וגז מתוך הפצלים". עתה נותר לראות האם מחירי האנרגיה הגבוהים ב-2006 יסייעו לפרוייקט לרקום עור וגידים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שמעון קזנסקי. "אנרגיה ל-50 שנה"
ישראל פלדמן. "הזדמנות אסטרטגית"
מומלצים