להשמין מנחת

"שמנה" הוא המחזה השלישי של המחזאי האמריקאי הצעיר, ניל לאביוט, ובעיני הטוב ביותר שלו. כתיבתו מדויקת, אנושית ומשעשעת, אמיתית וחסרת כל סנטימנטים. כמו תמיד אצלו, גיבוריו הם לא אנשים טובים או רעים במיוחד, אלא פשוט אנשים רגילים, קצת חלשים ושבויים באשליות רומנטיות לגבי עצמם, עד שהם נתקלים במשהו שגורם להם להסתכל טוב טוב במראה.

במחזה החדש המראה הזו היא מראה מאוד פיזית ואכזרית, כי הנושא הוא דימוי הגוף בתרבות שמקדשת אימג'ים של יופי מתוך מגזיני אופנה. הסיפור עוקב אחר הרומן המתהווה בין טום, בחור נאה, רזה ומצליח, להלן, ספרנית בעלת גוף גדול וחוש הומור מפותח. ברקע מתערבים בסיפור קרטר וג'ני, חבריו של טום לעבודה, שמתקשים לקבל את השינוי הפתאומי בטעמו בנשים.

הטקסט החריף והשנון, בתרגומו המצוין של אסף ציפור, זוכה לביצוע קצבי וסוחף בהפקה החכמה שהעמיד הבמאי, משה נאור. תמר קינן מעולה בתור ג'ני הפגועה, ויפתח קליין אדיר בתור קרטר, החבר הציני. מעל לכל בולטים עירית קפלן ומיכה סלקטר שמגישים את התפקידים הראשיים בטבעיות. קפלן מושלמת בתור הלן הקוצנית, אך בעלת הלב הרחב. היא יפה, חכמה וקשה שלא להתאהב בה. מולה, סלקטר מגיש תפקיד מצמרר בתור טום המגומגם, המתנצל, שמחפש תמיד להיות בסדר ובסוף פוגע בה עד העצם. לטעמי זה התפקיד הטוב ביותר שלו עד היום. התוצאה הסופית היא הצגה מצחיקה וכואבת, אנושית ומעוררת מחשבה, שמתקרבת לאיזו שלמות. אל תחמיצו.