סיגריה אחת ביום? אין חיה כזאת

כולם יודעים שמאוד לא בריא לעשן, אבל האם באמת כל-כך נורא אם מעשנים רק סיגריה אחת או שתיים ביום? "כן, בהחלט", אומרת ד"ר איה פלג, "וקודם כל משום שאין חיה כזאת 'רק סיגריה אחת ביום'. עישון הוא הרגל ממכר, גם מבחינה פיזית וגם מבחינה התנהגותית. אפשר להתחיל בסיגריה אחת ביום, אבל מהר מאוד מעלים את מספר הסיגריות שמעשנים, כי הגוף דורש את זה. אבל לפני שמדברים ההתמכרות עצמה, חשוב להדגיש שגם מי שמצליח לעשן רק סיגריה אחת ביום לאורך שנים, גם אז זה מזיק".

"הטענה הזאת לא נכונה. מבחינה בריאותית, כל סיגריה מזיקה. יותר מזה, כל שאכטה מזיקה.בכל סיגריה יש 5,000 חומרים מזיקים. יש את הניקוטין, שהוא חומר ממכר, יש אמוניה, שהיא רעל שמוחדר לסיגריות, כיוון שבשילוב עם הניקוטין, היא גורמת להתעוררות של מערכת העצבים תוך שש עד שמונה שניות. יש 70 חומרים מסרטנים בכל סיגריה, ויש את העשן שמכביד על נשימה. יש אין סוף תחלואים, שגורמים לירידה באיכות החיים ולמוות".

"נזקי עישון מצטברים מכל סיגריה, וכל סיגריה מקצרת את החיים".

"קודם כל לא חייבים להעלות עשרה קילו כשמפסיקים לעשן. לא חייבים לעלות בכלל. בסדנאות לגמילה מעישון, אנחנו שמים דגש גדול על הימנעות מהשמנת יתר ודרכים לעקוף את התופעה. גם אם עלית עשרה קילו כיוון שהפסקת לעשן, זה עדיף. גם לעלות 23 קילו עדיף על-פני עישון סיגריות. רק אם עלית 40 קילו, הנזק הגופני שנגרם לך מתחיל להשתוות לנזק מעישון, ותסכימי איתי שלעלות 40 קילו זה קצת קיצוני".

איה פלג היא ד"ר לאפידימולוגיה ומתמחה ברפואה מונעת ובגמילה מעישון. לדבריה, פחד הוא המחסום העיקרי בגמילה מעישון. פחד מהשמנה, פחד מכישלון. אבל לא צריך לפחד מזה, ובטח שלא צריך לעבור את זה לבד. היום יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות כדי להקל על התהליך: יש סדנאות גמילה שמציעות הנחייה מקצועית, יש קבוצות תמיכה שבהן כולם נמצאים באותו שלב של התהליך ונעזרים זה בזה. נותנים שם טיפים אחד לשני, ועצם העובדה שמרגישים שהם במסגרת, ושצריך לתת את הדין על מה שעשו במהלך השבוע שחלף, זה גם עוזר.

"לא. ממש לא. המסר העיקרי הוא שיש לאן לפנות. יש לנו שיטות, יש לנו טכניקות, וכל אחד יכול למצוא את שיטת הגמילה שהכי מתאימה לה או לו. חוץ מזה שיש גם טיפולים תרופתיים. היום אנחנו נעזרים בתרופת מרשם שנקראת זייבן, שזו תרופה שבולמת את בולמוס האכילה, ואחד היתרונות שלה הוא שהיא מדכאת גם את החשק לניקוטין.

"קודם כל אנחנו לומדים איזה סוג של מעשנת את. למה את מעשנת, מתי, כמה וכו'".

"אלה שמעשנים חפיסת סיגריות ביום, לא עושים את זה מתוך הנאה או מתוך אהבה לסיגריה. הם מעשנים מתוך הרגל. יש כאלה שמעשנים כשהם במתח, יש אנשים שמעשנים אחרי האוכל, בטענה שזה עוזר להם להוריד את האוכל, יש את אלה שמעשנים בעיקר באירועים חברתיים. לכל הרגל ולכל בעיה, יש אלטרנטיבה".

"אם את נורא עצבנית ואת חייבת משהו כדי להירגע, הדבר האחרון שאת רוצה לעשות זה לעשן. הסיגריה רק תעלה את רמת המתח שלך, כי יש בה חומרים שמגרים ומעוררים את מערכת העצבים".

"מה שמרגיע אותך זה שאת מפסיקה את מה שאת עושה, יוצאת החוצה לאוויר ומבצעת פעולה מסוימת שקוטעת את התקף הכעס שלך. באותה מידה את יכולה לצאת החוצה עם כוס מים ביד, לקחת כמה נשימות עמוקות, לשתות קצת מים ולהירגע. זה בדיוק כמו העקרון של לעיסת מסטיק אחרי האוכל. זה לא האורביט שמנקה לך את השיניים, זו פעולת הלעיסה שמשחררת רוק ששוטף את הפה. את אותו אפקט היית מקבלת גם לו היית לועסת צמיג מסריח של סמיטריילר. אותו דבר עם הסיגריה".

"אני ממליצה פשוט לקום מהשולחן מיד עם תום הארוחה, ולפנות לעיסוקים אחרים. לא להשתהות ליד השולחן, כי אז את או אתה שמים את עצמכם בסיטואציה של עישון שקשה מאוד לדחות את סיפוקה".

"בהתחלה הכי טוב להימנע מהמקומות האלה. אם קשה לראות את כולם מעשנים מסביב ואת או אתה מתים לסיגריה עם הדרינק, פשוט אל תלכו לברים בשלב הראשון של תהליך הגמילה. בשלב מאוחר יותר, כשהשתחררתם כבר מההרגל, תוכלו ללכת לברים בלי שום בעיה".

"אולי עד אז כבר יתחילו לאכוף את החוק שאוסר לעשן במקומות ציבוריים, ואז לא תהיה לך בעיה".