שתף קטע נבחר

רובינשטיין ואורון לבג"צ: לא לתת אורכה לכנסת

שני הח"כים שעתרו לבג"צ בסוגיה מבקשים לא לאשר בקשת המדינה לזמן נוסף כדי להגיע להחלטה בפרשה

חברי הכנסת חיים אורון ואמנון רובינשטיין (מרצ), שעתרו בעניין גיוס בחורי הישיבות, הודיעו בתשובה לפניית בג"צ, כי אין שום סיבה לדחות פעם נוספת את מועד הפיתרון לבעיית גיוסם של החרדים לצבא.
אורון ורובינשטיין אמרו כי כעת, ערב הבחירות, הסיכוי להגיע בכנסת להסדר שימנע פטור סיטוני וגורף לבחורי הישיבות הוא אפסי.
"אנחנו לא מאמינים שהארכה של זמן קבלת ההחלטות בנוגע לגיוס בחורי ישיבות, תעזור", אמר הערב רובינשטיין ל-ynet "הם הרי לא יגיעו לפיתרון, כתוצאה מזה שנאריך את זמן קבלת ההחלטה. הייתה להם שנה והם לא עשו כלום. זו פעם שנייה שמבקשים מאיתנו הארכה, וזו תהיה הפעם השנייה שבה נסרב. שלושה חודשים הם לא זמן ריאלי לפתור את הבעיה. צריך לפתור את הבעיה עכשיו. ברק אמר שהוא לא רוצה לשלוח שוטרים צבאיים לישיבות כדי להוציא את התלמידים בכוח. אבל אני אומר שאין צורך בכך. אחד הפתרונות אותם אני מציע הוא לבטל את קיצבת המדינה לכל דתי שלא רוצה להתגייס. אנחנו לא מבקשים לגייס את כל החרדים, אלה רק 3% משעור המתגייסים הכללי במדינה. שזה נעשה בעבר ואין סיבה לכך שזה לא יתקיים גם עכשיו. אנחנו לא קושרים את מצבה של הממשלה לבין הצורך להחליט בנוגע לגיוס הישיבות".
את תשובתם הגישו רובינשטיין ואורון לאחר שהמדינה הגישה ביום ו' לבג"צ בקשה להאריך בשלושה חודשים נוספים את המועד שנתן לכנסת כדי להסדיר בחקיקה את הפטור לתלמידי ישיבות.
הבקשה מנומקת בכך שהכנסת היתה אמור לדון בהצעת החוק כהוראת שעה בתאריך ה-28.11, ובאותו יום ממש התקיימה ההצבעה לפיזור הכנסת: "בנסיבות שנוצרו, לא דנה הכנסת בהצעת ההחלטה והיא תדון בה בימים הקרובים. מטבע הדברים, במציאות הפוליטית שנוצרה, השתנו ההערכות ולוחות הזמנים בנוגע לקידום הליכי החקיקה", כך נכתב בבקשה.
עוד נטען כי עד כה, לאור המלצות ועדת טל ולאור הוראות הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה, לא היה צורך בהיערכות רשויות הצבא למצב בו יפסיק לחול ההסדר הקיים בנושא שירותם של בני ישיבות. אולם כיום, במציאות שנוצרה, הנחה שר הבטחון אהוד ברק את הרמטכ"ל להיערך לחלופת גיוס במצב בו יפסיק לחול ההסדר הקיים. על יסוד כל אלו מבקשת המדינה, באמצעות עו"ד אסנת מנדל, מנהלת מח' הבג"צים בפרקליטות, להאריך את מועד ההשעיה של הצהרת הבטלות בשלושה חודשים נוספים עד השמונה במארס 2001.

התסבוכת הפוליטית של חוק טל

בשלב זה נראה ששאיפת החרדים - לחוקק הוראת שעה שתאריך בשנה את ההסדר הקיים - לא תתממש, אחרי שהעבודה והליכוד הודיעו שיתנגדו להצעת החוק. ברק אמר כי "כל הידיעות שהיו היום על דיל - אין להן פשוט שום שחר. אני לא נפגשתי עם אלי ישי, ולא דיברתי אתו, ולא עשיתי אתו שום דיל, ומי שיסתכל על מה שאנו עומדים לעשות, צריך להבין זאת".
יו"ר ועדת הכנסת, סאלח טריף, שניסה להקפיא את הוראת השעה, נאלץ להעלות אותה לדיון ביום שני, בהוראת היועץ המשפטי של הכנסת, צבי ענבר.
במקביל פנה יו"ר הקואליציה, אופיר פינס, במכתב לראש הממשלה, שבו הוא מבקש שהממשלה תדון בישיבתה הקרובה בהמלצתו למשוך מהכנסת את חוק טל, המסדיר את עניין הגיוס, ואת הוראת השעה.
"ועדת טל הוקמה בעקבות ההסכם הקואליציוני עם יהדות התורה וש"ס. יהדות התורה פרשה מהקואליציה, וש"ס פרשה ערב פיסגת קמפ דייויד, ולכן אין צורך להמשיך את תהליכי החקיקה בנושא רגשי זה לפחות עד לאחר הבחירות", אמר פינס.


לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חרדים בהפגנה. בקרוב במדים?
צילום: חגי אופן
אהוד ברק. יגייס את החרדים?
צילום: חגי אופן
מומלצים