ואיפה הקול הערבי?
בכירי עולם התקשורת הישראלי התכנסו לדיון מיוחד בסיקור המגזר ובמחסור בעיתונאים ערביים בכלי התקשורת המרכזיים
לא בכל יום תראו את אמנון דנקנר עורך "מעריב", דייוויד לנדאו עורך "הארץ", יואל אסתרון עורך המשנה ב"ידיעות אחרונות" ואייקוני תקשורת אחרים יושבים סביב שולחן אחד. בכירי העיתונות הישראלית התכנסו היום (ג') לדון בסוגיית שילובם של עיתונאים ערבים בתקשורת הישראלית ובסיקור הערבים הישראלים. הדיון נערך ביוזמת המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי, שמנכ"לו גם הוא איש תקשורת לשעבר, חנוך מרמרי.
מרמרי תקף את אמצעי התקשורת שלדבריו "מעסיקים רק בוגרי גל"צ ומקומונים". עובדה זו מביאה לכך שלטענתו "מספר העיתונאים הערביים הנקלטים בכלי התקשורת בארץ, עדיין שואף לאפס". מרמרי גם תקף את גלי צה"ל ושאל: "מדוע שלא יגייסו לשורותיהם גם כתבים ועורכים מהציבור הערבי? צריך לעודד ולדחוף העסקת ערבים עם כל הקושי שבכך. נדרשת כאן החובה החברתית, גם אם הדבר קשה לעיכול".
עורך העיתון "כל אל ערב" זוהיר אנדראוס אמר כי "הערבי סוכל סיקול ממוקד בתקשורת הישראלית". הוא הביא כדוגמה את סיקור מערכת הבחירות האחרונה בשלושת ערוצי הטלוויזיה ואמר: "התפלאתי מדוע באולפנים המושקעים והמשוכללים שקמו נעדר ערבי ביום הבחירות?" ושאל גם "מדוע תמיד ערבי צריך לסקר ערבי? למה אני לא יכול להיות כתב פוליטי למשל?".
עביר קובטי, רכזת תקשורת במרכז "מוסאוא", אמרה כי "הערבים בתקשורת מופיעים בשתי משבצות – המפחיד המאיים או הקורבן המסכן". לדבריה, גם הערבים אינם ששים להשתלב באמצעי התקשורת הישראלים בין השאר כיוון ש"נעוצה בעייתיות בשימוש בטרמינולוגיה שאינה מקובלת עלינו, למשל השימוש במילים 'מיגזר' ו'ערביי ישראל'".
לתת לגיטימציה
יו"ר מועצת הרשות השנייה נורית דאבוש אמרה כי מנתוני מחקר שאספה הרשות עולה, כי המיגזר הערבי נמצא בתחתית הטבלה מבחינת הופעתו על המסך. בראש הטבלה, כצפוי מופיעים "גברים, יהודים, ותיקים". לדבריה: "יש לטפל בנושא הסיקור המיגזר הערבי ולהפוך אותו מהיעדרות טוטאלית מהמסך לנושא לגיטימי ומקובל". דאבוש דיברה על הקושי שלה בפעולה מול הזכיינים: "הערוצים שאנחנו מדברים עליהם הם מסחריים ציבוריים. זוהי אינה סמנטיקה. ההיבט הכלכלי הוא חשוב כמו ההיבט הציבורי. רק אם נוכיח שהמיגזר הערבי הוא כוח כלכלי רלוונטי ניתן יהיה לשכנע אותם לשלב יותר תכנים הקשורים לקהל הזה על המסך".
שלום קיטל, מנכ"ל חברת החדשות ערוץ 2, ענה בתגובה, כי יש חשש בקרב כלי התקשורת מלשלב כתבים שנתפסים כזרים. כדוגמה הוא הביא את החלטתם לשלב את העיתונאית נטשה מוזגוביה כמגישה: "אני לא יכול לתאר במילים איזה הכפשות וגידופים אנחנו סופגים. חלק מהעניין שצריך להתמודד איתו הוא שלנטשה מוזגוביה יש מבטא רוסי ו'רייש' שמפריעה לחלק מהאנשים". לדברי קיטל, במערכת החדשות משולבים כיום 5% עובדים ערבים בתפקידים "לא פרונטליים, אך חשובים", לדבריו.
דנקנר אמר כי יש מחסור בכתבים פוטנציאלים: "אני מחכה הרבה שנים ליום שבו יתדפק על דלתי כתב ערבי צעיר ואני אתרשם ממנו, כשם שהתרשמתי מכמה אנשים יהודים מוכשרים, חלקם ללא ניסיון בתקשורת שהכנסתי לתפקידים בכירים". לנדאו עורך "הארץ" אמר כי "מי שמתייצב בפניי ומבקש עבודה ככתב, חזקה עליי שלא אשאל למוצאו הלאומי". עם זאת הוסיף כי יש צורך באפליה מתקנת ולכן מעביר העיתון קורסים לעיתונאים ערביים.
יבין נגד מרגלית
במהלך הדיון עלה לבמה חיים יבין והחל למנות את שמות העובדים הערביים שהגיעו לרשות השידור. יבין נקטע על ידי מגיש הפאנל דן מרגלית ובין השניים התפתח דיון עוקצני. יבין פנה למרגלית: "אני מסיים, אני יודע שאתה חסר סבלנות". כשרצה להחמיא ליוסף בראל על גיוס עובדים ערבים לשורות הערוץ אמר יבין: "יש דברים טובים שאפשר להגיד על יוסף בראל שלא הרבה דברים טובים נאמרים עליו", מרגלית קטע אותו ואמר "ובצדק". אז יבין עקץ בחזרה את מרגלית וענה לו "אמר הכתב האובייקטיבי".
לפנייה לכתב/ת 
