א-זהאר: "כשהכרנו בישראל - קיבלנו חומה"
בראיון ל"טיימס" הלונדוני מפגין שר החוץ החדש של החמאס בקיאות רבה במפה הפוליטית הישראלית ומעריך שבקדנציה הקרובה תעסוק ישראל בעיקר בנושאי רווחה והתכנסות - בלי משא ומתן. לדבריו, אין לשלול את הפתרון של שתי מדינות לשני עמים ויש לקיים ברשות משאל עם בנושא, אך מדובר לפי שעה ב"שאלה דמיונית". עוד לפניה יש לשאול לדעתו שאלות מהותיות על טיב המדינה הפלסטינית, הזכויות של העם הפלסטיני וזכות השיבה
"אנחנו קוראים את המצעים של המפלגות. קדימה מעוניינת ביישום חד צדדי, למשל. מפלגת העבודה מתמקדת בנושאי רווחה, ובנוסף יש את הגימלאים שזכו לשבעה מושבים. אני חושב שהמדיניות העיקרית תהיה דאגה לשכבות החלשות בחברה הישראלית, בניגוד למדיניות הליכוד, ובמקביל נסיגה חד-צדדית. מה אנחנו יכולים לעשות במצב כזה? אם הם מתכוונים לעזוב, אנחנו נבסס את קיומנו שם". את הבקיאות המפתיעה הזו במפה הפוליטית הישראלית מפגין לא אחר מאשר שר החוץ החדש של ממשלת חמאס, מחמוד א-זהאר.
בראיון ל"טיימס הלונדוני" מודה א-זהאר כי בחמאס מוכנים לדון ברעיון של שתי מדינות לשני עמים, ורומז לאפשרות כי בארגון מכירים בזכותה של ישראל להתקיים. בחמאס, כך הוא אומר רוצים לשמוע הבהרות מנציגות הקוורטט, באשר למשמעויות הפתרון המוצע ופותחים דלתות גם למערב - אם ירצה לקיים עמם קשרים.
"הלחץ הבינלאומי הוא לא בינלאומי, הוא אמריקני. הוא אינו משרת את מטרת העם הפלסטיני ובו בזמן אינו משרת אינטרסים של הנוכחות האמריקנית באזור, הרשמית והלא רשמית", אומר א-זהאר לטיימס. "מופעל הרבה לחץ. במישור הביטחוני, ישראל מחריפה את התוקפנות שלה כלפי הפלסטינים. הם עצרו את אחד מהשרים שלנו. ישראל תוקפת, הורגת, הורסת ואפילו מתקיפה את המרכז של מר עבאס (אבו מאזן), הנשיא שלנו", מוסיף א-זהאר. "ארצות הברית מקשה על חיינו. ישראל מרעיבה את אנשינו במטרה לדחוף את העם הפלסטיני להתרחק מממשלת החמאס. זה לעולם לא יקרה".
"מוכן לנסוע לאירופה"
א-זהאר מדגיש רבות את הסוגייה הכלכלית, מאשים את ישראל במניעת כספים ומבקרים שיכולים להזרים מזומנים לרשות. כדי לפתור את הבעיה הוא מציב שתי מטרות: גיוס כספים נרחב ממדינות ערב ופנייה לגורמים בינלאומיים כדי לעקוף את ההסכמות עם ישראל. "נבקש מהפלסטינים, הערבים והקהילה הבינלאומית לעזור לנו לעקוף את ההסכמים בין ישראל לרשות הפלסטינית ששוללים מהפלסטינים תקשורת חופשית, לפחות בין רצועת עזה למצרים. אנחנו זקוקים למדינות ערב לשם כך. אנחנו צריכים את עזרת טורקיה ואחרות – אולי צרפת".
לדברי שר החוץ של חמאס, ברשות הפלסטינית לא שוללים פנייה גם למערב. "אמרתי שאני מוכן לנסוע לאירופה, למדינות שיסכימו לקבל אותנו. אם צרפת מוכנה לקבל את פנינו, אסע לשם כבר מחר. יש לי מידע על כך שנורבגיה עשויה ליצור קשר עם ממשלתנו החדשה. זה תלוי בהם, זו לא החלטה שלנו".
בנושא הההתכנסות אומר א-זהאר כי "ישראל לא מוכנה לענות על שאלות חשובות מאוד הקשורות לפלסטינים. הם לא מוכנים להגדיר גבולות. ואם הם ייקבעו את הגבולות, זה לא יהיה מקובל עלינו. מה עם הגולן, גבול לבנון, ירושלים?". לדבריו, "שאלה נוספת היא מה עם חמישה מיליון אנשים שחיים בגלות מהחברה הפלסטינית. יש הרבה שאלות, שאלות קשות, שלא ייענו. אף אחד בישראל לא יוכל להשיב עליהן בצורה פרקטית".
בשלב הזה נשאל א-זהאר על מה ישוחח עם הקוורטט, שמדבר על פתרון של שתי מדינות. "נדבר על מהי המשמעות של פתרון שתי המדינות. נשאל אותם מהי התפיסה שלהן בנוגע ליוזמה. מהי התפיסה של הקוורטט בנוגע לפתרון שתי המדינות ועל איזה בסיס. עלינו לשאול את השאלה האמיתית הזו, ואחר כך נדון בכך בתוך הממשלה. נדון בכך עם הנשיא שלנו. נדון בכך במועצה המחוקקת, וייתכן שאחר כך נצטרך לשאול לדעתם של תושבינו".
"כשהכרנו בישראל - קיבלנו חומה"
א-זהאר תקף את קודמיו בתפקיד, הממשלה הפלסטינית של הפתח, באומרו כי "הממשל הקודם שלנו קיבל את ישראל בגבולות 1967. ומה קרה? החרמה של השטחים סביב ירושלים. נבנתה
חומה "מלוכלכת" שיצרה אפלייה גזעית. הם מדברים על נסיגה חד-צדדית מעמק הירדן – מה שאומר הפרדה בין הגדה המערבית לירדן, יצירת שלושה קנטונים בגדה ושערים בינלאומיים באדמתנו. יש הרבה שאלות שהתשובה עליהן צריכה להינתן על ידי הצד השני. לא הקוורטט אלא ישראל והאמריקנים. עכשיו אתם והאמריקנים והאירופים שואלים את השאלה הדמיונית: 'האם אנחנו מוכנים לקבל פתרון של שתי מדינות?' זאת מעין רווח פוליטי. אנחנו יושבים כאן במקום ממוזג ודנים ב'כן או לא'. מה החוקה האמיתית לשלום? מה היסוד המוצק של שלום בפתרון הזה?"
לדברי א-זהאר, הפלסטינים לא שוללים את קבלת פתרון שתי המדינות וקיום משאל עם בנושא, אולם ראשית עליהם לדעת "מה לשאול" ואיזה פתרון מוצע. "קודם כל, עלינו להבין מהן טבען של שתי המדינות הללו. האם מדובר רק בהכרה מצד ישראל ובהכרה בישראל מבלי לקבל תמורה?". לפי א-זהאר, יש לעסוק בשאלה של זכות השיבה, של כיבוד זכויות העם הפלסטיני, "לא מענה לאותן שאלות, כל הפגישות הקודמות במדריד ובאוסלו הובילו למבוי סתום. אם מישהו באמת מחפש הבנה אמיתית, עליו לענות על השאלה הזאת".
לפנייה לכתב/ת 
