פינוי-פיצוי כבר עכשיו

בחירות 2006 הסתיימו בניצחון גדול לגוש המרכז-שמאל. מעולם העם לא אמר את דברו בצורה כה ברורה ונחרצת כמו בבחירות הללו. רוב הבוחרים ביטאו בהצבעתם את רצונם לראות את ישראל יוצאת מהשטחים, בין אם בהסכם ובין אם באופן חד-צדדי, ומפנה התנחלויות מבודדות. לרשותו של ראש הממשלה המיועד עומדים כיום 70 חברי-כנסת שיצביעו בעד תכנית ההתכנסות שיזם ערב הבחירות. לרשות הימין עומדים במקרה הטוב 50 מנדטים בלבד, וגם זאת רק כשכוללים בתוכו מפלגות כמו ש"ס, אגודת ישראל וישראל ביתנו, הרואות עצמן משתתפות בממשלה הבאה.

מיד לאחר כינון הממשלה, על אולמרט להתחיל בתכנון וביישום התכנית, שתאפשר לישראל להתבסס בתוך גושי ההתיישבות שיישארו בידיה גם בהסדר קבע, ולפרק עשרות התנחלויות מבודדות המפוזרות ברחבי הגדה. לטענתם של פרשנים רבים, עלות הפינוי עלולה להגיע למיליארדים רבים, וסביר מאוד להניח שארצות-הברית ומדינות המערב לא ירצו לממנה מכיסן. הדבר יטיל את כל העומס הכלכלי על קופת המדינה, וימנע את התווייתו של סדר יום חברתי, כפי שהבטיחו כמה מהמפלגות המיועדות להשתתף בממשלה.

מעבר לכך, אנו עלולים למצוא את עצמנו שוב, כמו בימי ההתנתקות, כשכוחות גדולים של צבא ומשטרה פועלים בשטח כדי לבצע את הוראות המדינה ולפנות את המתנחלים, על חשבון משימותיהם השוטפות - מי בעצירת מחבלים ומי בתפיסת פושעים. כשמדובר במספר עצום של מתנחלים, הגבוה פי 13 (!) ממספר המפונים בגוש קטיף, כמות כוח האדם שתצטרך המדינה להעמיד לשם כך עלולה עוד להגדיל את המשאבים הנדרשים כדי ליישם את המהלך. מלבד זאת, איש מאיתנו - גם אלו שאינם חשודים באהדה רבה למפעל ההתנחלויות - אינו רוצה לראות שוב עשרות אלפי מפונים בלא פתרונות דיור, תעסוקה וחינוך, כשהם משוועים לעזרה במשך חודשים רבים.

כדי למנוע את כל אלה, על הממשלה להביא בפני הכנסת חוק לפינוי-פיצוי מרצון. החוק יאפשר לכל תושב, המתגורר

בהתנחלות שאמורה להתפנות, לעזוב את יישובו עוד לפני יישום התכנית בתוך תקופת זמן נתונה, ולקבל בתמורה בית חלופי שווה ערך לזה שעזב בתוך תחומי מדינת ישראל. חוק פינוי בהסכמה עשוי להיות זול יותר מבחינה תקציבית וקל יותר ליישום בהיבט התפעולי: במקום לעסוק במסה של מתנחלים שתפונה באבחת חרב אחת, תוכל המדינה לטפל באופן פרטני בכל אחד מהמפונים.

להצעת חוק כזו ישנם הרבה מאוד תומכים בתוך ההתנחלויות עצמן: 53% מהמתנחלים עברו אליהן מטעמים של איכות חיים, אך האינתיפאדה, שגרמה לגל מעשי טרור כלפיהם, והקמת גדר ההפרדה, שהותירה אותם ממזרח לגדר ובפועל מחוץ לקו הגבול של מדינת ישראל, הביאו רבים מהם לרצות לעזוב. בסקר שערכה תנועת "בית אחד" בנובמבר 2005 התברר כי לפחות שליש מציבור המתנחלים שמצוי מחוץ לגדר ההפרדה תומך בהצעת חוק שתאפשר לו להתפנות מרצון. יתרה מכך, בבחירות האחרונות רבים מהמתנחלים הצביעו עבור קדימה, כדי שהממשלה הבאה תאפשר להם להתפנות. אני מאמין כי חקיקה בכנסת של חוק פינוי מרצון ונכונות ליישמו בפועל יגרמו לכ-50% מהמתנחלים לעזוב מרצונם החופשי.

ומה על אלה שיתעקשו להישאר ביישוביהם עד לרגע הפינוי ולהיאבק בכוחות הביטחון? הדינמיקה שתיווצר כתוצאה מחקיקת חוק פינוי בהסכמה תשאיר בשטחים ביום הפינוי רק מיעוט אידיאולוגי קטן, שאיתו יוכלו כוחות הביטחון להתמודד בקלות רבה יותר ולאפשר את יישום תכנית ההתכנסות.

ח"כ אבשלום וילן (מרצ-יחד), יו"ר תנועת "בית אחד" ומיוזמי חוק פינוי-פיצוי מרצון