"העובדים הזרים מתעניינים בגיור רפורמי"

העובדים הזרים מתעניינים בגיור רפורמי? בקהילה הרפורמית בישראל מציינים בימים אלה את גיורם של אלף איש בחמש השנים האחרונות. מתברר כי מדי שנה פונים גם מאות עובדים זרים בבקשה לעבור גיור. אולם למרות הרצון להרחיב כמה שיותר את מעגל המתגיירים, הקהילה הרפורמית מעדיפה להותיר אותם בחוץ. "אנחנו לא רוצים לשמש דלת כניסה אחורית לעובדים הזרים", אומרים בקהילה.  

נושא הגיור בישראל עולה בשנים האחרונות שוב ושוב לכותרות ונראה כי מדינת ישראל עדיין מחפשת את הנוסחה המתאימה כיצד להתמודד עם התופעה. בעוד שבארץ הגיור הרפורמי נתקל בקשיים מרובים, הקהילה הרפורמית בארה"ב זוקפת לזכותה הצלחות. מחקר שפורסם לאחרונה באוניברסיטת ברנדייס הצביע אף על כך שמתגיירים המוגדרים כ"פעילים" הם במידה רבה בעלי זיקה חזקה יותר ליהדות מאשר יהודים מלידה. 

הרפורמים מאמינים שגם בישראל אפשר לשנות את התמונה. לדבריהם, מדינת ישראל חייבת להתעשת בהקדם בכל הקשור לגיורם של מאות אלפי חסרי הדת, מרביתם עולים מחבר העמים המתגוררים בארץ.

ב-15 השנים האחרונות הגיעו לארץ יותר מ-300 אלף עולים שאינם יהודים. אותם עולים מוגדרים במרשם האוכלוסין בהגדרה "אחרים" אבל מנהלים את חייהם בקרב האוכלוסייה היהודית בארץ באופן מלא. "כיום לראשונה", אומר הרב הרפורמי גלעד קריב מהמרכז לפלורליזם יהודי, "החברה הישראלית מתמודדת עם שאלות איתן נאלצות להתמודד הקהילות בחו"ל".

תפוח האדמה הלוהט

הרפורמים החליטו לגלגל את תפוח האדמה הלוהט של הגיור הרפורמי לפתחו של בית המשפט העליון ובפברואר 2002 נורתה יריית הפתיחה במאבקם. בעקבות עתירה לבג"ץ של המרכז לפלורליזם יהודי והאיגוד העולמי ליהדות מתקדמת, חייב בית המשפט העליון את המדינה לרשום את המתגיירים הרפורמים והקונסרבטיבים כיהודים במרשם האוכלוסין בארץ. בימים אלה נידונות בבית המשפט העליון שלוש עתירות נוספות מטעמם, הדורשות להכיר בגיור הרפורמי לצורך חוק השבות, לחייב תמיכה תקציבית של המדינה באולפני הגיור הרפורמים, וגם להכיר בגיור הרפורמי בכל הקשור להליכי אימוץ.

התנועה הרפורמית הקימה בישראל 20 אולפני גיור מטעמה, בהם התגיירו כבר למעלה מאלף עולים בחמש השנים האחרונות. המתגיירים מגיעים למפגשים שבועיים בני שעתיים כשהתהליך כולו נמשך כשנה. התהליך כולל השתתפות בחיי הקהילה, בתפילות ובאירועי החגים וכן שני מפגשים עם בית הדין הרפורמי בתחילת התהליך ובסופו. עם השלמת התהליך המתגיירים עוברים טבילה במקווה והגברים גם עוברים טקס ברית מילה. הרב קריב אומר שמספר הפונים לגיור הרפורמי בשנים האחרונות עולה בהתמדה, זאת למרות שהמתגיירים מטעמם לא זוכים למירב הזכויות מהמדינה.

"מבחינתנו, על המתגיירים להוכיח שהם מעוניינים ליטול חלק בחיי הקהילה. גילינו שברגע שהגיור אינו מחייב את העולה לאמץ אורח חיים הזר לו הוא יותר פתוח לקבל מרכיבי זהות יהודיים. לי חשוב שהעולה ידע ויכיר ולאחר מכן תהיה לו זכות בחירה. אני מקווה שימצא דרך לשמור שבת אבל כמו שבקרב הישראלים רובם מקיימים אורח חיים חילוני-ליברלי, כך גם בקרב המתגיירים. אם אותו מתגייר יחליט שהוא מגיע לבית הכנסת ביום שישי ואחר כך הוא מבשל את ארוחת השבת זה מקובל עליי", אמר קריב.

לדבריו, "כשנעשה תהליך גיור רציני המתגיירים הופכים לחלק משמעותי בקהילה. אנשי הקהילה הרפורמית בטוחים שזהו רק עניין של זמן עד שמדינת ישראל תתעשת ותהפוך את מערך הגיור לנגיש ונוח יותר למשתמש. אם לא יעשו את השינויים הדרושים בהקדם - הבעיה רק תלך ותחמיר", הוא מזהיר.

"אין לנו תקציבים"

האחראית על מרכז הגיור הרפורמי "בית דניאל" הממוקם בתל אביב, הרבה גליה סדן, טוענת שאחת הבעיות המרכזיות העומדות בפני מערך הגיור הרפורמי היא היעדר מוחלט של תקצוב ממשלתי הנובע מאי הכרתה של מדינת ישראל במערך זה כגוף ציבורי. לפיכך, אולפני הגיור הרפורמי בישראל ממומנים ברובם על ידי תרומות מחו"ל. לדברי סדן, "בגלל המצב הזה המתגיירים שלנו יכולים להירשם כיהודים במשרד הפנים, אבל לפני כן עליהם להוציא פסק דין הצהרתי בבית משפט המאשר את גיורם ורק אז לגשת ולהירשם כתושבים בישראל".

המתגיירים הרפורמים נאלצים לשלם אגרת בית משפט בגובה של כאלף שקל מכיסם, בניגוד לאורתודוכסים הפטורים מהליך זה. בנוסף מוציאים המתגיירים הרפורמים כ-2,500-2,000 שקלים עבור ברית מילה, בעוד המתגיירים האורתודוכסים אינם צריכים לשלם עבור הטקס הדתי.

בקרב הרפורמים יודעים היטב שהגיור מטעמם יכול לקרוץ גם לחלק מהעובדים הזרים בישראל. ואכן לדברי קריב, "מתקבלות מדי שנה מאות פניות מעובדים שמבקשים להתגייר וממעסיקים שמתעניינים בסוגיה".

אולם לדבריהם של הרבנים קריב וסדן אולפני הגיור הרפורמים אינם מקבלים לשורותיהם עובדים זרים, פרט למקרים בהם העובד הזר הוא בן זוג של אזרח ישראלי. סדן מסבירה את המדיניות הזו בכך ש"כרגע המאבק הוא על ההכרה של מדינת ישראל בגיור הרפורמי ובינתיים אנחנו לא רוצים לפגוע בתהליך הזה, ובטח שאנחנו לא רוצים לשמש כדלת כניסה אחורית דרכה עובדים זרים יזכו באזרחות".