הסוד לזוגיות מוצלחת: תנו אוויר לבן הזוג
היועץ הזוגי האמריקאי דייוויד שנרש מלמד זוגות שכמו מחוברים זה לזה ברוכסן בלתי נראה לוותר על התלות ההדדית המופרזת • כאבי השיטה הרואה בנפרדות תנאי לשימור הנישואים, הוא מאמין שבני זוג לא אמורים להשלים זה את זה אלא לבטא את אישיותם כאינדיווידואלים
מכירים את הזוגות שנמרחים אחד על השני, מחזיקים ידיים ומתנשקים ברמזור, מביטים זה בזה בעיניים וצוחקים כל הזמן מבדיחות פרטיות שלהם? הסופרת האמריקאית אליזבת דוויטה ('החדר הריק') טוענת בראיון חושפני, שהתפרסם בגליון 'סייקולוג'י טודיי' האחרון, שהיא ובעלה היו מהזוגות האלה, שמחוברים ברוכסן בלתי נראה.
"בראשית דרכנו כזוג פשוט לא הורדנו ידיים זה מזה", היא מספרת. "גם שנה אחרי נישואינו העדפנו להעביר את כל סופי השבוע במיטה. אחרי שנתיים ומשהו עברנו לבלות את ימי ראשון כל אחד במכון הכושר שלו, ואני התחלתי לחשוש: האם זהו הצעד הראשון בדרך להצטרפות לסטטיסטיקה שלפיה כל זוג שלישי בארה"ב מתגרש?".
דוויטה מספרת שלא היו להם בעיות כלכליות או ויכוחים. הם גם עדיין לא הביאו ילד לעולם. אבל הריחוק ביניהם הלך וגדל, והנשיקות החטופות, המזמוזים וההתלהבות ההדדית נעלמו. "ידעתי שאצל רוב הזוגות שמתגרשים הסיבה העיקרית לכך היא בעיות בחיי המין. במילים אחרות, בא להם פחות ופחות אחד על השני".
דוויטה התחילה לעקוב אחרי מאמרים שבהם מופיעים ראיונות עם זוגות על סף גירושים. שליש מהם נימקו את הריחוק בכך שבן הזוג התמכר לקריירה, נתפס לדעות פוליטיות קיצוניות או נעשה מתוח עקב המירוץ אחרי סטטוס גבוה. אחרים דיברו על הבדלי תרבות שהתחילו להעיק על הקשר הזוגי, גלויי הלב אמרו ששגרת חיי הנישואים פגעה בקשר האינטימי.
מבין השורות התגלה לסופרת שהרוב המכריע דיבר על מה שנראה בעיניה 'רומנטיקה הזויה'. היא הגיעה למסקנה שאחרי שנתיים או שלוש שנות נישואים, כשההתאהבות הראשונית חולפת, מגיע תור העבודה האפורה: לפתח את גבולות ה'אני', ללמוד להקשיב, להצמיח אינטימיות שפירושה לא שאני ואת חושבים אותו דבר, אוהבים אותם מאכלים, קוראים אותם ספרים – להיפך, זה נראה בעיניה מעייף, משעמם ומגביל – אלא מאפשרים את השונָת ומכבדים אותה. עושים לה מקום.
באותו שלב הצטרפו דוויטה ובעלה לקבוצת עבודה עם היועץ הזוגי דייוויד שנרש, שנחשב בארה"ב לאבי השיטה שרואה בנפרדות בקשר תנאי לשימור הנישואים. "כל תאומי הסיאם האלה שעושים ג'וגינג באותו קצב, מעלעלים יחד בחוברת, מצביעים לאותה מפלגה, מאזינים יחד למוזיקה ו'נמצאים שם זה עבור זה' 24 שעות ביממה – אלה האותות הראשונים לכך שהקשר שלהם עתיד להיהרס מרוב 'ביחד'", חוזרת דווי - טה על משנתו של שנרש, שמאמין שדווקא ההתעייפות מהלתקתק-יחד היא תחילת הדרך לבניית זוגיות חזקה ויציבה, שבה בני הזוג עושים את הדברים לא כדי להשלים זה את זה, אלא כי אלה הדברים שמבטאים את אישיותם כאנשים נפרדים.
תקשורת ישירה
"זוגיות שקיימות בה אינטימיות ונפרדות", טוען שנרש, "היא מוצקה ביותר. זוהי זוגיות שלא תתערער עקב כל ויכוח חולף, כיוון שיש בה מקום מכובד ומרווח לשני בני הזוג. זהו קשר ריאלי בין גבר ואישה, שמאפשרים זה לזה להכיר את האמת הסגולית שלהם, ולא איזה משחק תפקידים מאולץ שהם מכניסים את עצמם אליו. אבל – דרושות כאן בגרות, מודעות ותבונה. כשנכנסים לקשר זוגי כזה הסקס משביח; הוא אמיתי, משוחרר מהעמדת פנים, יצירתי, בא ממקום אינטימי טוב של היכרות מעמיקה. איש לא מסתתר יותר מאחורי סודות ושקרים".
על פי משנתו של שנרש, יחסי מין הם שפה. "כשבני זוג נתקלים בבעיות בחיי המין שלהם", הוא כותב באחד ממחקריו, "הם מנסים להתמקד בעזרה מכנית – נוטלים ויאגרה, קונים כותנות לילה סקסיות, משיגים קלטות של סרטים כחולים, מנסים תנוחות מסוג שונה. הם לא מבינים שסקס הוא לא תוצר מכני, אלא אוצר מילים והגדרות שמשקפות כל מה שקורה להם בחיי הנישואים.
"זו שמפשקת את רגליה בלי לומר לבעלה מילה היא אותה אישה שממעטת לשוחח או לחלוק איתו משהו מעולמה. זה שמנסה לגרות את רעייתו ב-101 דרכים, רוקד לפניה, משעשע אותה ומאריך במשחק המקדים עד שהזיקפה אובדת לו, הוא הבעל שרוצה לרצות תמיד את אשתו שמלאה טענות ותלונות וביקורת. אפילו הדרך שבה גבר ואישה נמנעים מקיום יחסי מין מאפשרת הצצה למה שהם מהווים כזוג. קשר מיני לקוי, מרוחק ומנוכר בין בני זוג בא לומר: אני לא יכול להראות לך מי אני באמת.
"אנשים רבים עושים טעות בסיסית כשהם הופכים להיות תלויים רגשית במה שבן זוגם חושב עליהם. הם זקוקים ללא הרף לאישורו שהם בסדר, שהם נורמליים, שהם פועלים על פי המקובל, שהם לא חריגים. השתדלותם הרבה לזכות באישורו של בן הזוג מקשה עליהם לנהוג בטבעיות. הם מתחילים להסתיר, ובלבד שלא יסתכנו בתווית של 'אתה לא נורמלי'. הרגע שבו הם מרגישים חנוקים ולא אמיתיים בתוך הקשר לא מאחר לבוא. הם חוששים להרגיז, מנסים לרצות זה את זה באופן לא טבעי, והתשוקה המינית הספונטנית נעלמת".
בקבוצת העבודה עם המטפל שנרש למדו בני הזוג דוויטה שאף שכביכול נוצר ביניהם ריחוק והניצוץ הראשוני נעלם, התפתחה ביניהם תלות הדדית עמוקה. "בעלי הבין שהוא מנסה להדחיק כל הזמן חרדות שהיו לו בנוגע למצבים שונים, כדי לא להצטייר בפני כחששן או כלא חזק מספיק. אני לא ידעתי לאן להדחיק את הפחד שלי נוכח הריחוק המיני בינינו והעובדה שהתחלנו לבלות את סופי השבוע במכוני כושר, איש לנפשו. עצתו של המטפל היתה: לקחת צעד לאחור ולטפל כל אחד במחשבות ובחרדות שלו. להבין אותן, לתת להן לצאת החוצה, לא להסתיר ולא לשמור בבטן. עברנו לתקשורת ישירה".
היא גילתה שהבליגה במשך יותר משלוש שנים על הרצון להעיר או להתווכח רק כדי לא לטלטל את ספינת הנישואים. בעלה העז להתגלות כמי שחרד רוב הזמן, זקוק לאישור ותלוי בגילויי החיבה של אשתו. "אני למדתי להתווכח איתו בקול רם", היא מספרת. "בעלי למד לדחות מעט את הצורך התמידי שלו ביחס אישי. לכבד את העובדה שאני טרודה, עסוקה או עייפה".
הבונוס: קשר אינטימי חזק
שנה אחרי העבודה בקבוצה מדווחת דוויטה שהיא ובעלה ישרים הרבה יותר זה עם זה. "אם קודם חששנו לצער אחד את השני, היום אנחנו לא מורידים מעל סדר היום דברים שמעיקים או נראים לאחד מאיתנו שגויים. גם אני וגם הוא מעירים בקול ומתווכחים. זה לא תמיד נעים, אבל מנסים לשמור על גבולות של טקט".
היא אומרת שמאז שהם הסירו את המגננות, המסכות והעמדות הפנים והשליכו הצידה את הכוונה להיות בסדר, הסקס חזר להיות שוקק וסוער. "למדנו איך להיות אנשים מבוגרים וליהנות מכך. במילים אחרות, כל אחד מאיתנו לקח אחריות על רגשותיו האמיתיים והפנים את הרעיון שאנחנו לא תאומי סיאם. זה אומר בין השאר לא לצפות תמיד לאישור של בן הזוג. אפשר ללמוד להרגיש מצוין ושווה גם בלי שבן הזוג יצטרך לאשר שאתה מוצלח. מצד שני, למדנו לא לצפות שהשני ימחא כפיים או ילטף כשאנחנו מבטאים את עצמנו באמת באופן נקי וללא מסכות – לפעמים צריך לדעת ללקק לבד את הפצעים".
כל זה לא נותן לאיש רישיון לזרוק הכל בפנים או להתבטא בנבזות, מדגיש שנרש במאמריו. צריך לומר את האמת גם כשהיא כואבת ופוגעת, מפני שאכפת לכם מבן הזוג ובשל המחויבות שלכם לזוגיות, ולא משום שאתם עצבניים ומרוגזים ורוצים לנגוח ברשעות. הצד האירוני בכך הוא שהכדור נותר בחצר שלכם. במקום שהקונפליקט יתחדד ויעופו ניצוצות עקב הטחת האמת בבן הזוג, קורה דבר הפוך: במרכז העימות לא עומדת עוד השאלה איך יגיב בן הזוג, אלא אם אתם בוגרים מספיק להבין ולהפנים כל תגובה או התנהגות שלו.
"הבונוס העיקרי של העבודה הקשה", מעידה דוויטה, "הוא קשר אינטימי חזק ונדיר שבו אוהבים אותך על מה שאתה בדיוק. זהו קשר רב עוצמה. כי כשאתה יוצא מהארון של עצמך, אתה נעשה בן אדם חופשי ואמיתי גם במיטה. אפשר להשוות את זה להסתכלות זה לזה ישר בעיניים ברגע השיא של האורגזמה".
לפנייה לכתב/ת 
אם תתמרחי עליו יותר מדי, יכול להיות שהזוגיות תיפגם
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
