שתף קטע נבחר

כשהשמאלני והמפונים נפגשו

המפונים מאלי סיני שעדיין מתגוררים במאהל נפגשו השבוע עם אל"מ במיל. שאול אריאלי, שמייצג עבורם את כל מה שגרם לגירושם. "התכנית שאתה מדבר עליה לשלום עם הפלסטינים היא פרפורי הגסיסה של מדינת ישראל", הוא רק אחד מהמשפטים הקשים שנשמעו במפגש, אבל על דבר אחד הסכימו הצדדים - ההתכנסות אותה הגה אולמרט עבור שטחי יהודה ושומרון, לא תעשה טוב לעם ישראל

247 ימים לאחר שפונו מבתיהם באלי סיני עדיין מתגוררות כ-35 משפחות במאהל המחאה שלהם ביד מרדכי. ללא חדרי ביטחון, ללא קירות שיגנו עליהם, רק יריעות ברזנט וניילון ורעם תותחי צה"ל ברקע. 

 

אבל מפוני אלי סיני כבר לא מתרגשים. הם שמעו ירי עוד לפני הפינוי, ועכשיו מבחינתם זה פשוט נמשך, רק שהמצב נעשה פחות נוח. אין בית להגן עליו, יש רק אוהל ויש אורח לרגע, אל"מ במיל' שאול אריאלי, שפעם היה מח"ט הגזרה שלהם כשעוד גרו ביישובם. עכשיו הוא בא אליהם כאיש מרצ, איש ההנהלה של המועצה לשלום וביטחון.

 

המפגש טעון מאוד. מבחינתם הוא שמאלני שמייצג את כל מה שגרם לגירושם. הם בשבילו אזרחים שמשלמים מחיר מיותר, בדרך לשלום שאולי עוד אפשר להשיג רק אם נפעל נכון, רק אם ניתן עוד צ'אנס. שני הצדדים נרעשים מדי מכדי לגלות שהם מסכימים על כך שההתנתקות מעזה, בדרך בה בוצעה, הובילה למבוי סתום. אבל על דבר אחד יש הסכמה - הם אינם מאמינים לאהוד אולמרט, שתכנית ההתכנסות החד-צדדית אותה הגה לשטחי יהודה ושומרון, אכן תעשה טוב לעם ישראל.


247 ימים באוהלים. אריאלי עם מפוני אלי סיני (צילום: רוני סופר)

 

ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, ביצע את ההתנתקות מעזה, אך מתנחלי אלי סיני השוהים מאז הפינוי באוהלים בצומת עדיין מאשימים את אריאלי, איש השמאל, באחריות לגירושם מבתיהם. הוא מנסה להסביר להם לשווא שהוא אינו הכתובת, שהוא התנגד ליציאה מעזה בדרך בה ביצעו אותה שרון, אולמרט, לבני ומופז. אבל הם בשלהם.

 

"אני מכיר חבר'ה כמוך", אמר לו יוסי ברבי בן 50, עובד חברת כוח אדם. "אני עוד זוכר את יוסי ביילין במסעדת הדגים של אבי פרחן על החוף בדוגית, ב-1994, שמדבר על שלום עם הפלסטינים ומבטיח שאם הם לא יעמדו בהסכם ניכנס בהם עד הסוף. אי אפשר לסמוך על הבטחות השמאל". ואילו חברו, ב.א. אומר לאריאלי: "אתה לא יודע מה זה עשה לנו, הגירוש הזה הרג אותי מנטלית, רצח לא חייב להיות פיזי".

 

דרור מעוז, אדריכל בן 39, מספר לאל"מ מיל. אריאלי, שהביא ממכוניתו חוברת שכתב "עוון ואיוולת", על אופציית חילופי השטחים המאוכלסים בין ישראל לפלסטינים: "אילו האנרגיה שהשקעת בספר שלך הייתה מוקדשת לאחיך שזרוקים כאן בצומת, הרי זה היה הרבה יותר חשוב לעם ישראל". ברבי מחזק את דבריו: "אילו לא היו כל הרעיונות האלה שלכם, שגרמו לגירוש ולעקירה שלנו, לא היה היום ירי של קסאמים על אשקלון ועל כל האזור. אני, מבחינתי, לוקח היום שופלים ו-D9 ומיישר את כל השטח מבית חנון ועד לרפיח. במקום זה, בגלל הרעיונות חסרי האחריות האלה שההתנתקות תביא שלום. אני הבית"ריסט, איש גוש אמונים, מוצא את עצמי מועמד להקים בית בפלמ"חים, קיבוץ של השומר הצעיר".


מסכימים. התכנסות חד צדדית לא תעשה טוב לישראל  (צילום: רוני סופר)

 

אל"מ אריאלי מכיר באופן אישי את ברבי וחבריו שהתקבצו סביב השולחן החשוף במרכז המאהל. מאז ששימש כמפקד החטיבה הצפונית הוא עמד מולם, שמע את טענותיהם. "אני האחרון שצריך לבוא אליו בטענות", הוא אומר להם. "אני הזהרתי והדברים כתובים בפרסומים רבים שלי, שחור על גבי לבן, שנסיגה חלקית וחד צדדית, נוסח ההתנתקות, תביא לעליית החמאס. הזהרנו שהאש תתחדש כאן. ההתנתקות, כך בהחלטת ממשלת ישראל המקורית, היא צעד בפני עצמו שאינו תלוי בצעדים נוספים שיש לנקוט לפתרון הבעיה הפלסטינית-ישראלית כולה. זאת שגיאה שאתם שילמתם עליה מחיר אישי כבד שאין ממנו תועלת למדינת ישראל", אומר אריאלי.

 

אחר כך, כשכולם עולים לתצפית בין שתי החומות התוחמות את היישוב נתיב העשרה מדרום ומונעות ירי פלסטיני בכינון ישיר לתוך בתי השכנים הישראלים, מנסה אריאלי הנסער לסדר את מחשבותיו. "תכנית ההתנתקות של שרון ותכנית ההתכנסות של אהוד אולמרט הן טעות. זאת לא הדרך להביא לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני", הוא אומר מול פטריות העשן והאבק התופחות מול עינינו מירי סוללת התותחים של צה"ל אל פאתי בית חנון. "גם תכנית ההתכנסות של ראש הממשלה החדש אולמרט תביא לאותה תוצאה, ירי קסאמים וגראדים על ישראל. אלא שאז החזית לא תהיה רק כאן בדרום, היא תקיף גם את הגבול המזרחי של מדינת ישראל".  


מכיר את התושבים משירותו הצבאי כמפקד הגזרה  (צילום: רוני סופר)

 

על תל לא רחוק זיהה אריאלי את חורבות מה שהייתה המפקדה שלו, מפקדת החטיבה הצפונית באחוריה החרבים של ניסנית, הישוב הגדול ביותר בצפון הרצועה והשני בגודלו בין היישובים היהודיים ברצועת עזה. על התל הזה ועל חורבות הישוב הישראלי לשעבר מתנוססים דגלים פלסטינים, סמלים לאומיים שנועדו לנקר עיניים לישראלי המתבונן."במהלך ההתנתקות של שרון מעזה הפלסטינים הרוויחו בגדול. זה קרה בגלל קוצר הראות המדיני שלנו. יש עדיין סיכוי לשלום ולטובתו אני עדיין מוכן לדבר אפילו עם החמאס, אם הוא יעמוד בתנאי הסף שקבע הקווארטט. כלומר, אני מוכן לדבר גם עם איסמעיל הנייה אם יכיר בישראל, אם יכיר בהסכמי העבר עימה ואם ייסוג מדרך הטרור.

 

"אבל הדרך לשלום היא דרך של אמון הדדי ומלא. היא צריכה לקיים ארבעה תנאים: פתרון בעיית הפליטים לא על חשבון ישראל, חזרה לגבולות 1967 וחילופי שטחים על בסיס 242, חלוקת מזרח ירושלים על פי העיקרון הדמוגרפי והפסקת הטרור והאלימות. קיום תנאים אלה ייתן תקווה לעם הפלסטיני למדינה ריבונית משלהם, על 100 אחוזים מהשטחים הפלסטיניים. היא תאפשר לאבו מאזן להוביל את עמו לשלום מלא איתנו, בתמיכת הליגה הערבית, האו"ם, הקווארטט וכל העולם".


 

מאחורי הג'יפ העולה צפונה מארץ המלחמה שעל גבול עזה, ממשיכים לרעום התותחים. בצומת יד מרדכי מעיף אל"מ אריאלי מבט אחרון אל המשפחות של מפוני אלי סיני המתכנסים מן הרוח השורקת אל בין יריעות הברזנט המשמשות להם כבית.

 

בעוד שעה קלה תרד החשיכה ובבתי ישראל יתייחדו עם זכר ששת המיליונים שנרצחו בשואה. אני חוזר לדברים שאמר ב.א. לאריאלי וזועקים מבין דפי המחברת: "התכנית שאתה מדבר עליה לשלום עם הפלסטינים, דווקא ערב יום השואה, היא בעצם פרפורי הגסיסה של מדינת ישראל. אחרי כל מה שעברנו כאן, מהגירוש ועד לירי הקסאמים, אני מרגיש שהמדינה הזו גוססת, אם לא מתה כבר". אריאלי, באמונה שלמה, עונה לו: "התכנית שלי, דווקא עכשיו שני דורות מאז השואה, היא התקווה לחיים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רוני סופר
אריאלי (משמאל) במפגש
צילום: רוני סופר
צילום: רוני סופר
פיקד על צפון הרצועה. אריאלי
צילום: רוני סופר
מומלצים