תביעות קטנות, בעיות גדולות

אחת הבעיות הקשות שבהן נתקלים לעיתים האזרחים המתדיינים בבית המשפט לתביעות קטנות, היא כאשר בית המשפט מתיר לאחד הצדדים להיות מיוצג על ידי עורך דין או על ידי מומחה (למשל, עובד מיומן של חברת ביטוח), אך אינו נותן היתר דומה לצד השני. תלונות על כך הגיעו אל נציבת תלונות הציבור על שופטים, השופטת בדימוס טובה שטרסברג- כהן, וככל הנראה, כמות התלונות שהצטברה אצלה היא שהניעה אותה לפרסם חוות דעת בנושא זה.

אלא שמחוות דעתה של הנציבה עולה בבירור, כי היו שופטים שלא נהגו כך. לאחר פירוט המקרים והנמקה משפטית, היא מסכמת את חוות הדעת במילים הבאות: "על בית המשפט לשמור על ההסדרים שנקבעו בחוק לעניין ייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות ולהקפיד ככל שניתן על שוויון בייצוג בין הצדדים המתדיינים לפניו. ...מקום בו הותר ייצוג מטעמים מיוחדים שיירשמו, ידאג בית המשפט לשמור על שוויון בייצוג והכל לפי שיקול דעתו ובהתאם לנסיבות".

בכל הכבוד, הדברים הללו נשמעים כמו דברי הדרכה לאדם שאינו משפטן, שהרי שמירה על "הסדרים שנקבעו בחוק" צריכה להיות מרכיב מהותי בעבודתו של שופט. אך, כאמור, נראה כי לא זה המצב אצל כל השופטים, ולכן נולדה חוות דעתה של הנציבה.

הצעד השני צריך להתבצע בכנסת. יש מקום לתקן את חוק בתי המשפט כך שייאמר בו במפורש, כי כאשר שופט תביעות קטנות נותן – ולו מאותם נימוקים מיוחדים – רשות ייצוג לצד אחד, יהיה עליו לתת אותה גם לצד השני. נוסח זה אמנם שולל את שיקול הדעת של השופטים באשר למתן זכות הייצוג, אך הוא נועד להגשים אותו עקרון יסוד בשיטת המשפט שלנו – עקרון השוויון. העיקרון הזה נטבע כבר בהכרזה על הקמתה של מדינת ישראל, ובתום 58 לקיומה של המדינה אין זה מאוחר לצקת בו תוכן חברתי נוסף ומובהק מעין זה.

מדוברות הנהלת בתי המשפט נמסר, כי "הם מבקשים שלא להגיב מעבר למה שנאמר בכתבה".