הרוח הקרירה התחלפה בשותפות אסטרטגית
על מה בדיוק אמון השר המופקד על הדיאלוג האסטרטגי? לא ברור. אבל מופז רצה - ובסופו של דבר, אחרי מו"מ מפרך, אולמרט סיפק את הסחורה. התגמול מיהר להגיע בדמות הודעת התמיכה הבלתי מסוייגת שהפיצו אנשיו של מופז. עכשיו אפשר לישון בשקט. הדיאלוג האסטרטגי בידיים טובות
אמש התברר כי עד לרגע שבו הבהירו מקורביו של שר הביטחון היוצא כי "הוא מרוצה מהחבילה היפה שקיבל", עברו על אנשיהם של מופז ואולמרט לא מעט דקות של לחץ ומתח. הסיבה: כדי לספק את שאול מופז על שנלקח ממנו תיק הביטחון, השקיעו הן מקורביו של אולמרט והן מקורביו של מופז מאמצים גדולים מאוד.
למעשה, הדרמה סביב התיק שנתפר לשר הביטחון היוצא נמשכה אל תוך הלילה של יום ראשון, שעות אחדות לפני שיצאה ההודעה הסופית מלשכת ראש הממשלה שבה נמסר כי אולמרט סיכם עם מופז כי ימנה את תפקיד שר התחבורה, על כל הנספחים הנלווים. גורמים שהיו בסוד העניינים מספרים ל-ynet: "אפשר יהיה לעשות סרט שלם על מה שהלך פה בשלושת הימים האחרונים בניסיון לבנות את התיק של שאול מופז. נעשה מאמץ גדול מאוד לספק אותו".
עולם תוכן שונה לחלוטין
בשלושת הימים האחרונים ניהלו אנשיהם של שני האישים מגעים אינטנסיביים, מתישים בחלקם, במאמץ עילאי למנוע משבר וקרע בין מופז ובין אולמרט, וכדי לנסות ולבנות את התיק ה"כבד" לו זכה שאול מופז בסופו של דבר. מזכיר הממשלה, ישראל מימון, יועץ התקשורת של ראש הממשלה אסי שריב, יועצו הפוליטי של מופז דוד לוי, וכן יועץ התקשורת של שר הביטחון היוצא, אלי קמיר, היו אלה שהובילו את המהלך שנרקם, והרכיבו את תיק התחבורה השמנמן.
זמן קצר לאחר שנודע לו כי הוא מאבד את תיק הביטחון, מופז החל להתייעץ עם מקורביו, בניסיון למצוא תיק בכיר חלופי. הנטיה הראשונית שלו היתה לקבל את תיק התמ"ת המורחב שנתפר בזמנו למידותיו של אהוד אולמרט על ידי אריק שרון. אלא שהתיק הזה אבד במהרה, לאחר שיו"ר ש"ס, אלי ישי, הבהיר כי ש"ס לא תיכנס לממשלה ללא התיק הזה. לאחר שהתמונה הזו התבהרה, התלבט מופז בין שני התיקים הכלכליים שנותרו: תיק הבינוי והשיכון או תיק התחבורה. בסופו של דבר, ודי מהר למעשה, החליט מופז כי הוא רוצה את תיק התחבורה. הוא שלח את אנשיו אל יועציו של ראש הממשלה המיועד כדי לנהל משא ומתן להרחבת התיק וחיזוקו.
במגעים שקיימו אנשיהם של מופז ואולמרט לא עלתה האפשרות כי מופז יעבור לתיק לביטחון פנים, אולם גורמים המקורבים למופז אומרים כי ברור היה שלו רצה, יכול היה לזכות בתיק הזה. אלא שמופז, כך מתברר, רצה להתרחק כליל מהתיק, לשנות אווירה. או במילים אחרות: אם לא תיק הביטחון, אז תיק עם עולם תוכן שונה לחלוטין.
אולמרט סיפק את הסחורה
המגעים שהחלו להתנהל לפני כשלושה ימים כללו גם רמיזות שתפקיד סגן ראש הממשלה יכול להיות של מופז, אם רק ירצה בו. כך גם החברות בקבינט המדיני-ביטחוני. כעת נותר רק להרכיב את התואר על תיק משמעותי - ולצאת לדרך. אלא שגם לאחר שסוכם כי תיק התחבורה יועבר למופז, מופז עצמו לא היה מסופק. לאחר כל כך הרבה שנים במשרד ובמערכת הביטחון הוא רצה להישאר בתמונה, עם האצבע על הדופק, לראות מידע, ולפעמים - גם לצאת לשליחויות מרוחקות ולמשימות בחו"ל. מופז רצה שגם ללא האחריות על מערכת הביטחון הוא יוכל עדיין להשפיע על הנושאים הביטחוניים המרכזיים במדינה. הנגישות לחומר, הוא ידע, קלה יותר מהעמדה של השר האחראי על האסטרטגיה.
אנשיו של מופז הבהירו לאנשי אולמרט כי שר הביטחון היוצא רוצה את האחריות על היחסים האסטרטגיים. ביום ראשון בלילה, ככבר היה ברור שצריך לסיים את הלילה עם סיכומים ביד ולא ניתן להגיע לבוקר ללא פשרה והסכמה, נולדה הפשרה. אולמרט הבין שללא פשרה מצידו זה לא יילך - והפקיד את התיק בידי מופז.
הדעות לגבי משמעות התפקיד חלוקות. קשה לומר על מה בדיוק האמון השר המופקד על הנושא. מה הם יחסים אסטרטגים? מה יעשה במשרד? אבל מופז רצה - ובסופו של דבר, אולמרט סיפק את הסחורה. התגמול מיהר להגיע בדמות הודעת התמיכה הבלתי מסוייגת שהפיצו אנשיו של מופז. עכשיו אפשר לישון בשקט. לפחות עד למשבר הפוליטי הבא.
לפנייה לכתב/ת 
