אף אחד לא רוצה להיות שר הרווחה
עמיר פרץ הציג "סדר יום חברתי חדש", הח"כים מתהדרים ברשימת "חוקים חברתיים" שהעבירו. אבל אף אחד לא מונה לתפקיד שר הרווחה. יו"ר ארגון העובדים הסוציאליים: "יחד עם כל עניי ישראל אנחנו מרגישים מרומים". לדבריו, דווקא החוקים החדשים יוצרים פערים גדולים יותר, כי אי אפשר ליישמם בתקציב המוגבל שקיים
בין מי שנזעק להגנתן של האוכלוסיות החלשות, היחידים שהזדעזעו מאי מינוי שר במשרד הרווחה היו העובדים הסוציאליים, שלאות מחאה השביתו את שירותיהם למשך שעתיים אתמול. "יחד עם כל עניי ישראל אנחנו מרגישים מרומים על ידי הממשלה", אמר יו"ר ארגון העובדים הסוציאליים, איציק פרי. "חשבנו שאחרי שעמיר פרץ ומפלגות אחרות טבעו את המונח 'סדר יום חברתי חדש', יהיה מי שייקח את משרד הרווחה, שהוא משרד מרכזי בהתמודדות עם העוני. במקום זאת, השאירו אותו בגודל הטבעי שלו ואף מפלגה אפילו לא דרשה אותו", הוסיף פרי.
הצעת התקציב שתובא לאישור הכנסת היא למעשה ההצעה שהכין שר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו. כיוון שעברו כבר חמישה חודשים מתחילת שנת התקציב - אין זמן לשקוד על הצעת תקציב חלופית. כאחד שנאלץ להתמודד מדי יום עם הפער שבין גודל התקציבים לדרישה בשטח, מתקשה פרי למצוא נקודות אור בתקציב שנת 2006. "הח"כים יאשרו את התקציב במהירות ומה שהיה הוא שיהיה. זה אומר שבשלב זה כל הנושא החברתי בכלל לא יבוא לידי ביטוי, לפחות לא בשנה הנוכחית".
בחודשים האחרונים עמלו אנשי משרד הרווחה על מסמך מדיניות המשרד, אותו יציגו בפני שר הרווחה החדש, אם אכן יהיה כזה, ובפני פקידי משרד האוצר. את מצוקת המשרד אפילו הפקידים הטכנוקרטיים של האוצר מבינים.
כיוון שלא מינה ראש הממשלה שר רווחה, נמצאות סמכויות המשרד בידיו. גם בימי ממשלת שרון לא מונה שר במשרד, אלא רק סגן שר, ח"כ אברהם רביץ (יהדות התורה), שכיהן בתפקיד עד להשבעת הממשלה החדשה בשבוע שעבר. לדברי רביץ, "לפי נייר העבודה שלנו, לא רק שחסר ממון. אנשי האוצר אומרים לי שאני צודק. הייתה הבטחה מצדם שהדבר הזה יתוקן. אני דרשתי שהוא יתוקן לקראת הקריאה הנוכחית המובאת לכנסת אבל זה לא נעשה. אני בסך הכל רוצה שיהיה מספיק כסף לבצע את המשימות המוטלות על משרד הרווחה".
נכון להיום עומד תקציב משרד הרווחה על סך 4 מיליארד שקלים. במשרד הודיעו שזקוקים לתוספת של 209 מיליון שקלים רק לטיפול בבעיות בוערות, בעיקר עבור טיפול בילדים ונוער בסיכון, טיפול באלימות במשפחה, השמת נכים בעבודה וטיפול בדרי רחוב. "עוד 400 מיליון שקלים דרושים רק כתוספת בנושאים חשובים נוספים, אך לא בסדר עדיפות עליון, הדרושים לא רק למתן עזרה ראשונה אלא גם לטיפול איכותי ומונע", אמר דובר משרד הרווחה, עידו נחום.
החוקים החברתיים רק מגבירים את העומס
אחד הנושאים הקריטיים הנמצאים תחת חסותו של משרד הרווחה הוא הטיפול בנוער וילדים בסיכון. כיום מוגדרים כ-550 נערים כמי שיש למצוא עבורם מסגרות חוץ ביתיות על פי צווי בית משפט. בהיעדר תקציבים, משרד הרווחה לא מצליח לעמוד במשימה. ח"כ רביץ הסביר: "אותם נערים שבית משפט קבע שחייבים להוציא אותם מהבית, מסתובבים ברחובות וזה חמור מאוד. הם מסוכנים לעצמם ולחברה ואני מרגיש בעצמי שאני ממש עובר על החוק, אין לי תקציב לשים אותם במסגרות המתאימות".
בשנים האחרונות חוקקה הכנסת הרבה מאוד חוקים חברתיים שנועדו לסייע לאוכלוסיות נזקקות אך למעשה השיגו בדיוק את המטרה ההפוכה, בהיעדר תקצוב מתאים. פרי הסביר את הפרדוקס: "כל חוק חדש כזה, משמעותו כניסה של עוד אוכלוסיות שדורשות טיפול. מחוקקים חוקים חדשים אבל מי שמשלם את המחיר הם העובדים הסוציאליים, שנוצרת להם עוד עבודה. אותן אוכלוסיות נזקקות שחולקות את אותה עוגה קטנה, גם של כוח אדם וגם של תקציבים".
אחד הנושאים המרכזיים הדורשים התייחסות רצינית במסגרת הדיונים על התקציב הוא כוח אדם. עובד סוציאלי מן המניין נאלץ להתמודד עם עומס בלתי סביר של טיפול ב-100 עד 150 משפחות בממוצע. אפשר לומר שאותו נושא כאוב הוא שורש התסכול של העובדים הסוציאליים כיום בישראל. פרי הסביר כי למרות שבשנים האחרונות חל גידול במספר הנמצאים מתחת לקו העוני והטיפול במצוקתם, לא בא שום גידול במי שמטפל בהם. "בצורה כזאת אין שום אפשרות לתת טיפול איכותי ואפקטיבי למשפחות. הכל נעשה בצורה שטחית ולחוצה ומן היד לפה ובריצה אחרי הזנב של עצמנו. אין ספק שיש צורך בכוח אדם נוסף".
לפנייה לכתב/ת 
