מדוע העביר נתניהו 11 מיליון שקל לבית שאן?
דו"ח המבקר מעלה סימני שאלה בנוגע להעברה של 11 מיליון שקל לעיר בית שאן שאישר נתניהו כשר אוצר, לאחר סיכום בעל פה בינו לבין ראש העירייה ג'קי לוי. המבקר דורש שקיפות: "לא היה כאן תהליך סדור של קבלת החלטות". עוד בדו"ח: החלוקה הלא צודקת של מלגות הסטודנטים, וגם: ביטוח לאומי המשיך לשלם קצבאות למוגבלים בניידות גם כשיצאו לחו"ל
המבקר מונה גם כמה מקרים של העברת כספים ללא הסבר הולם, כך שיישובים מסוימים הועדפו על פני אחרים. אחת ההעברות התמוהות שמציין המבקר היא של 11 מיליון שקל לבית שאן.
על ההקצבה סיכמו בעל פה שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, וראש עיריית בית שאן, ג'קי לוי. תחילה טען אגף התקציבים באוצר כי שרת הבינוי והשיכון היא שהציעה את התקצוב הנוסף לבית שאן, אולם בעקבות בדיקת המבקר מסר סגן הממונה על התקציבים כי נתניהו ולוי סיכמו על כך, כפיצוי על ביטול הטבות מס שניתנו בעבר לתושבי העיר. "הפיצוי לא היה מבוסס על תהליך סדור של קבלת החלטות בנושא, ועולה חשש כי הסיוע ניתן לבית שאן שלא במסגרת תוכנית כוללת על סמך שיקולים שקופים ושיוויוניים", כותב המבקר.
במקרה נוסף הועברו 7.5 מיליון שקלים לבניית מתנ"ס בעפולה, על סמך סיכום לא מתועד בין חבר הכנסת אלי אפללו לבין עובד ציבור, בלי שצורכי היישוב הועמדו מול צרכיהם של יישובים אחרים.
המבקר קובע כי "סיכומים תקציביים שחברי כנסת ושרים מעורבים בהם, ראוי שיינתנו להם גילוי ופרסום נאותים, כדי להבטיח שקיפות ולמנוע שיקולי חשש לשיקולי שררה מפלים".
משרד האוצר בתגובה: "ממצאי הביקורת לגבי החשש לתקצוב כפול לא העלו ממצאים ספציפיים של תקצוב כפול, אלא העלו את קיומו של הצורך בניהול כלל מערכתי של הנושא".
מלגות הסטודנטים: חלוקה לא צודקת
הבלגן חוגג במלגות הסטודנטים: המבקר מצא אי סדר רב בחלוקת מלגות לסטודנטים ו"חוסר צדק" בנושא.
גופים רבים עוסקים בסיוע לסטודנטים ומחלקים סכומי כסף גבוהים מדי שנה, רובם מכספי המדינה. הביקורת העלתה שהקרנות השונות חילקו מלגות בסכומים ניכרים ולא היתה מגבלה בנוגע לגובה הסכומים שהיה אפשר לקבל ממקורות שונים.
המבקר בדק את האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה. בשתיהן נמצא שסטודנטים קיבלו מהן וגם ממקורות ציבוריים אחרים סיוע בסכומים גדולים שהגיעו אף ל-50 אלף שקל ויותר, בעוד שסטודנטים אחרים לא קיבלו דבר.
המבקר מוחה על חוסר השיוויוניות הזו וקורא לגופים המסייעים להקים מאגר נתונים על סכומי המלגות ומקבליהן, כדי להגביר את השקיפות בנושא ולקבוע את הסכום המירבי שיקבל כל סטודנט.
הביטוח הלאומי: קצבת ניידות גם לעוזבים לחו"ל
המבקר בדק את התשלומים של הביטוח הלאומי למי שהוגדר על ידי ועדה רפואית כ"מוגבל בניידות". מדובר בתשלום קצבת ניידות ובמתן הלוואה עומדת לתשלום המסים החלים על הרכב לצורך רכישתו. בבדיקה נמצאו ליקויים שונים שגרמו בחלק מהמקרים למתן תשלומים גבוהים מדי למוגבלים, ובמקרים אחרים לתשלומים נמוכים מדי.
מתברר כי בשל חילוקי דעות עם הביטוח הלאומי, משרד התחבורה מסרב להעביר לו מידע שוטף על רישיונות נהיגה ורישיונות רכב, וכך הנתונים אינם מעודכנים.
מבדיקת המבקר עולה עוד שהביטוח הלאומי המשיך לשלם קצבה גם למוגבלים בניידות שעזבו לחו"ל. זאת מכיוון שמידע על יציאתם את הארץ לא נרשם כנדרש במוסד. כתוצאה מכך שילם המוסד ל-226 מוגבלים בניידות שעזבו את הארץ קצבאות שאינן מגיעות להם בסכום כולל של 112 אלף שקל.
המבקר מותח ביקורת על הבלבול השורר בוועדות הרפואיות, שלעתים פוסקות במקרים זהים פסיקות שונות לחלוטין, וקורא להסדיר את נושא קצבת הניידות בחקיקה.
הביטוח הלאומי מסר בתגובה: "הרעיון להסדיר את הנושא בחקיקה הועלה על ידי המוסד מזמן לזמן בפגישות עם משרד האוצר, אך האוצר התנגד. ננסה לקדם שוב את העניין. נפעל לתאום פגישה עם משרד התחבורה כדי להתגבר על בעיית הנתונים". ממשרד התחבורה נמסר ש"נושא העברת הנתונים הוסדר".
"לעודד מורים ללמד ביישובים חלשים"
תמריצים לעובדי הוראה באזורי עדיפות: משרד החינוך מעניק זה שנים תמריצים שנועדו לעודד לעובדי הוראה מנוסים ממרכז הארץ לעבור וללמד באזורי עדיפות לאומית. אולם המבקר מותח ביקורת על כך שהמשרד לא נתן תמריצים לעובדי הוראה גם ביישובים חלשים הסובלים ממצוקה כלכלית, שאינם באזורי עדיפות לאומית. "יש לבחון את אופן חלוקת התמריצים ולהעניק אותם ביישובים שהם נדרשים במיוחד", נאמר בדו"ח.
כשלים בהשתלמויות למורים
משרד החינוך הקים מערך השתלמויות למורים כדי לשפר את הישגי התלמידים, ובשנים 2004-2005 פעלו ברחבי הארץ 58 מרכזים לפיתוח סגלי הוראה. אולם מדו"ח המבקר עולה כי הטיפול של משרד החינוך במרכזים אלה לקה מאוד בחסר. המרכזים לא ניצלו את מלוא התקציב שהמשרד הקציב לפעילותם, ואילו מינהל ההשתלמויות במשרד לא בדק את הסיבות לכך.
המבקר אף מותח ביקורת על רמתם הנמוכה של המרכזים הללו. "המשרד לא הצליח להעסיק במרכזים מומחים ויועצים במספר וברמה האקדמית שאליהם שאף, והיעדרם עלול להוביל לירידה ברמת ההשתלמויות ולהחטאת המטרה שההשתלמויות ייעשו ברמה אקדמית". מתברר שכ-20% מבין המרצים במרכזים אלה לא עמדו בדרישות הסף האקדמיות שנקבעו בחוזר המנכ"ל.
בנוסף, טוען המבקר שנוצרו פערים בין רמת השירותים של המרכזים הללו במרכז הארץ – שם יש רשויות מקומיות מבוססות יותר – לעומת המרכזים שפעלו בתחום רשויות חלשות יותר מבחינה כלכלית.
לכן קובע המבקר שעל משרד החינוך לבחון את האפשרות להגדיל את השתתפותו בפעילות המרכזים באזורים החלשים יותר.
האוניברסיטאות: ליקויים בהשקעות הכספיות
כיצד משקיעות האוניברסיטאות את כספיהן? לפי המבקר הצטברו ברשות שלוש אוניברסיטאות שבדק נכסים כספיים בסכומים גבוהים. בספטמבר 2004 עמדו לרשות אוניברסיטת תל אביב 1.7 מיליארד שקל, לרשות אוניברסיטת בן גוריון עמדו 1.3 מיליארד שקל ואילו לרשות אוניברסיטת בר אילן עמדו 0.8 מיליארד שקל.
בכל אחת מהאוניברסיטאות פועלת ועדת השקעות שקובעת את אפיקי ההשקעה ואמורה לפקח על ביצוע פעולות ההשקעה. אולם המבקר מצא דופי באופן הפעולה של ועדות אלה, שפעלו ללא נהלים מסודרים, וחבריה הרבו להיעדר מישיבותיה.
אוניברסיטת בן גוריון בתגובה: "תקנון ועדת ההשקעות עודכן כך שהוועדה תדווח לוועד המנהל על פעולותיה".
לפנייה לכתב/ת 
