שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: גיל יוחנן, גבי מנשה
    דו"ח המבקר: אתם מתלוננים, המשטרה מצפצפת
    התלוננתם במשטרה? אמרו לכם ש"אין עניין לציבור" ושלחו אתכם הביתה? אתם לא לבד. דו"ח מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על משטרת ישראל, וקובע כי גניזת תלונות הפכה למחדל של ממש, אשר "פוגע באיכות החיים של התושבים, בכוח ההרתעה של המשטרה ובשלטון החוק". ועוד: המבקר קורא להתפטרות מנכ"ל אגרקסקו בעקבות פרשת "נסיעות הח"כים", מאשים את נציב שירות המדינה כי פעל שלא כדין לקידום עוזרת - וקובע כי שורר חוסר אמון בין בכירי רשות השידור. סיקור נרחב

    משטרת ישראל גונזת בסיטונות תלונות ללא חקירתן, בטענה של "חוסר עניין לציבור". בין התלונות שמושלכות לפח - סיכסוכים בין אזרחים וכן פגיעה ברכוש ובסדר הציבורי. ההתעלמות מתלונות אלו פוגעת באופן ממשי באמון שרוכש הציבור למשטרה ובשלטון החוק. את כל זאת קובע מבקר המדינה, השופט מיכה לינדנשטראוס.

     

    בדו"ח עב כרס, שהותר לפרסום אחר הצהריים (יום ג'), מותח המבקר ביקורת חריפה על מה שהוא מכנה "היד הקלה" של המשטרה בגניזת תלונות ללא חקירה. הוא מציין שלמרות העומס המוטל על המשטרה נוכח העלייה בהיקף הפשיעה, היא לא פעלה לפי מדיניות אותה גיבשה בסוף שנות ה-90 - ה"תיעדוף". מטרת מדיניות זו היתה לייעל את עבודת המשטרה ולהעביר את הטיפול בתלונות שהוחלט לגנוז לידי מנגנונים חלופיים, כמו הרשויות המקומיות, משרד הסיור ומרכזי השיטור הקהילתי. אולם בפועל, מציין המבקר, ההסתייעות במרכזי השיטור הקהילתי, שיכולים לפעול לגישור בין הצדדים, מעטה מאוד.

     

    "המחדלים ביישום מודל התעדוף ואי פיתוח מנגונים חלופיים - פוגעים באיכות החיים של התושבים, בכוח ההרתעה של המשטרה ובשלטון החוק", קובע המבקר.

     

    במשטרה טוענים בתגובה ש"על מנת להפחית העומס על תחנות המשטרה וכדי לייעל את עבודתה נוכח חוסר בכוח אדם ובאמצעים חסרים אל מול רמת הפשיעה, גיבשה המשטרה מדיניות של ניתוב ותעדוף תיקים במשרדי החקירות - שיטת הגייטינג". במשטרה אומרים שהבעייתיות בשיטה עלתה גם בביקורות פנימיות, ולכן הם "שמים דגש על יותר תיקים עם ראיות בעבירות משפיעות והורחב שיקול הדעת של ראשי משרדי החקירות לגבי התיקים שייחקרו".


    המבקר מגיש את הדו"ח לנשיא (צילום: גיל יוחנן)

     

    וזה איננו הנושא החמור היחיד המטופל בדו"ח, שהונח בצהריים על שולחן נשיא המדינה והכנסת.  

     

    • בפרשת נסיעת הח"כים רוחמה אברהם ואלי אפללו מקדימה (אז מהליכוד) לחו"ל על חשבון חברת אגרקסקו, קובע המבקר כי מנכ"ל החברה שלמה תירוש "כשל והכשיל אישי ציבור", וקורא להתפטרותו.

     

    פרשת הולנדר והעוזרת שזכתה לקידום

     

    • הנושא שזכה לכיסוי ה"לוהט" ביותר בתקשורת ביומיים האחרונים הוא קביעתו של המבקר לפיה נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, פעל לקידום העוזרת שלו, עדנה אלפסי, לתפקיד סמנכ"ל ללא מכרז כנדרש, וכן העניק לה שכר שלא כדין. בנציבות אומרים: "מכרז אינו דרך הקידום היחידה המקובלת בשירות המדינה". הולנדר מכחיש בתוקף כי היה דופי במעשיו - והמאבק בין השניים כבר מפרנס, כאמור, את הכותרות.

     

    • דו"ח המבקר מעלה סימני שאלה גם בנוגע להעברה של 11 מיליון שקלים לעיר בית שאן, שאישר בנימין נתניהו בזמן שכיהן כשר אוצר בממשלת שרון. העברת הסכום נעשתה לאחר סיכום בעל פה בין נתניהו לבין ראש העירייה, ג'קי לוי. המבקר דורש שקיפות: "לא היה כאן תהליך סדור של קבלת החלטות, ועולה חשש כי הסיוע ניתן לבית שאן שלא במסגרת תוכנית כוללת על סמך שיקולים שקופים ושיוויוניים".

     

    • המבקר תוקף גם את העובדה כי המאבק בתאונות הדרכים לא הוגדר כיעד לאומי של הממשלה ולא נכלל ברשימת היעדים המרכזיים של המשרדים השונים העוסקים בנושא. לדעת המבקר, כדי לקדם את המאבק, על הממשלה ומשרד התחבורה, שהוא המשרד העיקרי האחראי לטיפול בנושא, "להציב אותו בראש סדר העדיפויות כיעד לאומי". 

     

    • גם קופות החולים נמצאות במוקד הביקורת בדו"ח. המבקר מצא שהקופות לא מעניקות לנו שירותי רפואה מונעת מספקים, נוהגות איפה ואיפה במתן תרופות שלא בסל ומסתירות את החלטותיהן מהחולים ומנהלות תחרות לא נקייה ביניהן על חשבון כספי הציבור באפן שאינו חוקי, לכאורה.

     

    מי סומך על מי ברשות השידור?

     

    • המבקר בדק גם את רשות השידור ואת סדרי ההתקשרויות שלה עם כמה גופים חיצוניים לשם הפקת תוכניות טלוויזיה, בעלויות של מיליוני שקלים. הבדיקה העלתה כי הרשות חרגה הן מהוראות החוק והתקנות והן מהנהלים
      שלה עצמה. חלק מההתקשרויות אושרו בידי ועדות שלא הייתה להן סמכות, ועובדים ברשות שהיו מוסמכים לדון בהן ולאשרן לא שותפו בדיונים. הבדיקה גם העלתה עסקה שנעשתה בעל פה, ללא חוזה או הסכם כתוב כנדרש. המבקר מדגיש כי אין להשתחרר מן התחושה ש"התנהלותה של הרשות שלא על פי כללי מינהל תקין נובעת בין היתר מבעיות וחוסר אמון בין העובדים הבכירים בה".

     

    • ומה עוד: המבקר אומר כי הסחבת בהתפלה מגבירה המחסור במים. בין היתר מצא כי למרות החלטת ממשלה לפני כשנתיים על הקמת 7 מתקני התפלה, הוקם רק אחד - באשקלון. בעניין הטיפול בזיהום המים הוא קובע: "נציבות המים, משרד התשתיות והמשרד לאיכות הסביבה לא עשו די לעצור את הידרדרות מצב מי התהום ולשקמם. אקוויפר החוף בסכנה".

     

    • עוד אומר השופט לינדנשטראוס כי נמשכת המגמה לפיה יזמים רבים, להם הוקצתה קרקע המיועדת לתעשייה באזורי פיתוח, מסבים את הקרקע למטרות מסחר. המבקר קובע: "היעדר הפיקוח של המינהל על השימוש בקרקע, והקלות שבה הוא נאות להאריך את תקופת הפיתוח יוצרים תמריץ לשימוש בקרקע המדינה שלא למטרה שלשמה הוקצתה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: חיים צח
    המפכ"ל קראדי. כשלים בתיעדוף
    צילום: חיים צח
    מנכ"ל אגרקסקו תירוש. יתפטר?
    צילום: עינת אנקר, לע"מ
    נציב שירות המדינה הולנדר. קרב מתוקשר
    צילום: עינת אנקר, לע"מ
    רשות השידור. אין כללי מינהל תקין
    מומלצים