מתנחלים מעבר לגדר: לא רוצים להתעשר, רק לחיות
הצעת חוק לפינוי מרצון של ישובים ממזרח לגדר תמורת פיצוי הונחה על שולחן הכנסת ויש מי שקופץ על המציאה: בשיחה עם ynet מסבירים שלושה תושבים שמוכנים להתפנות כי הם משוכנעים שהם חלק מקבוצה לא קטנה. תושב תקוע: "לפני שלוש שנים חשבו שאני חולם, היום כולם יודעים שאני צודק"
לאחר שאתמול (ד') הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק ל"פינוי-פיצוי מרצון", נראה כי לרעיון יש היענות בקרב חלק לא מבוטל מהמתנחלים. החוק, שבשמו הרשמי קרוי "פדיון הבית", נועד ליצור מסגרת לפיה התושבים המתגוררים בהתנחלויות שיישארו מחוץ לגדר יוכלו לעזוב את בתיהם תמורת פיצוי כבר כעת, מבלי להמתין לפינוי חד צדדי או להסדר מדיני. יוזמי החוק, חברי הכנסת אבשלום וילן וקולט אביטל, אומרים כי החוק נולד "בעקבות פנויות רבות של מתנחלים מיהודה ושומרון שמתגוררים בהתנחלויות שנמצאות מחוץ לתוואי הגדר".
נבון בר, דובר היישוב אדם וחבר מזכירות היישוב, אמר ל-ynet כי משפחתו רואה בחיוב את הרעיון של פינוי-פיצוי מרצון. " בסה"כ אנחנו תושבים שלא באו על בסיס אידיאולוגי אלא על בסיס של איכות חיים. עכשיו יש לנו חומה מול העיניים ופקקים בגלל המחסומים מצד שני ואין אפשרות לתכנן שום דבר – לא בבוקר כשיוצאים לעבודה ולא בערב כשלוקחים את הילדים לחוגים".
בר אומר כי תושבים רבים ביישוב היו מעדיפים לקבל פיצוי ולעזוב. "אף אחד לא יודע אם כדאי לו למשל לשפץ את הבית. אף אחד לא יודע מה גורלו. רוב האנשים מעדיפים היום שיבואו וידברו איתם, כשהכוונה היא שיתנו או פיצוי כספי או שטח חלופי, דירה חלופית".
ביישוב, מספר בר, נערך באחרונה כינוס של תנועת "בית אחד" הפועלת לפינוי מרצון תמורת פיצוי של יישובים הנמצאים מחוץ לתוואי גדר ההפרדה. "התנועה פנתה למזכירות היישוב וביקשה רשימת תושבים. רובם חטפו רגליים קרות, אבל אני הרמתי את הכפפה. הרמנו כנס מכובד והיו קרוב ל-200 איש בכנס הזה. אנשים התלהבו".
משפחתו של בר, הוא מספר, קצת פחות מרוצה מרעיון העזיבה. "אנחנו לא מתלהבים מלעזוב את היישוב. יש לנו בית פרטי ואנחנו יודעים שבשום מקום לא נקבל את איכות החיים והמרחבים שיש לנו בבית וביישוב. אבל מצד שני קשה לנהל כך אורח חיים תקין", אומר בר.
"המצב ביומיום הוא בלתי נסבל"
בר מספר כי כבר לפני שנתיים הוא נפגש עם עוזרו של אולמרט, עובד יחזקאל, וביקש שיישלח נציגות ליישוב כדי לדבר עם התושבים. "כיום אנו בהמתנה לממשלה שתחליט מה קורה איתנו. המצב ביומיום בלתי נסבל, רובנו מעדיפים להתפנות". בר מציין כי קושי נוסף הוא היותו של היישוב יישוב חילוני במועצה אזורית דתית ברובה, "אנחנו נטע זר. כפופים למועצה אזורית מטה בנימין ונחשבים נטע זר מכיוון שאנחנו ישוב חילוני ורוב תושבי המועצה הם למעשה דתיים אידיאולוגיים".
גם בהתנחלות תקוע, שמאכלסת דתיים וחילונים כאחד, ישנו מי שחושב על עזיבה. אחד מהתושבים, שסירב להזדהות מחשש שיתנכלו לו, אמר ל-ynet כי מאז שהוחלט על תוואי הגדר הוא הבין שהמציאות השתנתה. "מהיום שדיברו על גדר נפלה ההחלטה. הבנתי שזה מצב בלתי נסבל. הייתי נשאר אם זה היה נצחי אבל היישוב שלי נמצא מזרחית לגדר. הבנתי שאני במקרה הטוב זמני. אני לא מוכן להקריב כל כך הרבה קורבנות למען משהו זמני".
האיש מספר כי אורחות החיים של משפחתו ביישוב השתנו באופן משמעותי מאז תחילת האינתיפאדה. " אף אחד
התושב מבהיר כי פינוי-פיצוי מרצון היא הדרך היחידה שלו לעזוב את היישוב. "מבחינה כלכלית אני לא יכול להרשות לעצמי לעזוב את הבית. בניתי פה בית בפרויקט בנה ביתך, במשכנתא גבוהה כמו כל עם ישראל. היום אני לא יכול לצאת ולשכור בית במקום אחר", הוא מספר.
לדעת האיש, רבים מתושבי תקוע יסכימו לעזוב למרות האידיאולוגיה. " אני מציע להתחיל איתנו. אפילו שהישוב שלנו אידיאולוגי, אני מאמין שאחוזים גדולים יקומו וילכו. היום לכולם ברור שהמקומות האלו יפונו. לפני שלוש שנים חשבו שאני חולם, היום כולם יודעים שאני צודק.
"זה רק עניין של זמן עם הממשלה החדשה ותוכנית ההתכנסות שלה. אני לא רוצה להתעשר אלא רק לסדר את החיים שלי. לא רוצה בתי מלון כמו בגוש קטיף. כל דקה פה היא בזבוז זמן. צעד כזה יועיל לכולם", הוא מסכם את עמדתו לגבי הצעת החוק החדשה.
ההיענות גדלה מאז ההתנתקות
בני רז, ממקימי תנועת "בית אחד", מספר כי כיום יש 67 יישובים ובהם כ-20 אלף איש שנותרים בצד המזרחי של הגדר. לדבריו, ההיענות לאפשרות של פינוי מרצון רק גדלה מאז ההתנתקות.
רז, שהינו תושב קרני שומרון, אומר כי שילם מחיר כבד על תמיכתו ברעיון. "בקרני שומרון יש גרעין של אידיאליסטים. אני פוטרתי ממקום העבודה בעקבות הקמת התנועה. הרבה כמוני חושבים שאני צודק אבל הם לא מדברים כי הם חוששים שיקרה להם מה שקרה לי. אני מאמין שברגע שיחוקק החוק הם גם יקומו ויגידו: גם אנחנו רוצים".
לדברי רז, המטרה היא לאפשר פינוי כעת ולמנוע מהתושבים אי נעימות. "אנו לא רוצים לעבור את ההשפלה של גוש קטיף. אנחנו לא רוצים שידפקו לנו בדלת ויגידו לנו לצאת. אנחנו רוצים לצאת עכשיו, בלי נוער הגבעות, בלי להוציא מיליארדים של שקלים. לא להיות מיליונרים על חשבון המדינה, פשוט לקבל את מה שמגיע".
רז מסכים כי בניית הגדר הייתה נקודת המפנה בעבור תושבים רבים. "מה ששינה זה הגדר, הביטחון ירד, הנכסים ירדו, האבטלה עולה ומה שהכי בלתי נסבל זה חוסר הידיעה לגבי המשך החיים ביישוב. אנחנו רוצים לקום וללכת כמה שיותר מוקדם".
לפנייה לכתב/ת 
