ארה"ב אישרה סיוע לישראל ומתחשבנת עם מצרים

ועדת ההקצבות של בית הנבחרים האמריקני אישרה את גובה סיוע החוץ של ארצות הברית לשנת 2007, בסך 21.3 מיליארד דולרים. סכום זה כולל את ישראל (2.4 מיליארד) ומצרים (1.7), אשר מקבלות מדי שנה את הסיוע הכספי הגדול ביותר מן האמריקנים, מאז חתימת הסכם השלום בקמפ דיוויד.

המהלך הנוכחי הינו הצעד הראשון מתוך שורה של הצבעות לאישור סיוע החוץ, אשר יתקיימו גם בוועדת ההקצבות בסנאט ובמליאת שני

 בתי הקונגרס.

אישור מלוא הסיוע למצרים עמד בספק בגלל הכעס הרב ששורר בגבעת הקפיטול על התחמקות שלטונו של הנשיא חוסני מובראק מביצוע רפורמות דמוקרטיות. בנוסף, מעצרו של איש האופוזיציה המצרית, איימן נור, איים ביצירת משבר אמיתי בין שתי המדינות ובגבעת הקפיטול החלו להישמע דיבורים על פגיעה בסיוע הצבאי למצרים העומד על 1.3 מיליארד דולר (הסיוע האזרחי למצרים נאמד ב-455 מיליון דולר).

הנציג הדמוקרטי הבכיר בוועדת ההקצבות, דיוויד אובי, הגיש הצעה להקפיא העברה של 200 מיליון דולר מהסיוע הצבאי למצרים, עד אשר הקונגרס יאשר שאכן המצרים ביצעו את הרפורמות הפוליטיות הנחוצות. הרוב הרפובליקני הצביע נגד ההצעה בלחץ של הבית הלבן, שחשש מפגיעה ביחסים בין שתי המדינות. מצרים, עבור האמריקנים, מהווה מקור תמיכה עיקרי בעולם הערבי.

במהלך הדיונים הזהיר יו"ר ועדת ההקצבות הרפובליקני, ג'ים קולבי, כי אם ארצות הברית לא תאשר את הסיוע הבטחוני, תפנה מצרים

 לרכישת ציוד צבאי במדינות אחרות, בהם רוסיה וסין.

הביקורת על התנהלות השלטון במצרים אינה תופעה חדשה בגבעת הקפיטל. צירים בקונגרס טוענים כי יש צורך להוריד את גובה הסיוע הצבאי למצרים לטובת סיוע אזרחי עבור מובארק, אבל המצרים מתנגדים לכך בתוקף. גם ישראל מעדיפה לתת משקל לסיוע הצבאי ובמסגרת תהליך שהחל בנימין נתניהו ב-1998, מופחתים מדי שנה 120 מיליוני דולרים מהסיוע האמריקני לצרכים אזרחיים ובמקומם מועברים 60 מיליון לסיוע בטחוני.