ישראל: עלייה חדה בהכחדת בע"ח, ירידה בפליטת גז החממה
דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנוגע לנתוני איכות הסביבה בישראל מציג תמונת מצב מטרידה: עלייה במספר המינים הנכחדים, צפיפות גבוהה בערים, זיהום רב בנחלים ובמקורות המים. החדשות הטובות: ירידה בפליטת גזי החממה ועלייה במחזור הפסולת הביתית. עיקרי הדו"ח ומשמעויותיו
| עלייה חדה במספר המינים הנכחדים |  | פחות פליטות מכלי הרכב | | איכות מי הנחלים בירידה | | עלייה במחזור האשפה הביתית |
| ||||||
| רמת חובב: יותר פסולת המסוכנת | | צפיפות אוכלוסין באזור החוף | | שטחי היערות הולכים וגדלים | | |
דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנוגע לנתוני איכות הסביבה בישראל מציג תמונת מצב מטרידה בנוגע לזיהום הגובר שנרשם ברחבי הארץ בשנים האחרונות ומצביע על פגיעה קשה בבתי גידול שונים הגורם להכחדתם של מינים רבים. בין היתר, מגלה הדו"ח עלייה בנפח גזי החממה שנפלטים, עלייה במליחות מי אקוויפר החוף, מליחות גבוהה ביותר בנחל הקישון ועלייה חדה במספר המינים הנמצאים בסכנת הכחדה. במקביל, מראה הדו"ח עלייה קלה באחוזי המחזור של פסולת ביתית, וירידה בפליטה של תחמוצות חנקן מכלי רכב המונעים בבנזין ובסולר.
עלייה חדה במספר המינים הנכחדים
מספר המינים של בעלי-חוליות שנכחדו בישראל, מתחילת המאה ה-20, עלה מ-15 מינים בשנת 1987 ל-30 מינים ב-2002, עלייה חדה המעידה על הפגיעה המשמעותית במגוון הביולוגי גם בישראל. מבין המינים שנכחדו ניתן למנות חמישה מינים של דגים ושלושה מיני עופות. 11 מיני עופות הוכחדו כמקננים, והם לא ימשיכו לקנן בישראל. מספר המינים בסכנת הכחדה עלה משמעותית אף הוא, מ-90 מינים בשנת 1975 ל-146 מינים בשנת 2002.
חזור למעלהמספר האיזורים המוגנים, המיועדים לשימור נכסי טבע ותרבות, עמד ב-2002 על 427 בשטח כולל של 4,100 קמ"ר – 19% מכלל שטח מדינת ישראל. רובם המכריע נמצא בדרום הארץ. כ-3,800 קמ"ר הם שמורות טבע, ומיעוטם, כ-300 קמ"ר בלבד, הם גנים לאומיים. עוד נכתב בדו"ח כי בישראל 210 שמורות טבע, מתוכן 8 שמורות ימיות ו-202 שמורות יבשתיות.
פחות פליטות מכלי הרכב
מהדו"ח עולה כי פליטות לנפש של גז החממה פחמן דו-חמצני עלו באופן ניכר משנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-90. בשנים האחרונות התייצבה כמות הפליטה. כמות הפליטות של חומרים מזהמים לאוויר מכלי רכב, ירדה בחמש השנים האחרונות. בין השנים 2000 ל-2004 ירד סך הפליטות השנתי של פחמן דו-חמצני מ-350,000 טון בשנה ל-280,000 טון בשנה. עוד נרשמה ירידה גם בכמות הפליטות של תחמוצות גופרית, הנפלטות בעיקר מייצור החשמל, וגם בפליטת תחמוצות החנקן, שמקורן העיקרי אף הוא תעשייתי.
חזור למעלהכלי הרכב המונעים בבנזין עלה ב-7% בין השנים 2000 ל-2004, אך פליטת תחמוצות החנקן מרכבים אלה ירדה ב-30% באותה תקופה. זאת, בעיקר כתוצאה משיפורים טכנולוגיים במנועי כלי הרכב. התורמים העיקריים לפליטות תחמוצות החנקן מכלי רכב המונעים בסולר הם משאיות (65% מכלל הפליטה), אוטובוסים (20%) ומוניות ומיניבוסים (10%).
איכות מי הנחלים בירידה
הדו"ח מציין כי מרבית הנחלים בישראלים זוהמו לאורך השנים, ועדיין מזוהמים, בשפכים עירוניים ותעשייתיים לא מטופלים. בעקבות כך, רוב הנחלים אינם ראויים לשימוש אדם, וסביבתם הטבעית נהרסה. ב-2004 נרשמה המליחות הממוצעת הגבוהה ביותר בנחל הקישון, והנמוכה ביותר בנחל שורק. צריכת החמצן הכימית, המהווה מדד לרמת הזיהום כתוצאה משפכים תעשיתיים, הייתה גבוהה ביותר בנחל חדרה – 202 מ"ג חמצן לליטר, כאשר הערך המומלץ למי קולחין הוא עד 100 מ"ג חמצן לליטר.
חזור למעלה
עלייה במחזור האשפה הביתית
בישראל מטופלים כ-400 מיליון מטרים מעוקבים של שפכים גולמיים בשנה, כ-30% מהם בשפד"ן. באופן מפתיע, מראה הדו"ח כי העומס האורגני בשפכים העירוניים של ישראל גבוה בהרבה מאשר בעולם המערבי. ב-2004 עמדה כמות הפסולת הביתית על 1.6 ק"ג לנפש ביום בממוצע, כשבתל-אביב הכמות הגיעה ל-2 ק"ג לנפש. אחוזי המחזור מכלל הפסולת הביתית עלו בין השנים 1998 ל-2003 והגיעו עד ל-20%. החומרים העיקריים הממוחזרים: חומר אורגני (32%), מתכות (27%), נייר (13%) ופלסטיק (5%).
חזור למעלה
רמת חובב: יותר פסולת המסוכנת
כמות הפסולת המסוכנת המפונה לרמת חובב עלתה משמעותית, ועמדה על כ-100 אלף טון ב-2004. אופני הטיפול העיקריים לפסולת זו: הטמנה בקרקע (40%) ושריפה (30%). יצויין כי אופני טיפול אלו נחשבים לבלתי-בטוחים, משום שהפסולת עשויה לחלחל למי התהום לאחר הטמנתה, וכן קיימת סכנה של פליטת מזהמים לאוויר בתהליך השריפה.
חזור למעלה
צפיפות אוכלוסין באזור החוף
בדומה למדינות אחרות בעולם המערבי, גם בישראל נרשמת צפיפות אוכלוסין כבדה במרכז ובאזור החוף בכללותו. צפיפות האוכלוסין באזור חוף הים התיכון הייתה ב-2003 3,875.2 נפש לכל קילומטר רבוע, לעומת 294.3 נפש בלבד לקמ"ר ביתר חלקי הארץ. 26% מהאוכלוסייה בישראל מתגוררת באזור החוף, המהווה 2% בלבד משטח המדינה. שיעור האוכלוסייה החיה במרכזים אורבניים – ערים בהן חיים מעל 50 אלף תושבים – עומד על כ-50% ב-30 השנים האחרונות.
חזור למעלה
שטחי היערות הולכים וגדלים
בשורה טובה בתחום היערות בישראל. הדו"ח מציין כי שטח היער הנטוע בישראל עלה מ-300 קמ"ר בשנת 1960, למיליון קמ"ר בשנת 2003. מחברי הדו"ח מסבירים כי המגמה העיקרית ביעור בישראל, היא בנטיעת עצים מחטניים ביערות, וכן עלייה בנטיעת עצים המותאמים יותר לתנאי הסביבה והאקלים בארץ.
חזור למעלה
לפנייה לכתב/ת 
זיהום כבד בנחל הקישון
צילום: אחיה ראב"ד
יותר פסולת ברמת חובב
צילום: חיים הורנשטיין
זיהום אוויר וצפיפות בערי החוף
צילום: אבי לוי
