מלחמת אגו בגן הילדים

לב ליבו של המתח מצוי באופיים של השניים. לכאורה, שניהם סובלים מעודף ביטחון עצמי, מעודף יכולת לשדר שהכל תחת שליטה. בפועל, שניהם

 סובלים מחוסר ביטחון עצמי. הביטחון המופרז שהם משדרים הוא רק כיסוי לפחדים של זה, ולרגשי הנחיתות של האחר. פרץ חושב שכולם - מראש ממשלה, דרך הרמטכ"ל, האלופים, הקצינים הבכירים, אנשי מערכת הביטחון וגם אנשי מפלגת העבודה - מחפשים אותו. ואילו אולמרט משוכנע שאם ייתן לעמיר להתבלט, יחשבו שהוא לא שולט במצב.

בנקודת הזמן הזו, פחות מחודש מאז הקמת הממשלה, מותר לצפות ששני אישים כל-כך מוחצנים וכוחניים ימצאו את עצמם נלחמים זה מול זה על הקרדיטים בתקשורת ובציבור. יו"ר העבודה, שהוא חשדן מטבעו ובטוח שכולם מנסים לעשות עליו ספינים כל הזמן, מרגיש שאולמרט משחק בו. מצד שני, הוא עצמו נוטה לשכוח מי כאן ראש הממשלה ומי לא, מי ניצח בבחירות ומי לא, ומי מנהל את העניינים - ומי רק שר ביטחון. ואילו ראש הממשלה מוכיח, בינתיים, כי בקרב הורדות הידיים הזה - הוא לא מתכוון לוותר. כי בגן ילדים, כמו בגן ילדים: העיקר שהשני ייראה קטן יותר.

"אולמרט לא מסוגל להתאפק", מתלוננים בכירים בעבודה. "הוא איש כוחני, וזאת הבעיה. אין לראש הממשלה אף אחד בסביבתו

 שירגיע אותו, שיקרר אותו, שימנע ממנו לרדוף אחר הקרדיט. אין אף אחד שיבוא ויאמר לו: לא כך בונים אמון". במילים אחרות, יותר מדי פעמים יוצא לאולמרט ה-אודי, ותמיד זה על חשבונה של מפלגת העבודה. הם מאשימים גם את שר האוצר ביצירת מתח מיותר. "הירשזון לא מתאמץ לבנות אמון עם השרים", מתלונן אחד משרי העבודה. "הוא לא מוכן להתחייב לשום דבר ושומר הכל לרגע האחרון. זה יוצר מצב של חוסר ודאות, זה יוצר גם מתח".

פרץ עצמו, אומרים מקורביו, לא אוהב את מה שאולמרט מנסה לעשות לו. אבל היחסים טובים, בסך הכך, ודאי לא כמו שמציירים אותם בתקשורת. "רצוי שאולמרט יהיה קצת יותר הגון. הרי מי שהציע את הפיתרון של סל התרופות היה עמיר ומפלגת העבודה. אנחנו מבינים שראש הממשלה רוצה לגזור קופונים, אבל צריך לתת גם את הקרדיט למי שמגיע". אחד השרים ציין כי הפחד הגדול של פרץ הוא שינסו לצייר אותו כאנטי-חברתי. "הוא פגוע מזה שממלכדים אותו".

אך אם נדמה כי המתח הזה יוביל לפירוק הממשלה בעתיד הקרוב, אפשר להירגע: לא בגלל מלחמות האגו הכוחניות של ראש הממשלה ושר הביטחון תתפרק הממשלה בעת הזו. היא לא תתפרק, משום ששני האישים - גם אולמרט וגם פרץ - נמצאים במלכוד. הם כלואים זה עם זה, והם יצטרכו למצוא את הדרך להסתדר זה עם פחדיו של זה. אסור גם לשכוח ששניהם טירונים, די מפוחדים, לא לגמרי יודעים מה לעשות עם כל מה שנפל להם לידיים. או כמו שאמר מישהו במערכת הפוליטית: "למה לאן ילכו? הרי לאף אחד אין באמת שיניים".