שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ביקור בקוריאה: כך נראה הדור הבא של הסלולר
    מיליון קוריאנים כבר צופים בשידורי טלוויזיה בטלפון הסלולרי שלהם. זה לא דור שלישי בעזרת לוויין או תחנות קרקעיות מוצעים עשרות ערוצי טלנובלות, שעשועונים, מוזיקה ואפילו סרטים ב-2 דולר. מומחי סלולר מכל העולם עולים לרגל, ללמוד על הדבר הבא. גם רועי שלומי היה שם

    יטאה שין חולץ את נעליו ומחליק אותן לנעלי בית מגומי שניצבות בכניסה לחדר. לא, הוא לא נכנס הביתה: מנהל יחסי הציבור של Media TU פשוט מקפיד על הניקיון כשהוא פוסע אל תוך מרכז השידור והבקרה של חברת הטלוויזיה הסלולרית בקוריאה.

     

    ההקפדה על הניקיון היא לא הדבר היחיד שמפתיע ב-Media TU. בתוך שנה בלבד מיום הקמתה, גייסה החברה יותר מחצי מיליון מנויים, שמסתובבים עם המכשירים הסלולריים שלהם וצופים ב-26 ערוצי וידאו בכל מקום. חברת טלוויזיה סלולרית נוספת בקוריאה גייסה חצי מיליון מנויים נוספים. הנהירה של הקוריאנים אחר שידורי הטלוויזיה מעוררת כיום את התפעלותן של חברות סלולר ותקשורת מרחבי תבל. הן רואות בקוריאה מעין מעבדה חיה, ומשגרות את נציגיהן כדי לראות איך אפשר להפוך את הטלוויזיה הישנה למכרה הזהב החדש של עולם הסלולר.

     

    כשרואים את הביצועים של טלפוני הטלוויזיה הקוריאניים, מבינים על מה ההתלהבות. איכות השידורים, הן הלווייניים והן הקרקעיים, פנטסטית. התמונה חדה והשידור רציף. תשכחו מכל מה שראיתם בטלוויזיה הסלולרית עד היום.

     

    הטלנובלה מנצחת

     

    את שריקת הפתיחה של השידורים הסלולריים מחוץ לקוריאה מקווים רבים לשמוע במשחקי גביע העולם בכדורגל, שיחלו בסוף השבוע בגרמניה. באיטליה, למשל, משיקה בימים אלו חברת "3" של האצ'יסון (הבעלים של אורנג' בישראל) שידורי טלוויזיה סלולרית במיוחד למונדיאל. הצלחת שידורי המשחקים צפויה להביא לכך, ששידורי טלוויזיה סלולרית יופיעו ברחבי העולם כבר לקראת סוף השנה הזו.

     

    התחזיות מדברות על מאות מיליוני צופים בטלוויזיה סלולרית עד שנת 2009. אבל בתגובה לדו"חות האופטימיים, יש גם חברות מחקר, כמו Analytics Strategy, שמעריכות, כי רק 5 אחוזים מהמכשירים שיימכרו ב-2009 יכילו

    מקלט טלוויזיה. החשש הגדול של מפעילות השירותים הסלולריים מהטמעת טכנולוגיות חדשות, יחד עם אי בהירות לגבי היכולת להרוויח מכל הסיפור, עלולות לעכב את המהפכה.

     

    ועוד לא דיברנו על מכשולים ביורוקרטיים ורגולטוריים למיניהם: החל מהחלוקה האיטית של רישיונות להפעלת שידורים, דרך ההקצאה המייגעת של התדרים, ועד להסדרת הפיקוח על התכנים.

     

    השידורים בקוריאה מגלים, כי לא רק שהצופים אוהבים לצפות בטלוויזיה, אלא שהם מפתחים דפוסי צפייה מעניינים בהשוואה לשידורי הטלוויזיה הרגילה. "אנשים צופים בממוצע במשך שעה ביום", מספר איטאה שין על לקוחות Media TU. "שעות השיא של הצפייה הן בבוקר, בדרך לעבודה ברכבות ובאוטובוסים; בשעת הפסקת הצהריים, ובשעות הערב, בחזרה מן העבודה".

     

    ערוצי קול באיכות גבוהה

     

    מתברר, כי מי שחשב שהצופים יסתפקו בקליפים או בשידורים קצרים טועה: "בקוריאה מוקרנות סדרות דרמה יומיות בשעה עשר בערב, ומנויים רבים, שמפספסים את הפרק, משלימים את החסר בשעות הבוקר וצופים בו על גבי הטלפון, במהלך הנסיעה לעבודה", אומר שין.

     

    הטלוויזיה הסלולרית מאפשרת גם לספק ערוצי קול באיכות גבוהה. Media TU מספקת ללקוחותיה גם 26 ערוצי אודיו, שמשדרים מוזיקה בסגנונות שונים
    לאורך כל שעות היממה. לדברי שין, במקום לבזבז זמן על הורדת שירים לנגני ה-MP3 שלהם, מעדיפים המנויים להתחבר לערוץ המוזיקלי המתאים להם באמצעות הטלפון הסלולרי.

     

    שימוש בטכנולוגיה לוויינית לשידורים מאפשר להציע לצופים שירותים מתקדמים נוספים, כמו ערוץ סרטים בתשלום, שמנצל את חלון הזמן בין ירידת שוברי הקופות ממסכי הקולנוע ועד להגעתם למארזי ה-DVD.

     

    צפייה בסרט עולה בקוריאה 2 דולרים בלבד. וכמו בכל העולם, גם שם איש אינו משלה את עצמו לגבי הערוץ הפופולרי ביותר: ערוץ התכנים האירוטיים למבוגרים. ערוץ כזה אמור להצטרף למגוון הערוצים בחודשים הקרובים, מספר שין, אך עדיין לא נקבע כיצד ואיך הוא יתומחר.

     

    בארה"ב ובאירופה עושה הטלוויזיה הסלולרית את צעדיה הראשונים. ניסוי שנערך בבריטניה גילה נתונים מעניינים. 32 אחוזים מ-375 המשתתפים בניסוי של חברת O2, צפו בטלוויזיה הסלולרית בתוך הבית. חלק מהמשתתפים גם דיווחו על כך ששינו את הרגלי הנסיעה שלהם לעבודה ובחזרה כדי להתאים אותם ללוח המשדרים. גם בבריטניה, כמו בקוריאה, כיכבו אופרות הסבון בראש מצעד הרייטינג, יחד עם חדשות. למקום השני הגיעו אירועי הספורט.

     

    יושבות על הגדר

     

    היה אפשר לצפות, שההצלחה הקוריאנית תפתה את המפעילות הסלולריות להזדרז ולהציע לנו ערוצי טלוויזיה. אבל במציאות, החשש גובר על הפיתוי: האם באמת ניתן להעתיק מודל מצליח מן המזרח לתרבות שונה בתכלית? נסיון ה- iMODE , למשל, הוכיח שלא בהכרח.

     

    דרור גיל, מנכ"ל חברת גמדלא, המייעצת לחברות תקשורת שונות בענייני הטלוויזיה הסלולרית, מסביר כי המפעילות הסלולריות חשדניות מפני שהן כבר נכוו ברותחין: "יצרניות הרשתות מכרו להן חלום של רשת דור שלישי, שתוכל להעביר שידורים מכל סוג, וכשהן ניסו באמת להעביר בהן שידורי טלוויזיה – הרשת נסתמה. עכשיו באים אליהן עם הבטחות לשידורים באיכות גבוהה מבלי להפריע לרשת הסלולרית, אבל דורשים מהם להקים שוב רשת נפרדת לשם כך. הם כבר שבעים מהבטחות".

     

    תקני שידור שונים

     

    גורם נוסף המעכב את התפתחות הטלוויזיה הסלולרית הוא הבלבול בין תקני השידור השונים שפותחו עד כה. חלק מהמפעילות מעדיפות לשבת בינתיים "על הגדר", כדי לראות איזה תקן עולמי יוכיח את עצמו.

     

    בקוריאה, למשל, נמצאים בשימוש תקני ה -T-DMB הקרקעי וה-S-DMB הלווייני, שמקודמים בעיקר על ידי יצרניות הטלפונים הקוריאניות.

     

    התקן הלווייני נחשב לבעייתי מבחינת הקליטה בתוך מבנים, אך באמצעות רשת אנטנות קרקעיות זעירות ניתן לשפר אותה משמעותית. היתרון שלו – בכך שהוא מציע קליטה רציפה ואיכותית גם בתנועה.

     

    לעומתן, מקדמת נוקיה את תקן DVB-H, שנולד באירופה, ומוצע כיום בחלק מהמכשירים של החברה. בארה"ב אפשר למצוא את כל התקנים הללו, וגם את תקן MediaFLO של קוואלקום, שמותאם לרשתות CDMA הפופולאריות במדינה.

     

    יפן לא מסתפקת בתקנים הקיימים ומפעילה תקן משלה, ISDB-T, שלא מופץ מחוץ לגבולות המדינה. ההבדלים בין התקנים נעים בין שימוש בתדרים שונים, צריכת אנרגיה וכמות הערוצים שהם יכולים להעביר.

     

    בעוד כל אחת מהחברות מנסה לשכנע את המפעילות בעדיפות התקן הספציפי שלה, הציעה בשבוע שעבר חברת השבבים קוואלקום פתרון מעניין: שבב מאוחד, שתומך בשלושה תקנים בו זמנית. השבב, שיופיע בטלפונים המתקדמים רק ב-2007, יוכל להציג שידורי DVB-H ו-MediaFLO, ויתמוך גם בתקן היפני. גם בישראל יש מי שמציעים להקל על הבלבול בתקנים השונים: חברת Siano מנתניה פיתחה שבב המסוגל לקלוט שידורים בתקני T-DMB ,DVB, ובתקן נוסף המספק מידע מולטימדיה.

     

    סמסונג מובילה בקוריאה

     

    הבלגן יכול להיפתר באמצעות החלטה ממשלתית אסטרטגית. בקוריאה נטלה הממשלה את המושכות לידיים והפכה את ההשקעה בטלוויזיה סלולרית לענף יצוא של ממש. פתיחת תדרים והשקעות ממשלתיות בפיתוח הביאו לכך שכיום קוריאה היא המדינה היחידה שבה מופעלים שירותי DMB לווייני וקרקעי מסחריים. במקביל, יצרניות הטלפונים הקוריאניות מיהרו לפתח מגוון רחב של מכשירים המותאמים לשוק המקומי.

     

    סמסונג מנצלת היטב את המומנטום. ההערכות בקוריאה הן, שכ-70 עד 80 אחוזים מהמכשירים הסלולריים שבהם מותקנת טלוויזיה, יוצרו על ידי סמסונג. החברה כבר הודיעה על ייצוא של חצי מיליון מכשירים לסין, שם צפויות לפעול שתי רשתות טלוויזיה סלולרית עד סוף השנה. למרות החיבה לתקנים המקומיים, בסמסונג לא לוקחים סיכון, והציגו כבר סדרה של מכשירים, שביחד תומכים בכל תקני השידור הקיימים, כדי להתמודד בכל השווקים שבהם תופעל טלוויזיה סלולרית. המכשירים מתבלטים בזכות איכות המסכים וזמן הסוללה שהם מספקים, גורם הכרחי לאור צריכת האנרגיה הגבוהה יחסית של מקלטי הטלוויזיה.

     

    אינטראקטיביות: הדור הבא

     

    אם את הסדר בתקנים אפשר להשאיר למהנדסים, הרי שאת מנהלי המפעילות הסלולריות מעניינת הרבה יותר השורה התחתונה. הם עדיין מנסים להבין מהיכן יגיעו ההכנסות כתוצאה משידורי הטלוויזיה הסלולרית. בקוריאה, למשל, הוקמו שתי רשתות: שידורי הרשת הפועלת באמצעות אנטנות קרקעיות מוצעים בחינם. אך כדי לצפות בשידורי הרשת הלוויינית של Media TU צריך לשלם 13 דולר בחודש, סכום המספק גישה לכל הערוצים.

     

    אבל סתם חבילה רב ערוצית לא תספק את המפעילות. הן מעוניינות לנצל גם את הרשתות הסלולריות של הדור השלישי שבהן הושקעו מיליארדי דולרים. התפיסה הרווחת היום מדברת על כך שרשת הטלוויזיה תעביר את השידורים,
    אך רשתות הדור השלישי יעבירו נתונים נוספים, או ערוצים מיוחדים לפי דרישת הצופה. "במהלך צפייה במשחק כדורגל, יהיה אפשר ללחוץ על כפתור ולרכוש חולצה של הקבוצה האהובה עליך", אומר גיל. גם במהלך צפייה בתוכנית כמו "כוכב נולד", למשל, יהיה אפשר ללחוץ על אחד ממקשי הטלפון ולהצביע עבור אחד המתמודדים מבלי להפסיק את הצפייה לרגע.

     

    תחזיות עתידיות מדברות על כך, שהצופים יוכלו לצ'וטט באמצעות רשת הנתונים הרגילה במהלך הצפייה בתוכנית מסוימת. גם למוזיקה יהיה מקום: כך, למשל, כשיחל שידורה של תוכנית מסוימת תופיע על צג הטלפון האפשרות להוריד רינגטון עם מוזיקת הפתיחה שלה תמורת תשלום ובלחיצה אחת.

     

    המפעילות הישראליות יכולות להתעודד מכך שהניסיון הקוריאני מלמד שהטלוויזיה הסלולרית מעודדת את המנויים לפתוח את הארנק. המפעילות בקוריאה רשמו עלייה של 10 דולר בהכנסה הממוצעת ממנוי אשר מחזיק בטלפון עם טלוויזיה, וכל זאת ללא קשר להכנסות מהשידורים. הצרכן פשוט מתרגל לצרוך יותר תוכן מהמפעיל שלו, גם בתשלום, דבר המתורגם להכנסות ישירות.

     

    תחרות סוערת

     

    לא כולם בעולם התקשורת הקוריאני מקבלים בברכה את שידורי הטלוויזיה הסלולרית בתשלום. חלק מערוצי השידור לא הסכימו להעביר תוכניות ל-Media TU, והעדיפו לשדר אותן למשתמשי הסלולר בחינם, באמצעות משדרים קרקעיים. הסיבה לכך פשוטה: הם ראו את Media TU כמתחרה בנתח השוק שלהם והעדיפו להראות לצופים שהם מספקים להם אלטרנטיבה חינמית, במקום לחייב אותם בתשלום נוסף על תכנים שהם כבר משלמים עליהם.

     

    מערכת יחסים שכזו בין מפעילות הסלולר לבין חברות הטלוויזיה הרב ערוצית יכולה להיות רלוונטית במיוחד לישראל. לא צריך דמיון מפותח בשביל לתאר את התגובה הצפויה של HOT ו-YES אם יוחלט לשדר כאן חבילת בסיס של ערוצים בחינם באמצעות שידורים קרקעיים. העובדה שחלק מהטלפונים המתקדמים (שכמותם כבר יש בקוריאה) מצוידים ביציאת טלוויזיה, שמאפשרת להציג את השידורים החינמיים גם על המסך הגדול בבית, רק תסבך את המצב.

     

    וזה לא הקושי היחיד: העיכובים הרגולטריים הנוגעים להקצאת התדרים ולפיקוח על תכני השידורים יכולים לעצור את התפשטות הטלוויזיה הסלולרית למדינות אחרות. בבריטניה למשל, התדרים הנחוצים ל-DVB-H לא יהיו זמינים עד 2012, ועתה החברות מנסות להפעיל שם לחץ על הממשלה כדי לשחרר את התדרים מוקדם יותר. עד שזה יקרה, האנגלים, ממש כמונו, יכולים להביט בקנאה מזרחה, אל עבר חצי האי הקוריאני – מקום בו אפילו עומס התנועה המרגיז ביותר עובר בכיף עם שידורי טלנובלה לכל טלפון.

     

    הכותב היה אורח סמסונג בסיאול  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים