לא, לא מדובר ברכיב הזיכרון למחשב. מי שהמציא את ה-DDR הראשון לא עשה זאת משום שדאג לביצועי המחשב, אלא כדי לספק כיף טהור. DDR הוא קיצור לשם Dance Dance Revolution. מי שהמציא את השם של המשחק בודאי לא שיער עד כמה הוא קלע למה שהמשחק עשה בכל העולם – בעיקר לנערות. למי שלא מכיר שינסה לזכור את הפעם האחרונה שהוא ביקר בקניון וראה קבוצת ילדים מתקהלת סביב מכונת משחק שעל גביה שני ילדים הקופצים לפי קצב מוזיקה רועשת בליווי אורות מהבהבים. או ילדים קופצים מול מסך מחשב על גבי משטח ריקוד מוזר, מחוץ לחנות מחשבים או משחקים. כן, זה משחק ה-DDR. בתפקיד גברי לוי: המחשב ה- DDR הוא משחק וידאו המבוסס על מוזיקה וכמובן ריקוד. בקר המשחק הוא משטח ריקוד מיוחד (נקרא גם שטיח ריקוד). על גבי המשטח מודפסים ארבעה חיצים לכיוונים שונים: קדימה, אחורה, ימינה ושמאלה (וגם שני חיצים אלכסונים קדימה בגירסאות שונות). על השחקן לבצע סדרת תנועות צעדים, על גבי המשטח, בתיאום עם קצב המוזיקה והחיצים שמוצגים על המסך. רמת הדיוק מתבטאת בציונים תוך כדי המשחק ונעים מ"בוז" ו"פספוס" עבור חוסר דיוק ועד "מושלם" או "מדהים" עבור איכות דיוק גבוהה. על גבי המסך, בחלקו העליון, מופיע קו צבעוני הנקרא "מד הריקוד". בתחילת המשחק הוא מלא עד לחציו. ככל שהשחקן מדויק יותר והציונים שלו נעים בין "מושלם" ל "מדהים" כך עולה "מד הריקוד". ברגע שרמת הדיוק יורדת, יורד "מד הריקוד". בסיום הריקוד מופיע הניקוד הכולל עם פירוט מספר הפעמים מכל ציון. הציון הכולל מתחיל מ-E לאיכות הריקוד הגרועה ביותר ועד AAA לאיכות הגבוהה ביותר. רקדו בכל הסגנונות ממשק המשחק דומה לקופסת מוזיקה (Jukbox) בה ניתן לבחור מרשימת השירים, בחירת המשחק ורמת הקושי מובילה למשחק עצמו. מגוון סגנונות השירים מאוד רחב. הוא נע בין שירי פופ משנות השמונים, דיסקו משנות השבעים דרך מיקסים לשירים ישנים, גרסאות יפניות מופרעות לשירים מוכרים יותר ופחות ועד לקטעי טראנס מהירים. יש אפילו גרסאות אלקטרוניות של קטעים של מוזיקה קלאסית. גם לדיסני ייצוג מכובד עם סט שלם של קטעים מיצירות מוכרות. אפשרויות המשחק רבות ניתן לשחק בסגנונות שונים של משחקי יחיד על גבי משטח אחד, אפשר לשחק בזוג, כל אחד על גבי משטח אחר ומשחקים ראש בראש. אפשר גם לשחק במשחק יחיד על גבי שני משטחים – אפשרות הנקראת דאבל. כיום ישנם גרסאות המאפשרות משחק אונליין כך שאפשר לשחק ראש בראש מול קבוצה של עשרים אנשים מכל העולם. השגעון התחיל ביפן ההיסטוריה של המשחק מתחילה בספטמבר 1998 כאשר, Bemani, חטיבת משחקי המוזיקה של Konami היפנית, הוציאה לאור את המשחק הראשון המכונה גם המיקס הראשון, ביפן לארקייד. למשחק היו אחד עשר שירים ואפשרויות משחק מוגבלות יחסית. בשנת 1999 הצלחת המשחק הובילה ליציאת גירסה נוספת לארקייד עם המיקס השני כבר בתחילת השנה. כמה חודשים לאחר מכן, באפריל 1999 יצאה הגירסה הראשונה לקונסולת הפלייסטיישן. בשנת 1999 פרץ המשחק מחוץ לגבולות יפן והופץ בגירסת הארקייד לשאר מדינות אסיה, אירופה ואמריקה. מאותה תקופה ועד היום, יצאו עשרות רבות של גרסאות המשחק (מיקסים שונים) תחת כותרים שונים ופלטפורמות שונות. בשנת 1998 יצאה חברת Andamiro הקוריאנית עם גרסת ארקייד משלה שנקראת Pomp it up למשחק ריקודים על גבי משטח אך במקום חיצים למעלה, למטה, ימינה ושמאלה, למשחק של Andamiro היו חיצים באלכסונים לכל כיוון ועוד כפתור באמצע. בין חברת Konami לחברת Andamiro היו מאבקים משפטיים בינלאומיים במשך שנים על השליטה באולמות המשחקים בעולם וזכויות היוצרים על הפטנט. בסופו של דבר שתי החברות תפסו שליטה באזורים שונים בעולם וכיום הם מתחלקות בהפצה של המכונות והמשחקים לפי אזורים שבהם הם ניצחו (Andamiro זכתה בארה"ב ו- Konami ביפן). גם בקוד פתוח עם הזמן נכנס שחקן חדש לשוק משחקי ה-DDR, קבוצת מתכנתי קוד פתוח, עם אהבה למשחק, איחדו קטעי קוד שפתחו ויצרו את הגירסה הראשונה של משחק הקוד הפתוח הראשון ל-DDR עבור המחשב האישי. המשחק נקרא Stepmania. ככל שעבר הזמן הצטרפו מתכנתים מכל העולם לקהילת Stepmania כדי לכתוב חלקים משלהם למשחק. כך יצאו גרסאות רבות למשחק עבור מערכות הפעלה שונות: Windows, Linux ואף OS X (Mac). גירסת קוד פתוח פותחה אף לקונסולת ה- XBOX. ניתן להוריד גירסאות של המשחק, קבצי מוסיקה, דמויות ורקעים חדשים בשימוש בתוכנות שיתוף קבצים נפוצות. ומה בישראל? סביב משחקי ה-DDR הוקמו קהילות רבות בכל רחבי העולם, המונות מיליוני חברים מכל הגילאים. הקהילה הגדולה בעולם היא בארצות הברית (DDRFreak). הקהילות הגדולות באירופה ממוקמות בבריטניה ובנורבגיה. בישראל יש קהילה הנקראת IDDR – Israel DDR. מקימי IDDR בארץ הם תמר ובועז ברדה, זוג צעיר שנחשפו ל-DDR בשנת 2000 בארה"ב אך "כשראינו את המשחק ממש נדהמנו והתלהבנו, אבל לא היה לנו את האומץ לנסות ולשחק" לדברי תמר. בשנת 2001 במהלך טיול בתאילנד, הם ראו משטח עם משחק פרימיטיבי צרוב בתאילנדית. בועז, פריק של משחקי מחשב, החליט לקנות את המשחק ולנסות אותו בבית. לאחר מאמצים רבים, הותקנה התוכנה בבית, כדי שהמשטח לא יחליק, הדביקו אותו באמצעות נייר דבק לרצפה. "החברים שלנו חשבו שהשתגענו, הם לא הבינו מה אנחנו עושים ומה זה המשחק הזה" אומרת תמר. היא לא התחברה למשחק משום שאיכות המשטח היחתה ירודה מאוד והוא הרס את הברכיים. לאחר בירור באינטרנט הם גילו חברה בארה"ב שמוכרת משטחים איכותיים יותר. הם הזמינו את המשטח ואז תמר הצטרפה למשחק ונדלקה אף היא. בישראל לא הבינו בהתחלה לארצנו הקטנה הגיע ה-DDR קצת באיחור. למרות שהמשחקים הראשונים שהגיעו לארץ היו לקונסולת הפלייסטישן והגיעו בתחילת האלף, הם לא צברו תאוצה ולא נמכרו בקצב משמעותי לציון. מכונות הארקייד הראשונות הגיעו לארץ רק בשנת 2003 ומוקמו בקניון רננים ובשבעת הכוכבים וזכו מיד לתשומת לב הילדים. תמר ובועז צפו בילדים המנסים לשחק במכונה אולם ללא הצלחה. "הילדים לא הבינו מה צריך לעשות והיו מכניסים שלושה שקלים בכל פעם ומשחקים שיר אחד ונפסלים". תמר ובועז החליטו לעזור והקימו את אתר הקהילה בישראל כדי לאפשר לשחקנים מקום בו יוכלו ללמוד וללמד כיצד משחקים. "קידמנו את האתר בקניונים, היינו מדריכים את הילדים ותולים דפים על המכונות עם הסברים כיצד לשחק ואיך לפתוח שירים חדשים במשחק. צילמנו ילדים ששיחקו וחברים שלנו שהיו משחקים בבית ומעלים אותם לאתר כדי שאנשים יתחברו לאתר". בדצמבר 2003 אתר קהילת ה-DDR הישראלי הפך מוקד עליה לרגל וצבר תאוצה. אתר IDDR מושך אליו שחקנים מכל הגילאים, והפורומים שבו פעילים ביותר. "אחת הצורות שבה הקהילה פועלת היא בעזרה אחד לשני להצליח לעבור שירים מסוימים. לפעמים משהו מעלה הודעה לפורום עם בקשת עזרה לעבור שיר מסוים ואנשים קובעים להיפגש ולעזור לאותו אדם להצליח". כיום ולאחר השקעה מרובה, מונה הקהילה הישראלית אלפי חברים בין הגילאים 7 ל-50. קבוצות רבות מהקהילה נפגשות בכל שבוע, בבתים פרטיים, בקניונים או אונליין כדי לשחק ביחד ב-DDR. תחרויות ארציות ועולמיות תמר ובועז מקיימים תחרויות ארציות למשחק הארקייד. שלושת הזוכים מכל תחרות מגיעים לתחרות "אלוף האלופים" והזוכה במקום הראשון טס לאליפות אירופה על חשבון IDDR. בשנה שעברה נסע אייל שוקן בן השלוש עשרה ואלוף ישראל לאליפות אירופה שהייתה בנורבגיה. אייל היה המתחרה הצעיר ביותר בתחרות, כשרוב המתחרים הם בני שמונה עשרה ומעלה. אייל זכה במקום הראשון בתחרות האונליין והגיע למקום ה-21 המכובד בתחרות הארקייד המרכזית. הגברים הם השולטים ברמות הגבוהות ומתוך שישים המשתתפים בתחרות היו רק שלוש בנות. שנה שעברה החליטו ב-IDDR לפצל את התחרויות לבנים ובנות כדי לאפשר לבנות גם לנצח בתחרות השווה להן. כחלק מעבודת הקהילה והפרסום של המשחק בארץ IDDR שתפו פעולה עם ערוץ הילדים. IDDR בנו צעדים לשני שירים של ערוץ הילדים, אפשרו את הורדת השירים באתר, והילדים הוזמנו לערוץ להתחרות אחד מול השני על שירים אלו. כיום ישנם עשרות אלפי בתים בהם יש את המשחק והמשטח והקהילה רק גדלה. גירסה עברית למשחק אתר IDDR הוא גם אתר מסחרי המספק שירותי רכישת ציוד ומשחקי Stepmania בגירסה העברית, כמו גם שירותי הפעלות בימי הולדת ואירועים שונים. אולם הוא לא התחיל ככזה. "חברים בקהילה בקשו מאיתנו לרכוש עבורם משטחים. אנו הזמנו יותר ממה שביקשו וקראנו לשכנים שלנו, בני התשע, לנסות ולשחק. הם התלהבו אך לא ידעו להפעיל את המשחק בגלל שהממשק היה באנגלית". תמר ובועז פנו לאתר Stepmania ובעזרתם הרבה ולא מעט עבודה קשה בתכנות הצליחו ליצור גירסה עברית של המשחק, שיצאה במרץ 2004. הגירסה העברית פרצה דרך ואפשרה להמונים להתחבר למשחק וליהנות מהאפשרויות שלו. את המשטחים הם מיצרים בסין לפי מפרט שהם בנו. סוגי המשטחים מתאימים לקבוצות גיל ומשקל ולהם חיבורים מפוצלים ל-PC ול-PS2. בישראל פותחו שתי גירסאות עבריות למשחק ה-DDR. הגירסה השנייה הינה גירסה שפותחה ומשווקת על ידי ישפאר הנקראת Dance Mania. ישפאר אף משווקת את החבילה בארץ הכוללת שטיח ריקוד ודיסק המשחק. "גם אנחנו נגיע לאליפות אירופה" כשנשאלת תמר מה מטרות IDDR היא יורה ללא היסוס "כמה שיותר שחקני DDR בארץ, מקום בין שלושת הראשונים באליפות אירופה ולספק את המשטחים הטובים ביותר שיש. אני מאמינה שהגענו לרמה הגבוהה ביותר של השטיחים וגם שבאליפות אירופה הקרובה נצליח להגיע לפחות לעשרת המקומות הראשונים". ה-DDR הוא אחד המשחקים המוצלחים ביותר שנוצרו לכל פלטפורמה שהיא, אולם היופי מאחורי המשחק הוא הקהילות שנוצרו סביבו. גם בארץ יש קהילה מכובדת שהוקמה בהשקעה גדולה אך באהבה גדולה לא פחות שיכולה להוות דוגמה לקהילות אחרות בארץ ובעולם. הכתבה פורסמה לראשונה ב-netמגזין. לחצו כאן לרכישת מנוי ל-PC Magazine במחיר מיוחד.
שתף קטע נבחר 
