השגריר באיחוד ל-ynet: הטרור הגביר האהדה לישראל

"במדינות אירופה יש היום מודעות גדולה יותר לדברים הנאמרים בדרשות המסגדים שבשטחן, והן עוקבות אחר נושא זה באופן הרבה יותר נרחב מאשר בעבר" - כך אמר שגריר ישראל במוסדות האיחוד האירופי בבריסל, עודד ערן, בשיחה שקיים עם ynet אמש (יום ה').

"אם מסתכלים על היחס של אירופה לנושא לפני שנתיים רואים בבירור שינוי בהתייחסות. בנושא הקריקטורות מדינות אירופה אמרו למוסלמים – 'עד כאן'. הן התעקשו על עקרון חופש הביטוי והביאו זאת לידי ביטוי בחקיקה", אמר ערן. "במקביל, הטיפול בנושא ההגירה הבלתי חוקית נעשה משמעותי ותקיף יותר וגם פיקוח הגבולות ושיתוף הפעולה בנושא הטרור התהדקו".

לדברי ערן, פרשת הקריקטורות, והפיגועים בלונדון ובמדריד, גרמו להתעוררות בקרב מדינות אירופה ביחס לאפשרות ל"אינתיפאדה" מוסלמית בערי אירופה. גם משאלים והצבעות שונות הנערכים באירופה מראים את שינוי הגישה בקרב הציבור באופן ברור.

בנוגע להסתה ולשיח האנטי-מערבי הנשמע בחלק מהמסגדים אמר ערן כי "מדינות אירופה מבינות את הסכנה, אולם ישנן גישות שונות לטיפול בנושאים אלה. ישנו מעקב ברמה המודיעינית, ובמקביל יש נכונות גדולה יותר לדון על כך במישור הציבורי. גם חלקים בחברה המוסלמית באירופה מבינים את הסכנה הטמונה בכך ולכן שני הצדדים מעוניינים בהידברות. בהקשר הישראלי, אני בהחלט יכול לומר שיש אמפתיה והבנה כלפי הבעיות העומדות בפני ישראל בעקבות האירועים הללו".

לדברי ערן, הופעת הטרור באירופה המחישה לאירופים שלא מדובר רק בבעיה של ישראל, אלא בבעיה כלל עולמית, ולכן גברה בקרבם ההבנה לבעיות שלנו. זוהי גם, לדבריו, אחת הסיבות העיקריות לשיפור המשמעותי שחל בשנתיים האחרונות בקשרים שבין ישראל והאיחוד האירופי. "ההקצנה בעולם המוסלמי השליכה על התנהגות אירופה כלפי המדינות האיסלאם. הדבר הדהים את האירופים וחשף אותם לפער הערכיים שבין שתי החברות.

"גורם אחר בשינוי ביחס האירופי הוא ההתפכחות שעבר האיחוד האירופי מיאסר ערפאת בפרט, ומדרך ההתנהלות של הרשות הפלסטינית בכלל, אחרי שהם גילו שהכספים שהועברו לרשות נוצלו לטרור ולמטרות אחרות".

לדברי ערן, אחרי המשבר ביחסים בין ארצות הברית לאירופה בעקבות המלחמה בעיראק, הבינו כולם כי יש להגביר את ההידברות, והדבר מצא את ביטויו גם בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. "קיימת הכרה הן בישראל והן באיחוד האירופי שצריכה להיות 'הידברות בונה' ביניהן ולא הידברות בדרך של 'דיפלומטיית מגה פון'. אני מאמין שהשפעתם של חלק מגורמים הללו תהיה יותר מאשר זמנית".

ערן התייחס גם לדברים שאמר אתמול ל-ynet חבר הפרלמנט האירופי, ד"ר צ'ארלס טנוק, לפיהם הוא אינו רואה את ישראל מצטרפת בעתיד לאיחוד האירופי. "הצטרפות לאיחוד כלל אינה עומדת על הפרק", אמר ערן. "כשאני רואה את ההתלבטויות של חברות האיחוד האירופי לגבי צירופן של חברות חדשות, אני לא חושב שיש לנו צורך במבחנים הללו. אולם, אנו יכולים להגיע לשדרוג משמעותי מאד ביחסים עם אירופה. תהיה זו טעות אם נמחק את אירופה בנושא המדיני.

"ישראל צריכה לנצל את הפוטנציאל הטמון בקשרים מדיניים וכלכליים עם אירופה. אנו רחוקים ממיצוי פוטנציאל ההתקרבות לאירופה בכל התחומים אך אין לי ספק שככל שיעבור הזמן, ישראל ואירופה יתקרבו זו לזו. אנו מגלים את אירופה והם מגלים אותנו ואין לי ספק שהדבר עושה טוב לכלכלה הישראלית".

ערן, האחראי גם על קשריה של ישראל עם נאט"ו, התייחס אף להתקדמות שרשמה ישראל במגעים שהיא מקיימת עם הברית. "בוועידת איסטנבול הסכימה נאט"ו לקבל את עקרון ההבחנה בין שבע מדינות אגן הים התיכון המנהלות איתה דיאלוג, ובהן ישראל. ישראל כבר משתתפת במספר פעילויות הקשורות לנאט"ו. ביום שישי נופיע בפני אחת הוועדות של נאט"ו עם תוכנית משותפת לשיתוף פעולה ביננו. אנו מקווים שזה יהיה אחד השלבים האחרונים באישור התוכנית שתוכל לשדרג את יחסינו עם נאט"ו".