צלם החלומות

המחזה "בנזי מת", שנכתב על יד אטול פוגארד ביחד עם צמד השחקנים ג'ון קאני ווינסטון נטשונה בשנות השבעים, בשיא תקופת הדיכוי של האפרטהייד בדרום-אפריקה, מקבל על עצמו חזות צעירה ומפתיעה בבימויו הקליל אך המבריק של פיטר ברוק הגדול.

המחזה מתאר בצורה הומוריסטית ונוגעת ללב את המצוקות של האדם השחור במדינה שבה התעודה יותר חשובה מהאדם, כי היא מאפשרת לו לנוע ממקום למקום או למצוא עבודה.

בלב המחזה מפגש בין שתי דמויות: בעל חנות צילום קטנה, שרואה במלאכתו סוג של מלאכת קודש כי הוא מביא את ההיסטוריה הסודית של האנשים שסיפורם לעולם לא יסופר ואיש לא יזכור אותם. ולעומתו איש קטן הנכנס לחנות ומספר את סיפורו, על איך שנאלץ לוותר על שמו ועל זהותו כדי להמשיך לחיות ולעבוד כאדם חופשי בחברה המדכאת.

ברוק, יחד עם צמד שחקנים ממוצא אפריקאי, חביב דמבלה ופיצ'ו וומבה קונגה, הופכים את המחזה לבסיס לחגיגה של אמנות התיאטרון כסוג של בריאה יש מאין של מצבים אנושיים מורכבים. דמבלה, בתור הצלם, מתחיל במופע כסטנד-אפ קצבי שבו הוא מספר על חייו בתור עובד במפעל ענק, לפני שהפך לצלם. בהמשך הוא ממשיך להחליף דמויות ומסכות בקצב מסחרר ומפגין בפנינו את הווירטואוזיות של שחקנים מלהקתו של ברוק, שגופם וקולם הפכו לכלי מדויק להבעת מצבים רגשיים משתנים. לעומתו קונגה, בתור סיזווה בנזי, מביא משהו כבד יותר וגם כואב יותר לסיפור.

התוצאה הסופית היא מופע קצרצר (קצת יותר משעה) אבל מרתק של תיאטרון פיזי ואנושי פשוט. לגבי ההשלכות שלו על המציאות הפוליטית באזורנו, כל צופה יצטרך להסיק את מסקנותיו אחרי שיגמור ליהנות מהקונצרט התיאטרוני המופלא, שמגיש לנו ברוק, ההומניסט הגדול של התיאטרון.