בדאונינג 10 לא שמעו על מזגנים
36.5 מעלות נמדדו בלונדון ומכיוון שבביתו של ראש ממשלת בריטניה אין מזגנים הוסרו הז'קטים. חוץ מפוליטיקה דיברו שני ראשי הממשלות גם על כדורגל ובסיום הערב אולמרט הזיל דמעה מהתרגשות
ראש הממשלה הבריטי, טוני בלייר, מצא עצמו מתנצל בפני אורחו ישראלי על כך שהלשכה בה נערכו הדיונים וחדר מסיבות העיתונאים אינם ממוזגים. בשלב מסויים הציע מנהיג הלייבור (העבודה בבריטניה) שכולם יסירו את הז'קטים וכך אכן היה והמשך הערב נעשה בלבוש פחות פורמאלי.
ביום בו מדד המדחום של מכונית פמליית העיתונאים הישראלים 36.5 מעלות צלזיוס על גדות התמזה, אכן נדרשה מאוד רוח קרה. אבל לא המאווררים שארגנו אנשי בלייר ולא הורדת הז'קטים הביאו לטמפרטורות הנמוכות. הרוח המקפיאה נשבה מכיוונם של כלי התקשורת הבריטיים, ובראשם הגרדיאן, שהזכירו לאולמרט בביקורו זה, שלמרות הטמפרטורות הלוהטות בחוץ, בירות אירופה אינן מתכוונות לקבל בחום את תוכנית הנסיגה החד צדדית שלו.
לפני הורדת הז'קטים. בלייר ואולמרט (צילום: רויטרס)
כך קרה שביום שני בערב התרוצצה שמועה במלון סבוי, בו התארח ראש ממשלת ישראל: על פי השמועה סוכנות הידיעות איי.פי שיגרה הבהרה לפיה המשלחת הישראלית יצאה מהפגישה עם בלייר עם הבנות שגויות. לא תמיכה בנסיגה ולא תמיכה בהתכנסות. עדת העיתונאים המדיניים שליוו את אולמרט במסעו הייתה כמרקחה: האם ראש הממשלה הבריטי, טוני בלייר, אכן מבקש בהודעה לעיתונות המקומית לצנן את רוחו הנלהבת של אהוד אולמרט? הכתב, סטיב ויצמן, קיבל ידיעה מהמשרד בירושלים, כאילו גורם בדאונינג 10 מדגיש שאין תמיכה, ודאי לא בהתכנסות.
היועץ המדיני, שלום תורג'מן, התקשר ללשכתו של ראש הממשלה הבריטי וחזר לאולם עם מסר מרגיע: "לשכתו של בלייר לא הוציאה כל הבהרה, ודאי לא פורמאלית לעיתונאים הבריטים". אולמרט יכל להמשיך ולחגוג את "ההבנה העמוקה" שגילה להבנתו אצל עמיתו הבריטי. ראש הממשלה אכן עשה זאת מול קהל אוהד, בכירי הקהילה היהודית, שבאו להביע את תמיכתם בו ובישראל. זאת למרות שכל העיתונאים הישראלים והבריטים שנכחו במסיבת העיתונאים, לא מצאו תמיכה נלהבת של בלייר באולמרט ובתכניתו.
לצד המחלוקת המדינית, על עתיד תוכנית ההתכנסות, יכול ראש הממשלה הישראלי לרוות נחת מהכימיה בינו לבין ראש הממשלה הבריטי שאירח אותו. בפגישתו הראשונה כראש ממשלה עם בלייר, הוא ניהל עימו שיחה ארוכה בארבע עיניים. על פי עדותו של אולמרט עצמו, שזכתה לתמיכה בדברים שאמר בלייר, הדינמיקה בשיחה הסגורה הייתה טובה מאוד. בלייר הציע לאולמרט הרבה עצות, כמו למשל "להטיל מטלות בדרך לפתיחת משא ומתן על הפלסטינים, עם יעדי זמן מוגדרים". גם בנושא האיראני מצאו השניים שפה משותפת והביעו תמימות דעים שיש לעצור בכל דרך את ההתחמשות הגרעינית של טהרן.
עוד נושא משותף לשני ראשי הממשלות בפגישתם אמש בלונדון, היה הכדורגל. בלייר, חובב כדורגל גדול בעצמו, יושב אמנם בלונדון אך ראשו נמצא עם נבחרת אנגליה במונדיאל. אולמרט, שאוהד את בית"ר ירושלים, לא יכל אלא להביע את איחוליו להצלחת נבחרת אנגליה, עם או בלי החלוץ וויין רוני, "ולקוות, שיום אחד גם בית"ר ירושלים תוכל לייצג את ישראל במונדיאל".
אולם, על כל רגעי החולין הללו, כיפר רגע אחד בו נישאה באולם אברהם לינקולן תחושה של קדושה. היה זה כאשר הרב לזלי הרטמן הקשיש, בן 93, עלה לבמה והתייצב ליד ראש הממשלה הישראלי כדי לשיר עימו את שירת התקווה. ברקע לשירתו של הרב, הושמע קטע נדיר ורב ערך, בו נשמעות נשות מחנה ההשמדה ברגן בלזן, בשבת האחרונה לאחר שחרורן מעול הנאצים, שרות את התקווה בקולות ניחרים. בעיני כל הנוכחים, יהודי הקהילה, המשלחת הישראלית ואפילו ראש הממשלה נצצה דמעה במעמד מרגש זה.
לפנייה לכתב/ת 
