קיפניס אתמול והיום

בהיכל הכושר והספורט התל אביבי ע"ש אנרג'י מרוצים ממני עד הגג. גם אני, צריך להודות, די נהנה: רומן חדש מתפתח לי עם המכשיר הנקרא "סקי משין", דהיינו "מכונת גלישה". אני גולש עליה משהו כמו 200 דקות בשבוע, ששוות לי בערך 4,500 קלוריות (אבל מי סופר).

במשקולות אני עולה כפורח, ומגיע כבר למשקלים יפים שנעים בין 42 ל-48 ק"ג בכל "חזרה". אלמלא החופשה בת עשרת הימים שנגזרה עלי בעקבות הניתוח, הייתי כנראה משפר גם את הממוצע הזה.

בגזרת צחי כנען, הדיאטן הקליני לבית קופת חולים מכבי, ממשיכים להירשם שיפורים, אם כי עוצמתם, באופן טבעי, הולכת ופוחתת. זאת משלוש סיבות עיקריות: ראשית, התפריט המיוחד שהותאם לי לצורך החלמה מהניתוח היה פחות "כסחיסטי" מהקודמים. שנית, העובדה שהשלתי כבר חלק גדול ממשקלי העודף הופכת כל קילוגרם נוסף למשמעותי יותר ברמת הגזרה, אבל קשה יותר להשגה על הסקאלה. גם אימוני המשקולות אולי מחטבים יותר את הגוף, אך בשום אופן לא מסייעים להורדת משקלו.

ככה יוצא שבחודש האחרון איבדתי "רק" ארבעה קילו ממשקלי, והגעתי לגבול ה-114 ק"ג. מצד אחד, גם כך מדובר בקצב לא רע של ק"ג לשבוע. מצד שני, ביקשתי מצחי שלקראת החגים יצמיד אותי לתפריט הפוריטני ביותר שבארסנל הקליני שלו. אנשים דתיים נוהגים לצום ביום הכיפורים; חוזרים בתשובה כמוני יצטרכו כנראה לצום במשך כל החודש אם הם רוצים להגיע במרוצת השנה הבאה עלינו לטובה למשקל דו-ספרתי.