בקשה לייצוגית ב-230 מיליון ש' נגד בנקים וחברות ביטוח
התובעים טוענים כי הגופים מטעים באופן שיטתי זוכים בתיקי הוצאה לפועל וגובים מהם תשלום עבור שירות שלמעשה לא ניתן, או שניתן באופן חלקי
בקשה לתביעה ייצוגית בסך 230 מיליון שקל הוגשה היום (ב) לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד הבנקים, חברות הביטוח, קופות הגמל ולשכת ההוצאה לפועל. העילה לתביעה: הטעיה שיטתית של הזוכים בתיקי ההוצאה לפועל והפונים בבקשה לקבלת שירות בתיקי ההוצאה לפועל.
בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד ליאור שפירא ועו"ד מיכל שחר-אמסטר ממשרד עוה"ד שפירא, נטען כי למרות שהבנקים וחברות הביטוח מחויבים על פי החוק לספק לפונים אליהם במדיה האלקטרונית, תמורת תשלום, מידע אודות כספים או זכויות של החייבים בתיקי ההוצאה לפועל הנמצאים בידיהם, הם אינם מספקים מידע זה או שמספקים מידע חלקי ומטעה. זאת, תוך גביית תשלום בעבור שירות שלמעשה לא ניתן בפועל. בכך, טוענים התובעים, מפרים הנתבעים את חובותיהם על פי חוק ההוצאה לפועל, חוק הבנקאות, חוק הגנת הצרכן וחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח).
"תוצאה ישירה של הטעיה זו היא עיכוב בהליכי הוצאה לפועל, וגרימת נזקים עצומים לזוכים ולחייבים הנושאים בעלויות ותשלומי הענק הנגבים על ידי הבנקים והמבטחים המבקשים להתעשר על חשבונם שלא כדין", נכתב בתביעה.
לפי התביעה, תקנות האגרות לחוק ההוצאה לפועל משנת 2002 מחייבות את הנתבעים להחזיק במערכת מחשוב תקינה, שמאפשרת לזוכים בתיקי ההוצאה לפועל לשלוח אליהם באמצעות המדיה האלקטרונית בקשות עיקול על זכויות החייב המוחזקות על ידם. כמו כן על פי התקנות על הנתבעים לספק באמצעות מערכת המחשוב תשובות מפורטות לבקשות העיקול. הם מוסיפים, כי כאשר הותקנו התקנות דרשו התאגידים הבנקאיים והמבטחים לגבות תשלום בעבור כל תשובה לבקשות הטלת העיקולים.
בעקבות דרישה זו הוחלט על תשלום דיפרנציאלי שלפיו ייגבו 25 שקלים על כל בקשת עיקול אם נמצאו נכסים של
החייב ושני שקלים אם לא נמצאו. ואולם, נטען בתביעה, "בשל דרישות הנתבעים נדחה התשלום הדיפרנציאלי פעם אחר פעם עד לביטולו הוחל תשלום אחיד, תחילה בסך 9 שקל ולבסוף בסך 7 שקל לכל בקשת עיקול, וללא קשר לתוצאת העיקול", מוסבר בתביעה. התובעים מציינים על סמך נתוני הנהלת בתי המשפט, כי רק בגין דחיית התשלום הדיפרנציאלי הרוויחו הנתבעים בשנת 2003 סך של למעלה מ-41 מיליון שקל.
עוד נקבע בתקנות בשנת 2002 כי לנתבעים תינתן תקופת מעבר של 15 חודש לצורך היערכות לביצוען ובמהלך תקופת המעבר הם יהיו רשאים לגבות את התשלום, אך במקביל הוטלה עליהם סנקציה מפורשת לפיה אם לא יהיו מוכנים בתום תקופת המעבר, יבוטל האישור לגביית האגרות האמורות. בתסיעה נטען, כי "הנתבעים לא נערכו בתום תקופות המעבר ואינם ערוכים גם כיום".
לפיכך מבקשים התובעים מביהמ"ש להורות לנתבעים להשיב את סכומי האגרות ששולמו מתום מועד תקופת
המעבר.
תביעה. "מדובר בהטעיה שיטתית"
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
מומלצים
