שוחד ואיומים במסדרונות האוצר

השר אברהם הירשזון הודיע אתמול בכנס "פורום קיסריה" של המרכז הישראלי לדמוקרטיה כי מאיימים עליו ועל משפחתו כדי לסכל רפורמות במשק. ההצהרה הדהימה את הנוכחים באולם, שנשארו פעורי פה. שר האוצר לשעבר, אברהם (בייגה) שוחט אמר: "מזל שסיימתי לאכול והאוכל לא נתקע לי בגרון". ל-ynet נודע כי השר הירשזון נפגש עם היועץ המשפטי לממשלה בימים האחרונים והיועץ ביקש ממנו להעלות את הדברים על הכתב על מנת שיוכל לבחון את הפרשה.

יש לחשוף את זהות המאיימים

שרגא סבור שעל השר לחשוף את זהות המאיימים. "לדעתי אם מאיימים על שר אוצר כל הציבור צריך לדעת, מי מאיים עליו ומי מאיים על משפחתו ואם זה קשור בעסקים של הבן שלו או לא, זה בהחלט משהו שגם מחייב חקירה מיידית וגם מחייב לשתף את הציבור, גם אם זה לא בשלב המיידי, מי מאיים על שר האוצר כדי לסכל את הרפורמות שלו", אומר שרגא.  

חרושת השמועות כבר מדברת על גורמים שעשויים היו לאיים על השר כמו גורמים בעולם התחבורה וגורמים הקשורים עסקית עם בנו. במקביל, שמועות עקשניות טוענות שייתכן והאיום היה רק איום מרומז, ולאור כל זה נשאלת השאלה מדוע השר הירשזון לא רץ למשטרה ובחר דווקא ביועץ המשפטי לממשלה ובכנס קיסריה?

שר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו, נזכר קצת מאוחר מדי ומעל דפי הארץ דווקא שהציעו לו שוחד בתקופת כהונתו. "לגבי נתניהו עצם העובדה שהוא העביר את השם ליועץ המשפטי זה הרע במיעוטו, אבל חבל שלקח לו שלוש שנים לעשות את זה. לכאורה אם אין לו ראיות אז הוא מסתכן בדיבה אז יש כאן משהו בעייתי מהכיוון האחר, מה שגם מקשה על התמודדות היועץ המשפטי מבחינה ראייתית", אמר עו"ד שרגא.

"סיפור תיאורטי אינו מספיק"

המומחה למשפט פלילי וחוקתי, פרופ' עמנואל גרוס, דווקא סבור כי יש נסיבות ומקרים שבהם עשויים האישים להיות מואשמים באי-מניעת פשע: "ברגע שמתבצעת התנהגות עבריינית יש חובה לדווח עליה אם מדובר בפעולה שעדיין לא הסתיימה. כלומר, אם אני יודע שעומד להתבצע פשע עלי לעשות שביכולתי על מנת למנוע את הפשע או לדווח למשטרה, מרגלית הר שפי הורשעה בזמנו במקרה של יגאל עמיר באותה עבירה".

קיימת סבירות משפטית, אומר גרוס, שבמקרה בו השר הירשזון לא ידווח את הפרטים שידועים לו בנסיבות מסוימות הדבר יראה כאי-מניעת פשע. "אנשים היודעים שמישהו הולך לבצע פשע כלפיהם או כלפי מישהו אחר חייבים לדווח למשטרה אולם מצד שני סדר הדין הפלילי אומר שאם נודע למשטרה - ולא משנה כיצד - שפשע בוצע היא חייבת לבצע חקירה. אלא שלא די בכך שמישהו מספר סיפור תאורטי אלא צריך התנהגות שאפשר לזהות באופן קונקרטי ויש מישהו שעומד מאחורי ההתנהגות", מסביר גרוס את הבעייתיות באופן פעולתם של שני הפוליטיקאים.

"כשאדם לא מתאר מה בדיוק קרה ולא חושף את זהות המאיים ומהות האיום יש כאן חשד לא ממוקד ואני אומר במקרה כזה שההתנהגות של נתניהו ושל השר הנוכחי, הן התנהגויות לא ראויות. בוודאי שאנחנו מצפים מכל אזרח, לא כל שכן מראשי השלטון שמאויימים או לחלופין מציעים להם שוחד, למסור את האינפורמציה ליועץ המשפטי או למשטרה.

"הבנתי שהיועץ המשפטי ביקש מהירשזון לעלות את הדברים על הכתב על מנת שהוא יוכל באמת להורות למשטרה לפתוח בחקירה. המפתח נמצא בידיהם של אותם אנשים שמחזיקים את האינפורמציה והמפתח נמצא בידיהם על מנת שהמשטרה תוכל להפעיל את הסמכות החוקית שלה".

"הציבור יכול לצפות לא רק שהשרים יצביעו על אילו איומים התקבלו אלא גם באמצעות מי נשלחו ומי החשודים על מנת שאפשר יהיה לפעול", מסכם גרוס.