הצעה: תעוגן בחוק סמכות בג"ץ לבטל חוקים

שר המשפטים, חיים רמון, מקדם עם נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, יוזמת חקיקה שתסדיר את מעמדם של חוקי היסוד כחוקי על. היוזמה כוללת הצעה לקבוע שבית המשפט העליון יוכל לבטל חוקים של הכנסת. כך דווח הבוקר (יום ה') בעיתון "הארץ".

על-פי החוק המתגבש רק לבית המשפט העליון תהיה סמכות לבטל חוקים. אך אם בית משפט בערכאה נמוכה יתחבט בשאלה חוקתית, הוא יוכל לפנות לשופטי העליון.

רמון מתכוון להביא הצעה זו לקריאה ראשונה עוד לפני היציאה לפגרת הכנסת והדברים נעשים בתאום עם נשיא בית המשפט אהרון ברק. בנוסף, ישונה אופן קבלתם של חוקי היסוד. על-פי ההצעה החוקים יתקבלו בארבע קריאות, כאשר בין הקריאה הרביעית תיערך רק אחרי חצי שנה. בנוסף בקריאה הרביעית יהיה צורך של 70 חברי כנסת, על מנת שחוק היסוד או השינוי יעבור. 

התקופה הזו שבין הקריאה השלישית לקריאה הרביעית תיקרא תקופת מעבר שהכנסת ברוב של 70 חברי כנסת תחליט מתי היא מסתיימת. למרות ההליך המורכב, יהיה די ברוב רגיל של חברי כנסת לקריאה הרביעית.

בית המשפט העליון בהרכב של תשעה שופטים לפחות יוכל לקבוע שחוק אינו תקף, ובכך יאומץ מודל של ביקורת שיפוטית, שאותו הנהיג נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, במסגרת מה שנהוג לכנות "המהפכה החוקתית".

בשנת 1997 ביטל בג"ץ, לראשונה, כמה הוראות בחוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, כיוון שסתרו, לפי פרשנותו, את חוק יסוד חופש העיסוק. שנתיים מאוחר יותר פסק בג"ץ כי סעיף בחוק השיפוט הצבאי, המאפשר לשוטר צבאי לעצור חייל לארבעה ימים בלא להביאו תחילה לפני שופט, עומד בסתירה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולכן הוא בטל.

כל חוק שיתקבל ויידרוש את הכרעת בית המשפט העליון לגבי תוקפו, יידון בהרכב של שלושה שופטים תחילה כדי לבחון אם יש ממש בטענות נגדו ולאחר מכן יועבר להרכב מורחב של שישה שופטים שיהיה רשאי לקבוע שהחוק אינו תקין. עם זאת, הכנסת תוכל לקבוע בתהליך חקיקה מחודש, כי החוק יהיה תקף על אף פסיקת בג"ץ, וזאת ברוב של חברי כנסת.