אולמרט: "החזון של ממשלתי - מהפכת הגיל הרך"

"החינוך הוא גורם מרכזי בהתפתחות הכלכלית שלנו ועלינו להשקיע בחינוך מגיל אפס ולא מגיל שש, לאחר מיצוי הפוטנציאל. מהפכת הגיל הרך תהיה החזון לממשלתי בארבע השנים הקרובות. גם בתחום הזה, כמו בקרוב התחומים בה עוסקת הממשלה. סבלנות היא המפתח ורפורמה נדרשת גם בבתי הספר התיכוניים", כך אמר ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אמש (יום ה') במושב המסכם של כנס קיסריה.

ראש הממשלה הודיע בנאום על הקמתה של ה"מועצה הלאומית לכלכלה וחברה" בתוך משרד ראש הממשלה. לדבריו, "המועצה תשמש בין היתר לפורום הידברות עם מגזרים כמו חרדים, ערבים, אמהות עובדות ועוד". 

הוא הציג בכנס את עקרונות המדיניות הכלכלית והחברתית של ממשלתו, אך ייחד את מרבית נאומו לנושא החינוך. לדבריו, "כשאני יושב עם עצמי, אני שב ונדהם כל פעם מחדש עד כמה הדברים הפשוטים, הידועים, המובנים מאליהם, המוסכמים על כל בר דעת אינם מתקיימים בחברה שלנו, כפי שמתבקש.

"האם מישהו יכול להתווכח עם הנחת היסוד שהחינוך הוא המפתח למוביליות חברתית ולמיצוי הפוטנציאל האישי? הרי כולכם תסכימו עם זה שחלק מהילדים בארץ פוגשים בפעם הראשונה את מערכות החינוך רק בגיל חמש, בגלל שההורים שלהם אינם מסוגלים לממן מסגרות חינוך לפני כן. וכאן צריך להדגיש את האמת המחקרית ששוב איננה בבחינת חידוש, הגיל הקובע להתפתחותו של אדם הוא בין הגילאים 0-3, ועד 6 שנים זה השלב הקריטי ביותר".

לדברי אולמרט, "בשלב שבו מגיע הילד למערכת החינוך הפורמלית, כבר נקבעו לגביו העובדות שיכריעו את דמות אישיותו, את סיכוייו ואת יכולתו לתפקד בחברה. האם מישהו יכול להתווכח עם העובדה שהוריהם של הילדים הללו, שאנחנו דנים בהם עכשיו, העסוקים בהישרדות פיזית, לא תמיד פנויים לטפח אצלם את כישורי החיים הבסיסים ולהנחיל להם את ארגז הכלים המתבקש בשער הכניסה למערכת החינוך הנורמטיבית? והרי הכל יסכימו עם העובדה שנקודת הזינוק של ילדים אלה ביחס לילדים שגדלו בסביבה מודעת למיצוי הפוטנציאל ההתפתחותי מגיל 0, תהיה נמוכה יותר.

"ברורה לכולנו ההנחה המצערת שרק כאשר הוא יפריע להתנהלותה הסדירה של הכיתה שלו, רק אז מישהו ישים לב ויגייס כוחות מקצועיים למענו".

"נתייחס אליו רק כשיאיים להוריד את הממוצע הכיתתי?"

אולמרט המשיך: "מתי נכיר בפער שהוא התמודד איתו מילדותו, כשנגדיר אותו כחריג? כאשר הוא יפריע לנו להתנהל? כאשר הוא יאיים להוריד את הממוצע של בית הספר? כאשר נאלץ להשקיע בו את עלויות החינוך המיוחד? ואז אנחנו נשאל את עצמנו, מה עושים עם הילד. ולא תמיד תמצא לנו תשובה זמינה, ואז פתאום משאת הנפש שלנו תהיה להביא אותו למצב תקני בעלויות שלא תמיד יעמדו לרשותנו.

"השירות הפסיכולוגי ינסה להתמודד עם הדימוי העצמי הבעייתי שלו, והיועצת החינוכית תנסה את כוחה בלהחזיר אותו לכיתה, והממוחה ללקויות למידה לא יבין למה לא איתרו את הלקות בגיל שנתיים, ומערכת שלמה של מומחים תתגיס לפענח סיבות, למזער נזקים, ואולי, ואני מדגיש שרק אולי, לתקן".

לדבריו, "נניח כרגע לעלויות, נתייחס לחובה שלנו כלפיו מההיבט האנושי, לזכויותיו המולדות בתוקף אמנת זכויות הילד שישראל חתומה עליה והחובה המוטלת עלינו בתוקף מה שידוע לנו מזמן כהורים, כמחנכים, כאנשי מקצוע בתחומי החינוך והחברה, להעמיד לרשותו של הילד את המיטב בגיל הקריטי שבו מוחו מתפתח ואישיותו מתעצבת. לצייד אותו בראשית הדרך לקראת האתגרים שחברה מערבית, הישגית, טכנולוגית, מציבה בפני מי שנולד לתוכה.

"מה אם כן המסקנה הנובעת מדברי עד כה", אמר אולמרט, "בהשקעה נמוכה יחסית אנחנו נקיים מערכות תמיכה לילדים בגיל הרך. החזון שלי הוא שבכל יישוב בארץ יוקם שירות אוניברסלי מקצועי ומעודכן לטובת הילד והוריו. שילדים יגיעו למערכת החינוך הפורמלית מצויידים בכלים להשתלב בה. שהורים ילמדו לצרוך שירותים למען ילידיהם כבר בתחילת הדרך. יהיו לנו יותר ילדים מאושרים, ויותר ילדים מחייכים, ואתם וודאי תסכימו איתי שזה שווה הכל. אני מאמין שאם היום 88% מהתקציבים אנחנו משקיעים לילדים בסיכון הם לצרכי תיקון, ו12% לצורכי מניעה, הרי את הפירמידה הזו צריך להפוך".

לדבריו, "במסגרת השינוי המשמעותי שנייצר במערכת החינוך בישראל אני מבקש להודיע כאן שכבר בתקציב 2007 נקצה משאבים על מנת לשפר את התנהלות המדינה כלפי הילדים בגילאי 0-3. מהפכת הגיל הרך תהיה אבן יסוד להתנהלות ממשלתי ב-4 השנים הקרובות. את פירות המדיניות הזו, והחלטות האסטרטגיות שעומדות מאחוריה אנחנו נקצור כחברה בעתיד היותר רחוק".

"כמובן שרפורמה נדרשת גם בבתי הספר היסודיים והתיכוניים. לאחרונה אני מקיים שיחות ודיונים עם שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר ועם הפקידות הבכירה. בתקופה הקרובה תגובש תוכנית מקיפה שתביא לשיפור משמעותי גם במערכת החינוך של מדינת ישראל. נדאג לשיפור מעמדו ויכולותיו של המורה והמחנך ונפעל להבטחת מצוינותו של מנהל בית הספר.

"אין כבר פחד להשקיע בישראל"

אולמרט אמר בנאומו כי "הקהילה הכלכלית הבינלאומית אומרת לטרור בקול ברור: איננו פוחדים להשקיע בישראל. אין עדות טובה יותר לכך מאשר החלטתה של אינטל להשקיע מיליארדי דולר בארץ או החלטתו של וורן באפט לרכוש את מניות ישקר".

אולמרט שידר אופטימיות ביחס למצבה הכלכלי של ישראל: "יש לנו רזרבות במטבע חוץ ברמה מספקת, האינפלציה נמוכה ובגבולות היעד שהציבה הממשלה. נטל המס נמוך בהרבה משהיה בעבר וגם הגירעון בתקציב המדינה נמוך יותר מאשר בהרבה מדינות מפותחות".

לדבריו, "נתונים מרשימים אלה הם סיבה לגאווה אך לא לשאננות. הם הושגו אחרי שנים של עמל וקשיים, קשיים שפגעו במיוחד בפלח לא מבוטל של החברה הישראלית, דהיינו השכבות הפחות חזקות. עלינו להמשיך במאמץ הצמיחה ולא להרפות ממנו, כדי להבטיח שפירות הצמיחה יורגשו בכל מקום, וימצאו דרכם אל כל חלקי החברה הישראלית. אני לא ארפה ממאמצי בנקודה זו. רק כך נוכל להבטיח צמיחה בת קיימא". 

"חיי תושבי שדרות חשובים מחיי תושבי עזה"

בנושא המדיני-ביטחוני אמר אולמרט: "אני מצטער מעומק ליבי על הפגיעה הבלתי מתוכננת באזרחים חפים מפשע בעזה וחאן יונס. מי כמונו מכירים את הכאב הזה. בה בשעה אני אומר שממשלת ישראל תמשיך לבצע סיכולים ממוקדים כלפי מי שמבצע בנו טרור. צר לי על תושבי עזה אך חייהם של תושבי שדרות וביטחונם חשוב לי אף הוא, ואף יותר".

הוא הוסיף: "חזרתי והדגשתי שרק אם יתברר שאין לנו פרטנר בצד השני, רק אז ננקוט את הצעדים האחרים ללא שותף פלסטיני, צעדים נדרשים שחיוניים לנו, ולהבטחת אופייה היהודי של מדינת ישראל. מאמצים אלה לחדש את המשא ומתן ולהגיע להבנות עם הפלסטינים לטובת האינטרסים של שני הצדדים ייעשו בלי קשר למלחמה שלנו בטרור, מלחמה שתימשך ללא היסוס ובמלוא התקיפות".

שרת החינוך הגיבה לדברי אולמרט ואמרה: "אני אסירת תודה לו. הדברים שלו עוררו בי התרגשות אדירה ואני חשה כי נוצרה שותפות אמיתית שיכולה להביא לשינוי. הדברים הוכיחו שראש הממשלה רציני בעניין והוא מתווה מדיניות. אני מרגישה רגע של חסד ואעשה כל מאמץ שהדברים יתקדמו בכיוונים רציניים. אני שמחה שכנס קיסריה הוכיח שנוצר קונצנזוס חדש שחינוך הוא לב העניין. זהו רגע טוב לרפורמה ולשינוי מערכתי". 

למרות האופטימיות של תמיר עדיין לא גובשו החלטות לגבי התקציב לרפורמה או לגבי תנאי השכר ושבוע עבודה של המורים. לדבריה, "בימים אלו גיבשנו צוות שיגדיר יעדים לרפורמה ואנחנו עובדים על זה. במשרד החינוך הפסיקו לישון. חשוב לנו שרפורמה תהיה בהסכמה, אך עדיין לא נפגשנו עם המורים וזה מתעכב".