הבוקר: מסמך האסירים יוצג לראשונה בממשלה
מסמך האסירים יוצג הבוקר לראשונה בפני שרי הממשלה, בסקירה של ראשי מערכת הביטחון. הממשלה לא תקבל כל החלטה בעניין ובירושלים נוטים לדבוק בעמדה לפיה אין לצאת בהצהרות לגבי המסמך בשלב זה. עוד על שולחן הממשלה: הארכת הוראת השעה של חוק האזרחות
מסמך האסירים, המסמך שנכתב בבתי הכלא הישראליים על ידי אסירי החמאס והפתח, יועלה הבוקר (א') בפני שרי ממשלת ישראל בפעם הראשונה. סגן ראש השב"כ וסגן ראש חטיבת המחקר באמ"ן יציגו את המסמך בפני השרים במהלך סקירת המודיעין, אך הממשלה אינה צפויה לקבל החלטות בעניין זה.
העמדה הרשמית של ממשלת ישראל, לפיה מסמך האסירים הינו "עניין פלסטיני פנימי", צפויה להיוותר על כנה. זאת לפחות עד שנשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), וראש ממשלת החמאס, איסמעיל הנייה, יחליטו האם יוכרז על המסמך רשמית כבסיס לדיאלוג בין ישראל לפלסטינים, כפי שרוצה אבו מאזן.
בירושלים עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות הנוגעות למסמך האסירים. המאמצים הקדחתניים שנדרשו כדי לממש את פגישת אבו מאזן עם ראש הממשלה הפלסטיני, איסמעיל הנייה, שעסקה במסמך, מעודדת את ירושלים להוסיף ולהחזיק בעמדה לפיה אל לממשלה לצאת בהצהרות בעניין בשלב זה.
מקורות מדיניים מבהירים, שגם את תתקבל הגרסה המקלה של מסמך האסירים, הרי שעדיין יש בו בסיס למחלוקת קשה עם ישראל. זאת בעיקר סביב סוגיית זכות השיבה של פליטים פלסטינים לשטחים ו"הזכות" של היישות הפלסטינית להמשיך בפעולות התנגדות (קרי פיגועי טרור) כנגד ישראל בתוך יהודה ושומרון.
סעיפים אלה, אומרים בירושלים, מעמעמים את ההכרה בישראל המקופלת במסמך האסירים. כמו כן, מה שנראה בעיני הפלסטינים כוויתור, קבלת גבולות 67' כגבול קבע בין ישראל למדינה הפלסטינית, אינו מקובל על ישראל. זאת לאחר שראש הממשלה הצהיר לפני כעשרה ימים באירופה כי "לעולם לא נשוב לגבולות 67'".
עוד על שולחן הממשלה: איחוד המשפחות
סוגיה נוספת הנוגעת לפלסטינים ותעלה מחר על שולחן הממשלה, היא נושא איחוד המשפחות של בני זוג שאחד מהם פלסטיני והשני ישראלי. הדיון בממשלה בא לאחר החלטת בג"ץ בנושא, לפני שבועות אחדים. בג"ץ קבע אז בדעת רוב, באחת ההחלטות המשמעותיות ביותר של בית המשפט העליון בשנים האחרונות, שזכותה של ישראל למנוע איחוד משפחות שכזה, בטענה שהדבר מסכן את ביטחון המדינה.
הממשלה צריכה לאשר את הארכת הוראת השעה של חוק האזרחות, ברוח פסיקת בג"ץ בעניין. זאת עד לעיגון כללי הכניסה לישראל בחוק יסוד כפי שמעוניין לעשות שר המשפטים, חיים רמון.
השופט מישאל חשין, אשר כתב את דעת הרוב קבע, כי החוק אינו פוגע בזכויות החוקתיות ואם קיימת פגיעה היא מידתית. אל חשין הצטרפו השופטים מרים נאור, אשר גרוניס, יהונתן עדיאל, אליעזר ריבלין ואדמונד לוי. לדברי השופט חשין, הזכות לכבוד האדם אינה מכילה חובה חוקתית המוטלת על המדינה להתיר כניסה לאזרחים זרים שנישאו לאזרחי המדינה.
עוד הוסיף חשין: "מדינת ישראל נתונה במצב מלחמה או במעין מלחמה מול הרשות הפלסטינית וארגוני הטרור הפועלים בה, ולעת מלחמה רשאית מדינה למנוע את כניסתם של נתיני אויב לשטחה גם אם נישאו לאזרחי המדינה...כבני אנוש אין לנו אלא להזדהות עם כאבם של אותם תמי לב, שזכותם לקיים חיי משפחה בישראל. ואולם, כל עוד נמשך העימות המזוין וכל עוד מתקשים שירותי הביטחון להבחין בין המסייעים לצרינו, לבין מי שאינם מסייעים, ראוי שתידחה זכותם של המעטים לקיום חיי משפחה בישראל".
נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, היה בדעת מיעוט וכתב בפסק הדין, כי החוק פוגע בזכות החוקתית לחיי משפחה ושיוויון, במידה העולה על הנדרש ולכן יש לבטלו. לדבריו, "גם בשעת מלחמה יש מקום לביקורת שיפוטית על חוקים. יש להגן על זכויות האדם בשעת שלום ובשעת מלחמה".
שר המשפטים, חיים רמון, מתכוון כאמור לעגן את חוק האזרחות בחוק יסוד בתיאום עם שר הפנים, רוני בר-און. "חוק זה יקבע כללים אחידים על כלל האוכלוסייה ולא יתמקד בקבוצות סקטוריאליות ומבלי שיגרע מהוראות חוק השבות". רמון הבהיר כי בכוונתו לבסס את החוק על אמנות בינלאומיות ועל החלטות מועצת אירופה שקבעה כי אין פסול בחוקי הגירה המקנים עדיפות לבני לאום השבים למולדתם.
שר הפנים, רוני בר-און, אמר גם הוא כי צריך לעשות סדר בכללי האזרחות, לאחר תקופה ארוכה של חקיקה בשיטת טלאי על טלאי. עם זאת, הוא סירב לנקוב במועד להשלמת החקיקה ואמר, כי עליו ללמוד את פסיקת בג"ץ ואת השלכותיה. יצוין שביולי 2005 הוכנסו שינויים בהוראות החקיקה, בהנחייתו של שר הפנים דאז, אופיר פז-פינס. הוא צמצם אז במעט את ההגבלות על "איחוד המשפחות" של זוגות ישראלים ופלסטינים.
לפנייה לכתב/ת 
