מעמדו של פלוטו ככוכב לכת יוכרע בקרוב

עם גילויו בשנת 1930, הוכר פלוטו לכוכב לכת נוסף במערכת השמש. אולם מעמדו זה התערער, עם גילוי העצם 2003 UB313, או בשמו הלא רשמי "זינה", הגדול מפלוטו ושוכן הרחק עוד יותר בפאתי מערכת השמש. איגוד האסטרונומיה העולמי ייפגש בחודש אוגוסט כדי לחרוץ את דינו של פלוטו. כך שעד חודש ספטמבר עשויה מערכת השמש לעבור שינוי דרמטי: לקטון לשמונה כוכבי לכת, או לגדול לעשרה. למעשה, תהיה זו הפעם הראשונה שבה תוכרע ההגדרה למונח "כוכב-לכת", דבר המעורר מחלוקת בקהילת האסטרונומיה העולמית.

פלוטו הוא כוכב לכת יוצא דופן מכיוון שהוא מורכב בעיקר מקרח והוא קטן אפילו מהירח של כדור הארץ. ישנה קבוצת אסטרונומים הטוענת כי צריך לצמצמם את מספר כוכבי הלכת במערכת השמש לשמונה, כך שפלוטו וזינה שניהם לא נחשבים כוכבי לכת. לעומתם, אסטרונומים אחרים מבקשים לקבל לראשונה את ההחלטה מהו כוכב לכת, כיצד מגדירים אותו מהם הקריטריונים הדרושים לגרם שמימי כדי להיחשב לכזה. אחד מהם, חוקר חגורת קויפר ד"ר מרק בויי ממצפה לוול באריזונה, הציע הגדרה שהיה מבקש שאיגוד האסטרונומיה יאמץ.

"אני מאמין שההגדרה צריכה להיות הפשוטה ביותר האפשרית, לפיכך אני יכול להציע קריטריון חדש", אמר. כוכב לכת צריך להיות קטן מספיק כדי לא להבעיר את החומר שלו עצמו כפי שעושה כוכב. ואילו בקצה הקטן של הסקאלה, הגבול צריך להיות בין כוכב לכת לבין לא כוכב לכת הוא שכוח המשיכה של העצם חזק יותר מהכוח של החומר שממנו מורכב העצם. במילים אחרות, גרם השמים צריך להיות עגול.

אחת האפשרויות היא לקבוע קטגוריה חדשה של כוכבי לכת: כוכב חמה, נוגה כדור הארץ ומאדים יחשבו כוכבי לכת סלעיים, ענקי הגז צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון ייחשבו כקטגוריה שניה.

למרות שלא ניתן לחזות את תוצאות הוויכוח, ישנו רק דבר אחד בו כולם בטוחים: החל מספטמבר 2006 יצטרכו לשנות את ספרי הלימוד משום שלא יהיו יותר תשעה כוכבי לכת במערכת השמש.