שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    על נשים ועל קברים

    אלמודובר חוזר, וחוזר וחוזר (על עצמו)

    יש בערך שני גברים בכל "לחזור", סרטו החדש של פדרו אלמודובר. האחד נעלם בסצינה החמישית, השני עוזב בסצינה השישית. מאותו רגע זהו עולם של נשים. נשים ורוחות. נשים, רוחות וקברים. זה בדיוק מה שיש בשוט הפתיחה היפה של הסרט: נשים, כמעט כולן אלמנות או יתומות, מטאטאות חול ועלים מעל קבריהם של בעליהן או אבותיהן, בשעה שרוח מזרחית לוהטת מעיפה עוד ועוד חול ועלים על המצבות. הן מנקות, הרוח מלכלכת, וחוזר חלילה. "מרגע שקונים חלקת קבר", אומרת פנלופה קרוז בסרט, "זה הופך לבית שני שלך". המוות מסתובב בין הדמויות בסרט. הנשים, שעכשיו מתברר שלעיתים הן מנקות גם את הקברים העתידיים של עצמן, יושבות ומחכות למוות. או מחכות למתים שיחזרו.

     

    אלמודובר, שחוזר לנופי ילדותו בלה מנשה, הפך באופן הדרגתי אך עקבי, לאחד הקולנוענים שמסוגלים לספר סיפור שלם באמצעות תמונות, דימויים, צבעים ותנועות מצלמה. מהבחינה הזאת, כל המערכה הראשונה של "לחזור" עשירה ברמזים ובמידע מקדים. כל שוט בנוי לעילא, אין תנועת מצלמה שלא מכילה תוכן ויזואלי מהותי, אין בניית קומפוזיציה שלא ממסגרת בתוכה עולם רגשי שלהם. כשהוא חוזר ומשתף פעולה עם אלברטו איגלסיאס, המלחין של ארבעת סרטיו הקודמים, ועם חוסה לואיס אלקאין, הצלם הקבוע של ביגאס לונה, אלמודובר ממשיך לשכלל את שפתו הרהוטה כקולנוען. אך עם זאת, "לחזור" הוא באותה מידה סרט שממחיש את כל מגרעותיו כקולנוען.

     

    פנלופה קרוז, באחד התפקידים המרשימים שלה, מגלמת ב"לחזור" את ריימונדה, אשה עם שפע סודות בעברה. יש גם לא מעט סודות בהווה שלה, וגם לא מעט שקרים, חלקם שקרים שהיא מעדיפה לספר לעצמה. בסצינת הפתיחה בבית הקברות אנחנו למדים שהוריה של ריימונדה נספו כמה שנים קודם לכן בשריפה. "אמא מתה כשאבא בזרועותיה, האיש שהיא הכי אהבה בעולם", היא מספידה את הוריה. עד סוף הסרט נגלה שלא היתה מילה אחת של אמת במשפט הזה.

     

    רוחות הרפאים מעברה של ריימונדה חוזרות אליה. כשהוא מטשטש את הקווים בין מה שנראה אמיתי ומה שהזוי, אלמודובר מלטף בעדינות את קירות הסוריאליזם, ממנו נדמה שהוא מקפיד להתרחק בקריירה שלו. בחלקו הראשון של הסרט, שבו העלילה רק מציגה שאלות, תעלומות, פשעים, אירוניה מקאברית ותעתועי דמיון, אלמודובר משוטט בטריטוריות האופייניות יותר לבן ארצו המפורסם לא פחות (אך המנוח), לואיס בונואל. בחצי השני של הסרט, שבו מוצעים פתרונות, תשובות ונחמות, הוא חוזר לאזורים המלודרמטיים האופייניים לו יותר. האזורים שבהם הוא מאבד אותי כצופה.

     

    אני מעריך את אלמודובר כקולנוען, ומתפעם בראותי את האופן שבו הוא משכלל את שפתו הקולנועית, האופן שבו הוא בונה את הסצינות, מרכיב שוטים, את הדרך השנונה שלו לתת פיסות מידע חיוניות באמצעות תמונה ומוזיקה, מחוות משחק, אינטונציה, ולאו דווקא באמצעות מילים. גם כתסריטאי הוא השתפר מאז "אהבת בשר ודם" (סרטו הטוב ביותר בעיניי). "לחזור" מתחיל כאלמודובר במיטבו: האופן שבו הוא מציג את הדמויות, מאפיין אותן, ממקם אותן בסביבה שהיא בה בעת גיאוגרפית-מוחשית אך גם רגשית-אמורפית, הופכת אותו ליוצר שתענוג להתמסר להצעותיו. אבל משהו מהותי ב"לחזור" חסר לי. נדמה ששלל הבטחותיו בתחילת הסרט ממאנות להתממש. האווירה המסתורית, עם ניחוחות האירוניה והציניות, הופכת מהר מדי לדרמה המנסה לעגן את הדמויות במציאות קונקרטית, עם תובנות, מסקנות ותשובות חד משמעיות.

     

    דבר דומה קרה לאלמודובר גם בסרטו הקודם, "חינוך רע", ו"הכל אודות אמא" שלו - הפעם הקודמת שבה יצא שבור לב מפסטיבל קאן - מייצג אותו לדעתי בשיאו כקיטשיונר. אבל "דבר אליה", סרט כמעט מושלם, ושני החצאים הראשונים של "חינוך רע" ו"לחזור" מוכיחים שאלמודובר נמצא בתהליך מתמיד ומרתק של חיפוש עצמי, של ניסיון להתנער מהביוגרפיה הפרטית לטובת סיטואציות קולנועיות מופשטות יותר, שבהן רוחות רפאים יכולות להיות אמיתיות ולא מנומקות. זו הסיבה שכה אהבתי את "דבר אליה", סרט שהנוכחות הרגשית שלו היתה עצומה, למרות שהוא נע כל הזמן בממדים עלילתיים מטפוריים, הוא שוטט בתוך מוחן של הדמויות, והתייחס באהבה גמורה אל שיגיונותיהן. "דבר אליה" הותיר את הגיבורים מרחפים באוויר, שאלותיהם פתוחות, אבל רק ליבם פרום וחשוף לעיני כל. "לחזור" - העוסק בחשבון התמידי שאנחנו מנהלים עם אמהותינו, שהן רוחות רפאים תמידיות בנשמתנו, בעודן בחיים או אחרי מותן - מנסה להנחית את הדמויות על אדמה מוצקה. לתת לשאלות פתרונות. הוא משאיר כמה חריצי אירוניה בסיום, אבל הוא חותר להשלמה, אחרי שהציג עולם בו רק כאוס וניהיליזם יכולים להתקיים.

     

    עוד ב"סינמסקופ" בגיליון "פנאי פלוס": על "הבועה", "מהיר ועצבני 3", "דיג!" ועוד

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    משכלל את שפתו הקולנועית. אלמודובר
    צילום: רויטרס
    לאתר ההטבות
    מומלצים