תהיו כבושים ותשתקו
עזבנו את עזה כסוהרים, דאגנו להרעבה המונית - וזאת התודה? עכשיו, כמו ב-82', נעצב את המרחב הערבי כראות עינינו
"יש לנו מטרה מרכזית אחת - להחזיר את גלעד הביתה" (אהוד אולמרט). לכן אנו ממטירים על עזה מאות פגזים ביום, אולי אחד מהם ייתן לו טרמפ. לכן הפצצנו תחנות חשמל וניתקנו את המים והרסנו גשרים; שהרי ידוע שאם פלסטיני צמא מסתובב בחושך ונופל מגשר - הוא מיד מתפייס ורוצה להחזיר חיילים חטופים.
אולמרט, פרץ וחלוץ כנראה באמת חושבים שאפשר לשקר לכל האנשים כל הזמן. למכור להם סיפור כיסוי עלוב, שמסתיר מאחוריו מטרות אחרות לגמרי. מיום ליום, משעה לשעה, הולכת ומתחוורת המטרה האמיתית מאחורי "גשמי הקיץ" האלה: להפיל את ממשלת חמאס. לכן נעצרו-נחטפו שליש מחברי הממשלה הפלסטינית, לכן הופצץ משרד הפנים בעזה. מנהיגי ישראל גם בטוחים שכולנו לוקים באמנזיה טוטאלית; שאנחנו לא זוכרים את מבצע "אורנים קטן" מ-1982, שנועד "לחסל את תשתיות אש"ף בלבנון", ומהר מאד הפך ל"אורנים גדול" ומלחמת לבנון; שאנחנו לא זוכרים שגם אז, המטרה הנסתרת הייתה להפיל ממשלה נבחרת מעבר לגבול ולהשליט שם כנופיה מושחתת הסרה למרות ישראל.
הנה חלפו ביעף 24 שנה, וממשיכי דרכו של שרון לא למדו דבר. שוב הם מנסים לעצב את המרחב הערבי כראות עיניהם, שוב הם מסתערים במלוא הברוטליות, שוב הם מוכנים להקריב חיי אדם להגשמת הפנטזיה הכוחנית שלהם. ושוב הם משקרים לנו.
"ישראל לא קיבלה את תנאי החמאס לשחרור החייל החטוף" (חוסני מובארק). ישראל מצידה "דחתה" את הטענות האלה. עכשיו, עם יד הלב, אני שואל את האזרח הישראלי: למי אתה מאמין? לנשיא מצרים, שניהל מגעים עם חמאס וישראל, או לממשלה שלך, שמכחישה את טענותיו? תחשוב רגע. מישהו דן בכלל בדרישות החמאס? מישהו נימק לך למה הדרישות הללו - לשחרר את כל האסירות הביטחוניות והאסירים הקטינים - אינן הגיוניות? למה ההנהגה הישראלית כלל לא הותירה פתח למשא ומתן עם החוטפים? ונניח שערוץ המשא ומתן נכשל. האם לא נראה לך מוזר שבמקום לשלוח יחידת עלית, המתמחה בפעולות חילוץ חשאיות, משגרים 2,500 חיילים במבצע הראוותני ביותר שנראה כאן בשנים האחרונות?
אז מי נראה לך דובר אמת כאן - מובארק או המדינה שלך? ואם במקרה קוראים לך נועם או אביבה שליט, מה את/ה אמור/ה לחשוב על כל זה?
"מסמך האסירים הוא דבר חסר משמעות" (משה קצב). כלומר, הסכמה פלסטינית מקיר לקיר על מדינה בגבולות 67' והגבלת המאבק המזוין לשטחים הכבושים בלבד - הן חסרות משמעות. וכל כך למה? משום שרק מטורף יעלה בדעתו שישראל תיסוג לגבולות 67'. מהי תכנית ההתכנסות אם לא ניסיון לקבור את גבולות 67' סופית, מהי חומת ההפרדה אם לא עצימת עיניים קולקטיבית שלנו נוכח החוק הבינלאומי והחלטות האו"ם?
ובכל זאת, משמעות אחת כן הייתה למסמך האסירים - משמעות טורדת ומעיקה: הוא שוב הציג את ישראל כצד הסרבני בסכסוך, ממש כפי שהצטיירה לאחר אימוץ יוזמת השלום הסעודית בליגה הערבית ב-2002. דרוש היה שינוי אווירה דרסטי - מסדר יום מדיני לעימות צבאי - שידחק את המסמך מהכותרות. באו גשמי הקיץ, גשמי ברכה, ושטפו אותו לפח הזבל של ההיסטוריה.
"עזבנו את עזה לגמרי, לא נותר שם חייל אחד. הם יכלו לנהל את הרצועה בלי התערבותנו. במקום זאת חצו את הגבול, חטפו את אחד החיילים שלנו בלי סיבה והרגו שניים" (שמעון פרס). לטובת החבר פרס ושאר המדחיקים, הרי תזכורת מן העולם האמיתי: עזבנו את עזה כסוהרים היוצאים מתא הכלא; הקפנו אותה בגדר חשמלית; שללנו ממנה כל מוצא אל הים והשבתנו את שדה התעופה שלה; סגרנו את כל מעברי הסחורות היבשתיים, עצרנו את הזרמת הדלק והמים והחרמנו את כספי המסים של הרשות. התוצאה הייתה קריסה כלכלית והרעבה המונית. והם, מה התודה שלהם על כל זה? חוצים את הגבול וחוטפים לנו חייל "בלי סיבה", יורים קסאמים. חוצפנים כפויי טובה. תהיו כבושים ותשתקו.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
