שתף קטע נבחר

לומדים לגעת

רוב הא-מיניים מגיעים לטיפול רק במקרים נדירים, אבל ישנן דרכים לטפל בכך בעזרת פסיכותרפיה ותרופות

הא-מיניים אינם חשים מצוקה ולכן נדיר שיבואו לטיפול. במקרים שבהם ימצאו עצמם דופקים בביישנות על דלת המטפל, הסביבה היא שנתנה להם את הכתובת. "הם לא מגיעים לטיפול מיני כי זה לא מפריע להם", אומר ד"ר ירון בוקר מהמרפאה לתפקוד מיני בהדסה. "זה מפריע במישור החברתי ואז הם יגיעו יותר לכיוון של טיפול פסיכולוגי. הא-מיניות לא מופיעה בצורה מסודרת בספרות הסקסולוגית כבעיה שיש לטפל בה".

 

במקרים נדירים מגיע הא-מיני ביוזמתו לטיפול. ד"ר צחי בן-ציון, מנהל המרפאה לתפקוד מיני בסורוקה, יודע לספר על אדם שכתב לו שהוא לא נמשך מינית לאחרים ולא אוהב לגעת אפילו בעצמו. "יש לי זקפות בוקר וזה מביך אותי", כתב. הוא הגיע לטיפול, שכלל בין היתר טיפול סרוגייט (בת זוג שעוזרת בלמידה של תקשורת זוגית ומינית) והיום יש לו חברה.

 

הטיפול מתבסס על פסיכותרפיה ארוכת טווח, ולעתים כולל טיפול תרופתי. גברים מטופלים בטסטוסטרון, ונשים - באסטרוגן ופרוגסטרון. תוספת ההורמונים עשויה להפרות את הקרקע ולהנביט את היצר המיני. ובכל מקרה, הליווי הפסיכולוגי כולל לימוד של מגע. "אצל הא-מיני מגע לא מתפרש כמיני. הוא צריך ללמוד ליהנות ממגע, וליהנות מהסוג המיוחד של המגע", אומר ד"ר בן-ציון. "אנחנו מלמדים סוגי מגע שונים - יבש, רטוב, עם טאלק, עם שמן ועוד. ממש מלמדים את הא-מיני לגעת בעצמו ובאחרים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים