שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אהבה חסרת סיכוי

    על הצג מהבהב המספר שלו. זה שאני עושה מאמצים עילאיים על מנת לשכוח אותו. אבל יום שישי, ומאוחר ואיפה אשתו? אני שואלת את עצמי. אני יודעת שמגיע לי יותר, אבל בדיוק ברגעים כמו אלה, ה"יותר" המובטח מרגיש לי מיותר. וכל שמתחשק לי זה לחזור למקום האסור עם האיש האהוב שלא שלי

    שישי בלילה. אחרי שהתבטלו לי התוכניות כי מאיה חולה, אני מתקשרת לעינת. היא בארוחת ערב משפחתית, מבטיחה לדבר איתי אחר כך, אבל אני מאבדת תקווה מהר . רחלי באילת עם החבר. קרן שקועה אי שם מתחת לערימת ספרי הלימוד. גיא נעלב לי. הבחור החדש נמצא באיזו מסיבת רווקים.

     

    ואני? אני בבית, ראיתי "כוכב נולד", עכשיו אני בהמתנה לתוצאות. מכינה עוד נס קפה, עושה פיפי בזמן הפרסומות, והנה לו רמי הויברגר מקשט את המסך בלוק חינני שמרטיט אותי כל פעם מחדש. איזה כיף לי, אחלה שישי. השחקן האהוב עליי מנסה כמה שנינויות, ואני חושבת לעצמי מה הייתי עושה לו אילו היה כאן איתי - מחשבה חיובית להפליא.

     

    הנייד שלי מצלצל. על הצג מהבהב המספר שלו. זה שאני עושה מאמצים עילאיים על מנת לשכוח אותו. אבל יום שישי, ומאוחר ואיפה אשתו? אני שואלת את עצמי. הקירות, שהתרגלו לשיחות השקטות שלנו, לא עונים לי.

     

    אני רק מסתכלת על ההבהוב. זאת הפעם השלישית מאז השיחה ההיא שהוא מנסה, אבל שישי בלילה?! אין לי כוח לזה, ואני מרפה. אני באמת רוצה להתמודד עם הסוף שיצרתי אני. אני יודעת שמגיע לי יותר, אבל בדיוק ברגעים כמו אלה, ה"יותר" המובטח מרגיש לי מיותר. וכל שמתחשק לי זה לחזור למקום האסור עם האיש האהוב שלא שלי אבל היה שם בשבילי. בערך. חצי. טוב, רבע. טוב, לא ממש היה. היה בכאילו.

     

    להתקשר אליו בחזרה או לא להתקשר? - זאת השאלה

     

    הסלולרי שמונח לידי קורץ מזווית העין. להתקשר אליו בחזרה או לא להתקשר? - זאת השאלה. התשובה חדה כתער, לא! אני יודעת שהבטחתי שאשכח, אני לא טובה בהבטחות כאלה. הקריצה מושכת אותי, אני לוקחת את המכשיר הסלולרי. מחייגת. מנתקת. מקווה שאין שום סיכוי שהגיע אליו צלצול. ואז אני נכנעת שוב, ושוב מחייגת. ושוב מנתקת. יוצאת מדעתי. זורקת את הנייד לרצפה במין מחשבה מטופשת שהמרחק הפיזי מהמכשיר ייצור מרחק ממשי מהפיתוי להתקשר ויצליח להעלים את המחשבה האובססיבית עליו.

     

    שני פייבוריטים שלי מנוּפּים מה"נולד", והרי לי עוד סיבה להיות מבואסת. אבל במקום לשקוע באיזו התקפת בדידות מהסוג העצוב, אני פותחת לי גלגל"צ ומחליטה שאין שום סיכוי שמה שקרה לפני דקות אחדות יחזור על עצמו. די. אני הרי מיציתי, מה זה מיציתי?! ספגתי, אהבתי, שנאתי, כאבתי, נזלתי, בכיתי, הקאתי, נחלשתי, מ י צ י ת י .

     

    צפצוף של הודעה קולית מטריד אותי. אני מפחדת להקשיב, ובכל זאת אני מחליטה שכן. הקול העבה שלו, ההחלטי, אומר בביטחון ששמור רק לו "חושב עלייך". שתי מילים. רק שתיים.

     

    געגוע מהסוג הצורב עובר בתוכי, חותך את גופי לחלקיקים. מה יהיה? איך ייגמר הקשר הזה? איך אצא ממנו באמת? מה עושים כשיש אהבה שאין לה סיכוי?

     

    "לא, לא, לא. את לא חוזרת לשם", מישהי בתוכי מזמזמת לי באוזניים בנחישות אמיצה. אין שום סיכוי שהוא יחזיר אותי לאחור, אני מחליטה. אני אמשיך בדרך שלי. אני נפרדת באמת מן הכאב הזה.

     

    "את לא חוזרת לשם", מזמזמת מישהי בתוכי בנחישות

     

    אני הרבה יותר חיננית ושמחה בלעדיו. הנה, חיוך שובבי של ניצחון עצמי נמרח על פניי הנקיות. העיניים שלי נוצצות, ואיזה יופי חדש של נחישות עוטף אותי.

     

    ואז בדיוק עינת מתקשרת ואני עונה. "בא לך שנצא?" היא שואלת.

    "ברור", אני קופצת על ההצעה ומוסיפה: "אני צריכה לרקוד, וגם כמות נכבדה של אלכוהול לא תזיק לי בכלל!"

     

    אני שומעת בקול שלה שהיא מחייכת. "מצויין, אז אני אהיה אצלך עוד חצי שעה".

    אני מסמנת בראשי "וי" של ניצחון, אחלה שישי.

     

     

    האימייל של שני

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואול/פוטוס
    אהבתי, שנאתי, כאבתי, נזלתי, בכיתי, הקאתי, נחלשתי, מיציתי
    צילום: ויז'ואול/פוטוס
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים