הסרבנים של ההתנתקות נלחמים בלבנון
בשנה שעברה נראה היה שהקרע בין הציבור הדתי-לאומי והציבור הממלכתי על רקע תוכנית ההתנתקות הוא כמעט בלתי ניתן לגישור. אך המלחמה בלבנון חיפתה על ההבדלים בהשקפות, והסרבנים של השנה שעברה לחמו כתף אל כתף עם חבריהם לנשק. "יש לנו צבא אחד ואנחנו נלחמים בשביל ארץ ישראל", אומרת אם לחיילים מההתנחלות מצפה יריחו
לפני כשנה הם היו בלב המחלוקת החריפה ביותר בציבור הישראלי. סירובם של חיילים דתיים למלא אחר פקודת פינוי המשפחות בגוש קטיף התקבלה ככמעט בגידה בעיני הציבור הממלכתי יותר, אך באהדה רבה מצידם של המתנגדים לתוכנית ההתנתקות. אולם אתמול התברר כי כל המחלוקות נמחקו כלא היו - בין הלוחמים שנפצעו בלבנון היו גם בני ישיבה שתמכו במאבק הכתום, וכעת לחמו כתף אל כתף עם חבריהם לנשק.
שמואל שרעבי, אביו של ליאור שנפצע בלבנון, מספר שבנו היה בין סרבני הפינוי אך זה לא סתר את פעולתו כחלק מצה"ל בדרום לבנון. "הבן שלי היה במסגרת הישיבה והצבא בתקופת ההתנתקות. הוא היה אחד מאלה שסירבו להשתתף בהתנתקות. היום אני מניח שיש לו תחושה מעורבת, מצד אחד זה אותו צבא שפינה את אחינו באזור גוש קטיף, ומצד שני אנחנו נלחמים למען הארץ. באותה תקופה החזקתי לו אצבעות, זו הייתה התמודדות לא קלה לנער בן 18".
בבית החולים רמב"ם בחיפה ניתן היה למצוא את חנה גרינבלד, פעילה בעמותת "אם הפצועים" שהגיעה לסייע לחיילים. "לפני שנה היינו עסוקים בהתנגדות להתנתקות", מספרת גרינבלד, שגרה בהתנחלות מצפה יריחו ובניה משרתים בצה"ל. "אמרנו אז שההתנתקות תביא טרור ואין ספק שהטרור השתלט עלינו. זה התחיל בעזה, המשיך ביהודה ושומרון ועכשיו זה בצפון.
"אבל החיילים לא לקחו אתם למלחמה את מה שהם חשים על הפינוי. יש לנו צבא אחד ואנחנו נלחמים בשביל ארץ ישראל. אוהבים את המולדת ואת עם ישראל, וכאשר צריך להילחם נלחמים. למרות הכעסים שלנו אנחנו אוהבים את הצבא ואת העם. חלק מהפצועים הם בני ישיבה שלחמו כאריות על גבול הצפון, כדי שאלו שנמצאים בעורף יוכלו לישון בשקט".
בישיבת ההסדר בשדרות לומדים כ-450 בני ישיבה. כ-160 מתוכם משתתפים בלחימה בעזה ובצפון. רב הישיבה, דוד פנדל, אומר כי תלמידי הישיבה מתחנכים לכך שכשעם ישראל בסכנה, חשוב להיות החלוצים, לסייע ולעזור.
פנדל: "למרות ההשתתפות בלחימה, זה לא סותר את התנגדותם של רוב החיילים מבחינה הלכתית, מוסרית ושל השכל הישר. ההתנתקות הביאה אסון. הצבא השתמש בהרבה כוחות בפינוי וחבל שלא התכונן ככה ללחימה בלבנון. האויב האמיתי לא היה הציבור שהתנגד להתנתקות אלא החמאס שהתחמש".
"בתור אזרח בשדרות, אבא ואחראי לתלמידים ולחיילים, התחושה היא שמאז ההתנתקות המוטיבציה של הפלסטינים עלתה. ההתנתקות הזו הייתה רוח גבית לטרור. לדעתי האישית, ישנו קשר חזק בין ההתנתקות לבין התחזקות חיזבאללה בלבנון. אולם עדיין, אנחנו חברה אחת שנלחמת נגד הטרור ובעד קיום מדינתנו".
לפנייה לכתב/ת 
