במעון הוד לא זזים מהמרחב המוגן
הצוות המטפל במעון הוד בחיפה מנסה להרחיק את 95 החוסים, הלוקים בפיגור שיכלי, מחרדות המלחמה והאזעקות התכופות. כשנשמעת אזעקה הם מגבירים את המוזיקה וממשיכים בפעילות. "אני לא פוחד. חבל רק שאסור לנו לשחק בחוץ ושאין כדורעף", אומר אחד החוסים
בכל פעם שנשמעת אזעקה, אפיק פאר לא רץ למקלט. במקום זה הוא נשאר במרחב המוגן, מאזין למוזיקה או רואה טלוויזיה. אפיק, הלוקה בפיגור שיכלי, נמצא ביחד עם 94 ילדים ומבוגרים נוספים הלוקים בפיגור שיכלי, חלקם בכסאות גלגלים, במעון הוד בחיפה.
מאז שהחלה המלחמה בצפון הם נמצאים במרחב המוגן במעון, מאחר ורובם מוגבלים פיזית ולא יכולים להספיק להגיע למקלט בזמן קצר. לגבי האפשרות להעביר אותם בתקופה זו דרומה, אומרים במשרד הרווחה: "מעון הוד נמצא בבניין חדש הבנוי לפי כל התקנים של פיקוד העורף, ויש בו ממדים. אין שום בעיה במעון ולכן אין צורך להעביר את החוסים. חשוב להבין, שמדובר בילדים שכל תזוזה שלהם לדרום, תזיק להם יותר מאשר לשהות במרחב המוגן בחיפה".
יוסי מלכא, מנכ"ל אקי"ם ישראל, המפעיל ביחד עם משרד הרווחה את המעון, מסביר כי עקב המצב הביטחוני בצפון נקלעו משפחות ומעונות רבים של אנשים עם פיגור שכלי למצוקה קשה. מלכא: "השהייה הממושכת במקלטים ובמרחבים המוגנים קשה לכל אדם. על אחת כמה וכמה הקושי גדול כשמדובר באנשים עם פיגור שכלי ובעלי מוגבלויות פיזיות, בריאותיות ונפשיות, שחלק גדול מהם נקלע למצבי חרדה קשים בעקבות המצב.
"חלק מהמשפחות אינן מצליחות להביא את ילדיהם למקלטים וחלקן עומדות בפני קושי מיוחד לטפל בילד לאור התופעות הנגרמות מחרדה, כמו התפרצויות, רעד, התקפות אפילפסיה ועוד. לאור המחסור בפתרונות ארוכי טווח, חשוב ביותר לאפשר למשפחות אלו לצאת מהצפון לכמה ימים, על מנת לאפשר לילדיהן להירגע מעט".
"כשיש אזעקה אני לא מפחד, אני גבר"
אסי, בן 26, הלוקה בפיגור שכלי, מספר כי אינו מפחד מהאזעקה: "האזעקה אומרת שיש קטיושות. אני אף פעם לא מפחד. אנחנו נמצאים במקום מוגן. חבל רק שאסור לנו לשחק בחוץ ושאין כדורעף". במהלך היום מעסיק צוות המעון את הילדים בפעילויות רבות על מנת להשכיח מהם את העובדה שהם אינם יכולים לצאת מהמרחב המוגן. "הבוקר למשל הם הכינו עוגה שיאכלו אחר הצהריים, אח"כ שיחקו בבלונים ועכשיו הם מציירים", מספר אחד המטפלים.
בכל פעם שנשמעת אזעקה, הצוות המסור מגביר את המוזיקה, סוגר את הוילונות וממשיך את הפעילות הרגילה. אפיק, בן 20, מספר איך הוא מתמודד עם המצב: "אני רוצה שיהיה שלום במדינה. כשיש אזעקה אני לא מפחד, אני גבר. אנחנו במקום מוגן, רואים טלוויזיה, משחקים ועושים פעילויות. תמיד היינו משחקים בחצר אבל זה אסור, עד שתגמר המלחמה. זה מאוד עצוב לנו".
מנהלת המעון חנה פלס, מספרת על נוהל ההתמודדות עם האזעקות: "האזעקה ממחישה לכולם כאן, שקורה משהו שונה. אנחנו מנסים להרחיק מהם את החרדה בכך שאנחנו מסבירים שהאזעקה באה להזהיר שאסור לצאת מהמקום המוגן. לפי המבט אפשר לראות שהם קצת מפחדים, אבל אנחנו מרגיעים אותם ואומרים להם להמשיך בפעילות, כי כלום לא יקרה. באופן כללי אנחנו דוגלים בכך שהילדים צריכים להיות בחוץ ולנשום אוויר צח, אבל לא בתקופה הזו. חבל מאוד שהחצר עזובה ומאוד עצובה".
לפנייה לכתב/ת 
