"מגיע לו שיכתבו עליו"

אימייל שנחת במערכת ביום חמישי האחרון בישר: "מגיע לו שיכתבו עליו". "חשוב כל-כך לפרסם גם כאלה דברים בימים קשים אלה", ביקשה הכותבת קרן. היא הוסיפה כי "יש לי סיפור קטן שהייתי רוצה לשתף בו את שאר גולשי האתר, סיפור שיחמם לכולם את הלב ויוכיח שיש אנשים מדהימים במדינה הזאת".

נו, תגידו אתם, יכולנו לסרב? מובן שלא. אז קבלו את סיפורו שובה הלב של השף שלום שיטרית, בימים כתיקונם בעל הקייטרינג "ההבדל הקטן" ומארגן טיולים קולינריים באירופה. הלה התמסר לבקשתה של קרן, בת זוגו של איש מילואים שגויס בצו 8 בראשית השבוע שעבר, והאכילו פלוגת צנחנים מורעבת שלמה במנות גורמה מעוצבות לעילא.  

פתח דבר: קרן יוזמת מבצע האכלה

"ביום ראשון שעבר בן הזוג שלי גויס למילואים וכמובן שכל יום דיברנו", משחזרת קרן. "ביום רביעי שאלתי אותו על התנאים וגיליתי שכל השבוע, לארוחת בוקר, צהריים וערב, הם אוכלים רק סנדוויצ'ים. אומרים שהצבא צועד על קיבתו והבנתי שבקצב הזה הוא לא יגיע רחוק - אז החלטתי לפעול", היא אומרת.

בזריזות קרן חנכה קרן חמ"ל מזון בבית אחותה שבנס-ציונה, והחלה לחפש חברות קייטרינג באזור שבאמצעותן תוכל להאכיל את הלוחמים המורעבים המשרתים יחד עם בן זוגה. ראשית היא התקשרה למאפיית אייל מאפים טובים הפועלת בעיר. בעל המאפייה, ששמע את הסיפור, אמר לה מיד: "תיגשי לכאן. את כל הבורקסים והמאפים שנשארו מהיום את יכולה לקחת". לאחר-מכן היא פנתה לקיבוץ נען, שם נרתם מנהל חדר האוכל ברק אהרונסון להזנת המילואימניקים, ואף סיפק כלים חד-פעמיים.

אחד המקומות אליהם קרן התקשרה הוא חברת הקייטרינג "ההבדל הקטן", שם ענה לה השף שלום שטרית. "הוא אמר שהוא לא עושה כרגע קייטרינג, אבל ישמח לעזור בכל מה שהוא יכול וביקש שאחזור אליו אחרי שלוש שעות", נזכרת קרן. "לא עברה שעה והוא התקשר אליי ואמר: 'קרן, הכנתי תפריט, תגיעי מחר

 בשמונה וחצי בבוקר עם שתי חברות ואנחנו נכין להם אוכל'. אבל עדיין לא היה לי מושג מה מצפה לי", היא מתארת.

בבוקר המחרת קרן התייצבה עם אחותה וחברה במטבח הפרטי של שיטרית, כדי לקחת חלק במה שהפך גם לשיעור בישול מאולתר. "הוא אמר לי 'תראי, זה התפריט, אנחנו נכין להם נתח קצבים של בשר טלה ביין על מצע אורז ועדשים, לצד שעועית ירוקה ופוקצ'ה, ולקינוח סלט פירות'. חשבנו להכין אוכל רק לצוות, ורק בבוקר הסתבר לנו שצריך לבשל לכל הפלוגה. אז אמרנו לשלום שצריך להאכיל 140 איש ולא 40, ובלי להתבלבל הוא הוציא עוד בשר להפשרה והכנו עשרות מנות נוספות".

וכך, עמוסי סירים, חמ"ל ההזנה המאולתר יצא אל המחנה בשני רכבים: מכונית דחוסה בשניצלים, אורז וכלים חד-פעמיים התגלגלה מקיבוץ נען, ומכונית שנייה שהעפילה צפונה באותה עת כשבקרביה קרן, שיטרית והמטעמים שהתקינו.

"הגענו לבסיס, לסככה שבה נמצאת הפלוגה, שמנו את כל הסירים על השולחן, אבל שלום התעקש להגיש להם את המנות כמו במסעדה. הוא שלף כלים מתאימים והתחיל לסדר בכל צלחת אורז, עדשים ובשר, ולפזר מסביב שעועית ירוקה וחתיכת פוקצ'ה", היא מתמוגגת. "החיילים, עייפים ורעבים, עמדו בטור מופתי ולקחו כל-אחד מנה. הם לא ממש הבינו מה אנחנו עושים שם ואיך קרה שהם מקבלים לא רק מנה חמה, אלא ארוחת גורמה". 

"טלה ביין על מצע אורז ועדשים, שעועית ופוקצ'ה". שיטרית מבשל בשטח

אמצע דבר: השף שלום שיטרית מופתע

כשהתקשרנו לשיטרית כדי לגבות ממנו את חלקו בסיפור, הוא התקשה להבין מדוע אנו מוצאים בו עניין. "אנחנו רוצים לדבר איתך על מבצע האכלת הצנחנים מהשבוע שעבר", הסברנו. "מאיפה אתם יודעים על זה?", הוא השיב מופתע. "זה לא כזה ביג דיל", שיטרית התעקש. "התקשרו אליי ושאלו אם אני עושה אוכל ביתי חם, אמרתי שאני עושה אוכל לבתים מסוימים, והוא חם. קרן סיפרה לי את הסיפור, אז אמרתי לה שתבוא מחר בבוקר, נעשה ביחד ונגיש להם ארוחה חמה צ'יק-צ'ק.

"בעצם, הדבר הכי נועז שעשיתי הוא שהגשתי אוכל גורמה על צלחות פלסטיק, זאת ממש עבירה", מוסיף שיטרית ופורץ בצחוק. "הכרחתי את הבנות, שהיו מדהימות,

 לחתוך את כל הפירות יפה ונקי, ובסוף הגשנו אותם בכוסות פלסטיק. זו כבר ממש עבירה על כל חוקי הבישול".

העבירה השלישית בה שיטרית מודה היא בישול נתח הקצבים זמן ממושך. "יש קצבים שאני עובד איתם שדואגים להביא לי את הנתחים הכי משובחים, ובגלל זה היו לי 15 ק"ג של בשר", הוא מסביר. "באירוע הבא שלי לא יהיה נתח ציידים כיוון שהשתמשתי בבשר בשביל המילואימניקים. אבל אני בטוח שהאורחים יבינו".

עם זאת, את תחושת הסיפוק שיטרית דווקא מוכן להסגיר. "אחרי שאכלו סנדוויצ'ים שבוע, לקבל גם אוכל חם וגם גורמה, נתן להם תחושת התעלות. כל הלוחמים אכלו, היה סבבה, הם הודו לי בשיחת מח"ט ושלחו זר פרחים מדהים למחרת". אגב, בהשראת האירוע הוא מנסה ליצור קשר עם סא"ל א', שהצטרף לאחד מהסיורים הקולינריים שלו, כדי לבשל בשבוע הבא לחיילים המוצבים בצפון.

אחרית דבר: המילואימניקים אסירי תודה

"אנחנו מוסרים לשלום המון תודה על הלב הרחב ועל הרצון האמיתי לשמש ולעזור. אין בפינו מילים שיכולות לתאר אדם כמוך", כתבו לשיטרית הלוחמים. "מצדיעים לך בדום מתוח ואוהב, חיילי ומפקדי חטיבת המילואים".

"זאת דוגמה לאדם שאין הרבה כמוהו, בזכותו ובזכות חדר האוכל של קיבוץ נען האכלנו 300 לוחמים", מסכמת קרן. "שלום הוא אדם שאוהב לתת ומכל הלב. באופן אישי אני רוצה להגיד לו שהוא איש גדול, איש מקסים ופשוט עם לב שיכול להכיל כמה גדודים - ולא פלוגה אחת".