שתף קטע נבחר

אוהד ודרור הלכו לנוח וראו את חבריהם נהרגים

אוהד גוזלן ודרור קאשי החליטו להתרחק כמה מטרים מהתקהלות המילואמניקים בכפר גלעדי - החלטה שהצילה את חייהם. בשיחה עם ynet הם משחזרים את הרגעים שלפני ואחרי הפיצוץ הקטלני: "ראיתי את אחד החברים שלנו הרוג ועוד גופות מסביב, ניסינו להציל את החברים שלנו". שלושה מההרוגים ושניים מהפצועים הם חבריהם למילואים מזה 14 שנים

אוהד גוזלן ודרור קאשי מתרוצצים הבוקר (יום ב') בין חבריהם המילואמיניקים הפצועים בבתי החולים בצפון - השניים הם היחידים ששרדו את נחיתת הקטיושה בכפר גלעדי אתמול ללא פגע.

 

כמה דקות לפני הפיצוץ החליטו אוהד ודרור לפרוש לצד ולנוח. ההחלטה הזו הצילה את חייהם - ברגע אחד הם איבדו שלושה מחבריהם לפלוגה ועוד שניים נפצעו ומאושפזים כעת בבתי החולים זיו בצפת ורמב"ם בחיפה. אוהד ודרור מדלגים בין בתי החולים וסועדים את חבריהם. בהמשך הם מתכננים לבקר את משפחות ההרוגים.

 

 


אחד מחיילי המילואים שצולם מבכה את חבריו (צילום: רויטרס)

 

אוהד גוזלן (36) ממושב מגדים מספר כי מדובר בקבוצת חברים שמשרתת במילואים כבר 14 שנה ושומרת על קשר הדוק גם ביום יום. "קראו לנו למילואים וחלק מהפלוגה שלנו נמצא כרגע בלבנון. אנחנו הוותיקים יותר נשארנו מחוץ ללבנון ודאגנו ללוגיסטיקה ולהנהלה. היינו שבעה שנשארנו בחוץ אני ודרור שלא נפצענו, עוד שלושה שנהרגו ועוד שניים בבתי חולים".

 

על הרגעים שלפני הפיצוץ הוא מספר: "ישבנו כל השבעה בצד אחד של החומה ובמרחק של מספר מטרים ישבו שאר המילואימניקים. אני ודרור היינו קצת עייפים ופשוט הלכנו לחטוף תנומה קלה מספר מטרים משם, נשכבנו ואז אירע הפיצוץ".

 

השניים מספרים כי לילה לפני הייתה הפלוגה במחצבות כפר גלעדי אולם המקום לא היה נוח ולכן עברו המילואימניקים לאזור בו אירע הפיצוץ. "יום לפני מיקמו אותנו במחצבות הגלעדי – מקום לא אנושי. לכלוך, אבק וטינופת. ואז העבירו אותנו למקום עם קצת צל ואספלט ושם ישבנו כולנו עד לפיצוץ. אני ודרור רצינו לנוח קצת ורק בגלל זה אנחנו כרגע היחידים שניצלנו. 14 שנה אנחנו עושים מילואים ביחד".

 

"פעלנו בצורה מכנית"

 

גוזלן וקאשי מנסים לשחזר את הדקות שאחרי הפיצוץ. "זה היה הלם מוחלט. רוח חזקה, דברים שעפו. חצי שנייה אחרי קפץ עלינו אחד הפצועים בצעקות כאב. ישר הבנו שזו הייתה פצצה מיידית. התחלנו לטפל בבחור שקפץ עלינו היה לו עורק פתוח ביד, סתמתי לו אותו בזמן שדרור בדק את שאר הגוף שלו. זה הבחור שנמצא כעת בבית חולים זיו בצפת ומצבו קל-בינוני", אומר גוזלן, "היום ביקרנו אותו והוא זוכר גם כן את הפיצוץ ואת זה שהוא עף עלינו ואף זוכר במעומעם שטיפלנו בו".

 

קאשי מוסיף:"ראיתי חברים פצועים בכל עבר. כשהבנתי שהבחור שעף לעברנו במצב טוב טיפלתי בשאר הפצועים. עברתי לטפל בחבר אחר שלנו שהיה עם פציעה יותר קשה והוטס לרמב"ם. ראיתי את אחד החברים שלנו הרוג ועוד גופות מסביב, מכוניות בוערות, עשן סמיך וריח לא נעים. באותו רגע לא בדיוק מרגישים מה קורה - פעלנו בצורה מכנית, ניסינו כמה שיותר להציל את החברים שלנו, חברים שעכשיו אנחנו מבקרים בבתי חולים וכאלה שאנחנו בדרך לבקר את המשפחות שלהם. משפחות שכולות חדשות".

 

"אנחנו כמו גוף אחד שנפצע"

 

השניים סבורים כי מציאת אשמים בתקרית אינה רלוונטית כרגע."אנחנו לא עוסקים בשאלה מי האשמים. הדבר היחיד שאנחנו רוצים עכשיו זה להיות עם המשפחות", אומר גוזלן וקאשי מוסיף: "כרגע הביקורת על הצבא היא הדבר הפחות חשוב. מעל הכל עומדים החברים שלנו והחיילים מהפלוגה שלנו שנמצאים בתוך לבנון. מדובר באנשים טובים שבאים למילואים כדי להיות עם החברים ולהילחם ביחד. חבר שלנו שהוא אחד הפצועים הגיע מחו"ל רק ביום שישי הוא בכלל לא קיבל צו 8 אבל כשהוא שמע שכולנו גויסנו הוא התקשר, בירר ולחץ – מתי באים לאסוף אותו. זה מה שמאחד אותנו".

 

קאשי מסביר מדוע למרות לחץ המשפחות, השניים מתכוונים להמשיך במילואים: "ישנו לחץ מצד המשפחות שנישאר בבית אולם הן מבינות שאי אפשר לנטוש כרגע. אנחנו חברים טובים שמהווים נשמה אחת וגוף אחד וככה זה בדיוק – עכשיו זה הזמן שלנו כמו גוף שנפצע להישאר ביחד ולטפל בפציעה. לחבק אחד את השני. היינו חברים שנפגשים גם מחוץ למילואים ואנחנו מכירים את המשפחות אחד של השני מקרוב".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עדות אילמת
צילום: רויטרס
צילום: ניב קלדרון
הלכו לנוח בצד
צילום: ניב קלדרון
צילום: דורון גולן
"אחד הפצועים קפץ אלינו"
צילום: דורון גולן
מומלצים